כף החיים/אורח חיים/קלח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קלח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] הקורא בתורה לא ישייר וכו'. פי' שלא יפסיק לקרוא ב' פסוקים לפני פרשה שבתורה מפני שיאמרו שלפיכך לא קרא עד הפ' שדעתו לקרות עוד אחד עד הפרשה, מ"א סק"א:

ב[עריכה]

ב) שם, לא ישייר וכו'. ופ' באמצע הפסוק כגון בריש פנחס מותר לסיים אפי' בפסוק הסמוך לה דליכא למימר שהשני יקרא עד הפ' שהדבר ידוע שאין מסיימים באמצע הפסוק אעפ"י שיש שם פרשה, מ"א שם, א"ר אות א' לד"א סי' ז' אות ט"ו דה"ח אות ה' שע"א ש"ז אות ל' ועיין בס' אגורה באהלך ז"ל דטו"ב ע"ב שכתב דל"ד בכה"ג אלא גם אם אחר הפסקה קורא ב"פ שלמים ומפסיק לל"ב שהדבר ידוע שאין מסיימין באמצע פסוק ובודאי כבר קרא גם מקודם יעו"ש והביאו הפתה"ד אות ב':

ג[עריכה]

ג) שם, לא ישייר וכו'. ואם טעה ושייר ב"פ לפני פרשה ועבר ובירך ברכה אחרונה א"צ לחזור ולקרות עוד, א"ר שם. ח"א כלל ל"א אות כ"ט, לד"א שם:

ד[עריכה]

ד) ואם טעה וסיים ב"פ לפני הפרשה כתב המ"א שם בשם האגודה דיתחיל אח"כ פסוק למפרע אבל הוא ז"ל כתב בשם הג"א ותו' וגמ' דיקרא ב' מפרשה זו וג' מפרשה אחרת יעו"ש וכ"כ א"ר שם, ט"ז סי' תכ"ג סק"א, א"א בזה הסי' אות א' לד"א שם, דה"ח אות ג' שע"א שם אות כ"ט, והיינו אי לא סליק עניינא אבל אם סליק עניינא קורא פסוק א' למפרע כמ"ש לעיל סי' קל"ז אות כ"ג ואות ל"ז וכתב שם סמ"א דה"ה אם טעה וסיים ב"פ אחר הפ' אין מתחילין למפרע, וכ"כ א"ר שם ח"א שם שע"א שם מ"ב או' ג':

ה[עריכה]

ה) שם, וכן לא יתחיל בה פחות מג"פ וכו'. פי' שלא יסיים לאחד ב"פ אחר הפ' דא"כ יתחיל השני ב"פ אחר הפ' ויאמרו הנכנסים שלא קרא הראשון אלא ב"פ דאל"כ למה לא סיים כשהגיע לפרשה, מ"א סק"ב:

ו[עריכה]

ו) שם, וכן לא יתחיל וכו'. וה"ה אם יש בסוף הסדר פ' של ה"פ לא יתחיל להמפטיר ב"פ אחר הפ' אלא יקרא ה' פסוקים, רוקח ה' שבת, מ"א שם, סו"ב אות א' לד"ה שם, בי"מ אות מ"ב ח"א שם, דה"ת אות ה' שע"א שם אות ל"ג, ומ"מ בדיעבד אם קרא רק ג"פ אעפ"י שלא בירך עדיין ברכה אחרונה יצא וא"צ להתחיל שוב פעה שנית, דה"ח שם שע"א שם, מ"ב אות ב' ואם המפטיר אינו יודע לומר ההפטרה לכתחלה אין לקרותו רק בדיעבד אם כבר קראו אותו י"ל אחר ההפטרה עט"ז, ועיין לד"א סי' י"ט אות ח' שכתב דמקומות שנהגו שא' קורא בתורה וא' מפטיר אין למונעם יעו"ש:

ז[עריכה]

