כף החיים/אורח חיים/קכב

כף החיים ‏ אורח חיים קכב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] אבל בין יהיו רצון לשאר תחנונים שפיר דמי, ר"ל שיכול לענות קדיש וקדושה כדרך שמפסיק בברכות ק"ש וכמ"ש אח"כ, וכן מוכח בב"י שדין זה לקחו מרן ז"ל מתשו' הרשב"א דס"ל דאין להפסיק כלל י"ח בין ליהיו לרצון לא לתחנונים ולא לקדיש וקדושה ואפ"ה ס"ל דהאומר תחנונים אחר יהיו לרצון והתחיל הש"ץ לסדר תפלתו והגיע לקדיש או לקדושה מקצר ועולה ואם לא קיצר יכול להפסיק כדרך שמפסיק בברכות של ק"ש יעו"ש. והגם שהט"ז סק"א נתקשה בזה ולחלק יצא בין אם רגיל לומר תחנונים לשאינו רגיל כיעו"ש והחזיק בדבריו המש"ז פשט הדברים יותר נראים כמו שכתבתי וכ"מ מדברי הלבוש ור"ז או' א' וע"כ אין לחלק בין אם רגיל לשאינו רגיל ואין להפסיק באמצעם כ"א בדרך שמפסיק בברכות ק"ש. ואח"כ ראיתי שכ"כ בהדיא מט"י או' א' ודחה דברי הט"ז יעו"ש. וכ"כ המאמ"ר או' ב' מיהו נראה לי דיוכל לענות גם ימלוך בקדושה וגם יוכל לענות אמן אחר האל הקדוש וש"ת דכיון דיש פלוגתא בזם בק"ש בתחנונים יש להקל דלא חמירי כולי האי, עיין לעיל סי' ס"ו סעי' ג' בהגהה ובדברינו לשם אות ח"י ודו"ק, ועוד נ"ל דגם אמן של אחר ברכות יוכל לענות עיין לעיל סי' נ"ט סעי' ד' בהגהה רק אמן של אחר תתקבל ויהא שלמא ועושה שלים וב"ה וברוך שמו אין לענות משום שאינם אלא מנהג בעלמא כמש"ל סי' ס"ו אות כ"ג יעו"ש, ואח"כ ראיתי שכ"ב הקיצור ש"ע סי' י"ח אות ט"ו ובפאת השלחן דכל אמן מותר לענות וכתב שכ"כ ג"כ בס' שלחן שלמה יעו"ש, והיינו נמי דוקא דאמן דברכות יוכל לענות ג"כ אבל לא אמן דאחר תתקבל וכו' וב"ה וב"ש מטעם שאמרנו שאינם חובה, ואם כבר סיים התחנונים אלא שאינו יכול לפסוע מחמת אדם שמתפלל לאחריו יכול להפסיק ולומר גם ב"ה וברוך שמו, מאמ"ר שם, וכ"כ החס"ל או' כ"ה:

ב

ב) שם בהגהה. ודוקא במקום שנוהגים לומר יהי רצון מיד וכו'. הרב ב"ח כתב וז"ל דתקנת חכמים לומר יהיו לרצון בתר תפלת י"ח כמ"ש בפ"ק דברכות דף ט' ע"ב וכ"כ הרשב"א בתשו' דיהיו לרצון מכלל י"ת ואינו רשאי להפסיק בין סיום י"ח ובין יהיו לרצון באמירת תחנונים ומביאו ב"י ומסתמא כך היא דעת כל הפו' וכו' וכ"פ בש"ע ודלא כמ"ש בהגהת ש"ע דבמקומות אלו דנוהגים להפסיק באלהי נצור קודם יהיו לרצון מפסיקין ג"כ לקדיש וכו' דתלה הדבר במנהג דליתא דכיון דבגמ' אמרו דתקינו יהיו לרצון אחר י"ח מה לנו ולמנהג טעות שלא נהגו כן וכ"כ ב"י בסי' קכ"ג בדין שיפסע ג' פסיעות וכו' דמה לנו ולמנהג טעות יעו"ש עכ"ל. אמנם הר' יונה בפ' תפה"ש כתב דאפי אם יאמר יהיו לרצון אחר התחנונים אין בזה איסור שהרי בברכות עצמן אם בא לומר בסוף כל ברכה מעין הברכה אומר ולא עדיף יהיו לרצון מהברכות עצמן עכ"ל, והביאו ב"י סוף סי' זה' ול"ח פ"ק דברכות או' נ"ד וכתב שם הל"ת דכן מנהיג ארצות הללו אלא שעל מה שכתב מיר"ם ז"ל דרשאין ג"כ להפסיק לענות קדיש וכו' כתב עליו הל"ח שם דאנ חוכך בדבר לפי הטעם שכתב הר"י יעו"ש והביאו שכנה"ג בהגב"י אות א' וכן הט"ז סק"ב הקשה על דברי מור"ם ז"ל שכתב שיכולין להפסיק יעו"ש, וכ"ף פהר"ח אות א' שאינם יכולין להפסיק יעו"ש וכ"כ הברכ"י אות ב' דכן עיקר דהנוהגים לומר אלאי נצור קודם יהיו לרצין לא יפסיקו לענות קדיש וכיוצא יעו"ש וכ"כ הגר"א, וכתב עו"ש הברכ"י דמ"ש הט"ז על עיקר המנהג ולחלק יצא בין מוסיף בברכה דרך עראי לתוספת קבוע אינו מחוור עכ"ד, וע"כ היותר נכון לומר יהיו לרצון קודם התחנונים כדי לצאת אליבא דכ"ע וגם כדי שיוכל לענות קדיש וכו' בתוך התחנונים אם יארע לו, וכ"כ הל"ח שם, שכנה"ג הגב"י או' א' עט"ז או' א' עו"ת או' א' ועין לקמן או' י"ב:

ג

ג) שם בהגהה נוהגים להפסיק באלהי נצור וכו'. ונוהגים לאומרו בשבת ויו"ט אעפ"י שמלשונו נראה שהוא לשון תפלה ותחנונים, וכתיב בפסקי ריקאנטי ז"ל סי' כ"ט אע"ג דק"ל שאסור לאדם לתבוע צרכיו בשבת ה"מ שלא יעשה הוא תפלה ותחנונים מעצמו ויתפלל אבל טופס תפלה מותר הילכך אומר בשבת אחר התפלה אלהי נצור וכו' שכנה"ג בהגה"ט אות א' פר"ח או' א' ש"ץ דקצ"ה ע"ד ועיין זכ"ל ח"ג מע' הש' אות קמ"ה ואות קמ"ו מ"ש בענין זה:

ג) יש נוהגים לומר בכל יום אלהי עד שלא נוצרתי איני כדאי וכו' וכתב מהר"ם מינץ סי' פ"ז אות ה' דיש לאומרו אפי' בשבת יעו"ש, והביאו כנה"ג בהגה"ט. עו"ת אות א' א"ר אות א' מיהו עכשיו אין נוהגים לאומרו כ"א ביוה"כ בלבד, ועיין פרישה אות ה' שכתב דביוה"כ צ"ל אלהי נצור אחר אלהי עד שלא נוצרתי יעו"ש:

ד

ד) שם בהגהה באלהי נצור וכו'. כתב הרד"א אעפ"י שטוב ורע מסורים ביד אדם הוא מבקש מאת השם לסייעו לעשות טוב, ולמקללי נפשי תדום כלומר לא מיבעיא שאני שואל שיזכני שלא אחרף לזולתי תחלה אלא תזכני לסבול קללתי וזוהי שומעין חרפתן ואינם משיבין, ונפשי כעפר וכו' לרמוז כמו שעפר הכל רומסין אותו ברגליהם ועולה על ראשיהם וגם לסוף הכל צריכין לו כך המשפיל עצמו בעוה"ז יהיה לראש לעוה"ב, א"ר אות א' ואחר וכל הקמים עלי לרעה יאמר פסוק יהיו כמו לפני רוח וכו' קבל רנת עמך וכו' עשה למען שמך וכו' למען יחלצון ידידיך וכו' ויכוין על ניצוצות הקדושה שיחליצו מן הקלי' וישוב הכל לאיתנו הראשון, חס"ל או' כ"ו ועיין שער הכוו' סוף דרוש ו' דעמידה וש"ץ דף קל"ד ע"ג:

ה

ה) כתב בעל ס' החרדים דף ע"ד ע"א שכל בעל תשו' יאמר אלהי נצור לשוני בדמעה ובכונה גדולה, והביאו היפ"ל סוף אות ב':

ו

ו) כתב בס' עשרה מאמרות י"ל קודם אלהי נצור שיר למעלות אשא עיני ואז יהיה אהוב למעלה ונחמד למטה כשיאמר אותו ביראה גדולה ולא לצפות שים טובה חלילה, ש"ץ דקל"ד ע"ג, צפורן שמיר סי' ב' אות ל"א, ובשער הכוו' דף י"ד ע"ב כתב דבזמן המגפה ב"מ י"ל בכל יום אחר תפלת ערבית ומנחה ושחרית קודם אלהי נצור מזמור למנצח בנגינות מזמור שיר אלהים יחננו וכו' יעו"ש:

ז

ז) שם מקצר ועולה וכו'. דהיינו שמפסיק באמצע תחנונים ופוסע לאחריו דאין חובה למור תחנונים בכל פעם, מ"א סק"ב, א"ר אות ב' מ"ב אות ו' ואם אין שהות לפסוע יאמר יהיו לרצון מיד ויענה, מ"א שם בשם הד"מ, ואע"ג דהד"מ לא כתב כ"א להנוהגים לימר תחנונים קודם יהיו לרצון עדיף טפי לקצר ולומר יהיו לרצון ואח"כ להפסיק מ"מ כתב אותו מ"א ז"ל גם לפי דברי מרן ז"ל דס"ל אומרים יהיו לרצון קודם דאם התחיל בתחנונים והגיע ש"ץ לקדיש ואין שהות לפסוע דיאמר יהיו לרצון מיד ויענה, וזהו ע"פ מ"ש בסק"א דטוב לומר יהיו לרצון קודם תחנונים ואחריהם יעו"ש, ועיין פרמ"ג א"א אות ב' ובאות שאח"ז:

ח

ח) שם, מקצר ועולה וכו'. ונ"ל היינו דוקא בשאר תחנונים אבל עשה למען שמך וכו' הכתוב בסעי' ג' זה לא יקצר מלאומרו כיון שעי"ז זוכה לקבל שכינה, וכן יהיו לרצון לא יקצר מלאומרו פ"ב אחר תחנונים כיון שהוא כמו סיום תפלה ובקשה שתתקבל תחנוניו ברצו אלא דאם אין שהות יפסוק לענות באמצע כמ"ש מרן ז"ל, ועיין לקמן אות י"ב:

ט

ט) [סעיף ב'] אין נכון לומר תחנונים קודם יהיו לרצון וכו'. כבר נתבאר זה לעיל אות א' ועי"ש:

י

י) שם, קודם יהיו לרצון, כתב בסדה"י יהיו לרצון וכו' הוא מסוגל לכמה ענינים תחלתו יו"ד וסופו יו"ד תיבותיו יו"ד ועשרה יודין יש בו אותיותיו מ"ב וסודו סוד גדול לכן צריך לאומרו בנחת ולכוין בו ומועיל הרבה לקבל תפלתו ולא ישוב ריקם, א"ר אות ג' סו"ב אות א' ועיין בשער הכוו' סוף דרוש ו' דעמידה שכתב דהיודין אינם אלא בתשעה תיבות בלבד והם כנגד ט' יודין שיש בד' הויות של עסמ"ב אשר כל סודות תפלת י"ח תלוים בהם יעו"ש:

יא

יא) שם, קודם יהיו לרצון. טוב לומר פסוק אחד מן התורה או מן הנביאים או מכתובים קודם יהיו לרצין המתחיל בשמו וסיים בשמו. א"ר שם, וכ"כ בסדור נהורא השלם סגולה שלא ישכח שמו ליום הדין יאמר קודם יהיו לרצין פסוק המתחיל באות משמו ומסיים באות אחרון משמו עכ"ד ועיין קשל"ה אות הק' בענינ' גיהנם, ועוד עיין ברש"י מיכה על פסוק קול ה' לעיר יקרא וכו' שכתב מכאן שכל מי שאומר בכל יום מקרא המתחיל ומסיים כמו שמתחיל ומסיים שמו התירה מצילו מגיהנם ע"כ, והביאו היפ"ל בקו' יושר לבב או' ג' ועי"ש שהביא קצת מקראות לשמות יעו"ש וכתב קיצור ש"ע סי' י"ח אות ט"ו דהאומר יהיו לרצון ב"פ לא יאמרו אלא קודם יהיו לרצון השני יעו"ש. והוא פשוט כי בן הוא לפי דעת מרן ז"ל ודעמיה דס"ל דאין להפסיק בין י"ח ליהיו רצון בתחנונים שגם בזה הפסוק לא יפסיק אלא אומרו קודם יהיו לרצון השני אם אומרו ב"פ ולסברת מור"ם ז"ל דס"ל דמפסיקין גם בזה הפסוק מפסיק ואומרו קודם יהיו לרצון דלא גרע משאר תחנונים שמפסיק בהם בין י"ח ליהיו לרצון:

יב

יב) שם, ואם בא לחזור ולאומרו וכו'. וכתב הט"ז סק"ב דכן יש לנהוג לכתחלה וכ"כ הפר"ח אות ב' והב"ד י"א בהגב"י (ומ"ש הפר"ח שם להביא ראייה מן הגמרא עיין מ"ש עליו הברכ"י אות ג') וכ"כ המ"א סק"א דטוב לומר יהיו לרצון קודם התחנונים ואחריהם, וכ"כ החיד"א בקש"ג סי' טו"ב אות טו"ב, ר"ז אות א' ח"א כלל כ"ד אות כ"ד, מאמ"ר או' א':

יג

יג) שם. ואם בא לחזור וכו'. מי ששכח יעלה ויבא ונזכר אחר שים שלום קודם יהיו לרצון אשר מנהגו לומר קודם אלהי נצור ובתוך כך הגיע הש"ץ לקדושה יותר טוב שלא לומר היהיו לרצון ויכוין וישמע מהש"ץ הקדושה שאם יאמר קודם היהיו לרצון הוו"ל כהסח הדעת מהתפלה ודינו כאינו רגיל לומר תחנונים אחר התפלה ויצטרך לחזור לראש ולא מהני האלהי נצור כיון דהוי היסח הדעת, שואל ומשיב ח"ג סי' קס"ט יעו"ש והביאו פ"ת, פת"ע אוח ב':

יד

יד) ואסור לרוק בתחנונים כמו בתפלה דכל זמן שלא פסע הרי הוא כעומד לפני המלך כמ"ש לעיל סי' צ"ז אות ה' יעו"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---