ז) שם, וכן לא יתחיל וכו'. ובא"ז כתב הא דאין מתתילין בפ' פחות מג"פ דוקא עם השני או העולים אחריו, אבל עם הכהן שרי וכן נוהגין להתחיל ויחל שהוא ב"פ בפרשה, ד"מ אות א' והביאו מ"א סק"ב וכתב דכן בוהקרבתם שהוא ב"פ אחר הפ' דליכא חששא, וכן בפ' ר"ח שהשלישי קורא וביום השבת, וכן מה שנמצא בסידורים ישנים לסיים עם הכהן בסדר ואתה חצוה פסוק א' אחר הפ' דליכא למגזר כלום דהכל יודעים שהכהן מתחיל מראש הסדר וגם בפ' וילך מסיימים באזניהם אעפ"י שהוא ב"פ סמוך לפרשה דהכל יודעים שאין קוראים אחר השלישי כלום בחול יעו"ש, וכ"כ א"ר אות א' אמ"ל בדין קס"ת אות ט"ו לד"א שם, מיהו בס"ת דידן ליכא פ' סמוך לויחל ולא סמוך לוהקרבתם וכ"כ בש"ג והנקדן בהגהות סמ"ק ובתשו' מהרי"ל סי' ק"ס, מ"א שם, ועיין במס' קדושין דף ל' ע"א מיהו בואתה תצוה עכשיו נוהגין לסיים ג"פ אחר הפ' וכן בפ' וילך אין מסיימין ב"פ סמוך לפרשה:

ח[עריכה]

ח) שם, וכן לא יתחיל וכו'. ואם נמצא ס"ת מוטעה ומוציאין ס"ת אחר וקורין ממקום שפסק למנהגינו אם לא נשתייר לקורא אלא ב"פ או אפי' אחד אין קורין לו אלא מה שנשאר וליכא למיחש לנכנסים, שכנה"ג בהגה"ט אות ג' עו"ת אות א' פר"ח, א"ר שם, סו"ב שם, אמ"ל שם אות י"ד לד"א שם אות י"ד בי"מ אות ל"ז, ועיין לקמן סי' קמ"ג אות ך':

ט[עריכה]

ט) שם הגה ופ' שאינה רק ב"פ מותר לשייר וכו'. וכן הוא המנהג שכהנה"ג שם אות ב' וכ"כ ח"א שם דה"ח אות ד' קיצור ש"ע סי' כ"ג אות ך' מיהו בתשו' הלק"ט ח"ב סי' רנ"ג ורנ"ו חולק יעו"ש אבל המנהג כסברה הא' וכמ"ש השכנה"ג:

י[עריכה]

י) שם בהגה, ויכוין שיתחיל וכו'. וטובת עכו"ם אינה קרויה טובה וה"ה רעת עכו"ם מ"א סק"ג א"ר אות ה' ח"א שם דה"ת אות ח':

יא[עריכה]

יא) שם, בהגה, ויסיים בדבר טוב, וה"ה שלא לסיים במי שעשה מעשה רע, רמב"ם סוף ידים מ"א סק"ד, א"ר שם ח"א שם דה"ת שם:

יב[עריכה]

יב) שם בהגה, ויסיים בדבר טוב, מי שהוא עור או פסח אין לקרות לו פ' עורת או שבור וכן כל כיוצא בזה שלא יתבייש, וכן כשקורא החזן ברכות לא יחשוב לברך חבירו, ס"ח סי' תשס"ו וסי' תשס"ח, מ"א שם ח"א שם, מיהו אם ברור שבא על עריות ולא שב בתשו' ראוי לקראו לפ' עריות כדי שיתבייש ויפרוש, בנה"ג בסי' רפ"ב בהגה"ט א"ר אות ג' סו"ב אות ב':

יג[עריכה]

יג) שם הגה ויסיים בדבר טוב, כתב בס' צרור המור מ"ב מסעות שבפ' אלה מסעי אין להפסיק בהם שהם כנגד שם מ"ב, א"ר אות ד' וכן בעשרת הדברות ושירת הים אין להפסיק, א"ר סי' קמ"ג אות ו' דה"ח אות י"ב, ועוד עיין מזה בסי' תכ"ת סעי' הו"ז:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון