כף החיים/אורח חיים/קכ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קכ

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
משנה ברורה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] אומרים רצה וכו'. ומ"ש ואשי ישראל ותפלתם תקבל ברצון אעפ"י שאין לנו עכשיו קרבנות כדי שנתפלל עליהם שתקובל ברצון כתב הטור שמתפללין על התפלה שהיא במקום הקרבו שתתקבל ברצון לפני הש"י, וכתב ב"י דה"פ ואשי ישראל ותפלתם תפלת ישראל שהיא במקום האישים שהם הקרבנות תקבל ברצון עכ"ל. והתו' סוף מנחות כתבו ע"פ מ"ש שם בגמרא לעולם זאת על ישראל. זה מזבח בנוי ומיכאל שר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן וז"ל מדרשית חלוקים יש מי שאימר נשמותיהם של צדיקים ויש מי שאומר כבשים של אש והיינו דאמרינן בי"ח בעבודה ואשי ישראל וכו' עכ"ל, והטור הביא רק יש מי שאומר הא' וכ' ב"י דה"פ ואישי ישראל כלומר אנשי ישראל הנקרבים ע"י מיכאל או יהיה מלשון אשה ריח ניחוח כלומר קרבנות ישראל דהיינו נפשותיהן. שהן עצמן נקרבות ע"י מיכאל גם תפלתם של ישראל הכל תקבל ברצון עכ"ל. ועוד כתבו התו' שם פי' אחר והביאו הטור דקאי אדלעיל. והשב העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל. וכתב ב"י דהיינו לומר דלשני הפי' הראשונים ואשי ישראל דבוק עם ותפלתם הבא אחריו ולפי' זה ואשי ישראל דבוק עם והשב העבודה לדביר ביתך בלומר השב העבודה ואשי ישראל דהיינו קרבנותיהם לדביר ביתך ואח"כ מתחיל ואומר ותפלתם של ישראל מהרה באהבה תקבל ברצון עכ"ל. ועיין ט"ז סק"א שהקשה על פי' ראשון ואחרון וכתב דהאמצעי הוא המובחר מכולם יעו"ש. מיהו הפתה"ד או' ב' כתב דמה שהקשה הט"ז על פי' האחרוו דלמה לי' למימר ואשי ישראל כיון שזכר עבודה ואי תימא שיש עבודה בלא אשים עכ"פ לא הו"ל להפסיק בלדביר ביתך בנתיים והיה לו לומר והשב העבודה ואשי ישראל לדביר ביתך אין זה דקדוק דהא אשכחן בקרא כה"ג בתהלים כ"ה זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה דהוי כאילו כתוב זכור רחמיך וחסדיך ה' וכדמוכח מפי' רד"ך שם וה"נ דכוותה כאילו אמר והשב העבודה ואשי ישראל לדביר ביתך עכ"ד, וכ"כ הגר"א דפי' אחרון עיקר והביאו מ"ב סוף או' א':

ב[עריכה]

ב) ובענין נוסח ברכת רצה התו' שם גרסי מהרה באהבה תקבל וכו' וכ"כ ב"י בפי' הג' כנ"ז באו' הקודם. וכ"ה בהרד"א. וכן בסדה"י גריס מהרה יעו"ש. מיהו הקשל"ה בדיני תפלת י"ח כתב דבברכת רצה לא יאמר ותפלתם מהרה תקבל רק ותפלתם תקבל כי קאי על ואשי ישראל שהם נשמות הצדיקים הנקרבים ע"י מיכאל כ"ג של מעלה שלא יתפללו ת"ו על מיתת הצדיקים עכ"ל. וכ"כ מט"מ כי יש ספרים דלא אמרינן במהרה וכן ר"י מגרמיזא כי מיכאל מקריב נפשות הצדיקים ואין לומר במהרה וכו' יעו"ש. והביאו. א"ר או' א' אמנם הא"ר שם כתב דיש לקיים נוסחתינו במהרה חדא דהא יש עוד שני פירושים בטור כדאמרן וכן באבודרהם לא העתיק אלא ב' פירושים וגרם נמי במהרה וכן ברוקח. ועוד בתו' סוף מנחות גרסו כן אף שהביאו שם הי"מ וזה ודאי קצב היא שמיכאל מקריב ואין אני מתפללין אלא על הקבלה שיקבלו הקב"ה במהרה ולא הוי כלל כמתפלל ח"ו על מיתת הצדיקים, גם קרוב שמקריבים נשמת הצדיקים שכבר מתו שנים רבות. ועוד הא בתו' י"מ דמקריב כבשים של אש עכ"ד. והביאו המש"ז או' א' וכן הב"ד סי' מ"ט הרבה להשיב על דברי הקשל"ה הנ"ז וכתב דקשה מאד לשנית נוסח הקדום וקרוב להיות שלא יצא כמ"ש כל המשנה ממטבע וכו' יעו"ש, והב"ד הרב המגיה בש"ץ דף קל"ג ע"ג:

ג[עריכה]

ג) שם, ודלא כאותם שנוהגים שלא לאומרו במנחה ר"ל שבא לאפוקי מאותם שמתחילין במנחה מן ואשי ישראל ואין אומרים רצה כמ"ש בטור וב"י ויעו"ש הטעם שלהם, וכתב ב"י דעכשיו בכל המקומות נוהגים לומר רצה בכל התפילות והביאו הב"ח, וכ"כ האחרונים. וכתב הפרמ"ג במש"ז אות א' דאם טעה והתחיל במנחה ואשי ישראל חוזר כבסי' קי"ט במ"א או' ה' ומשמע בב"י שעכשיו בכל המקומות אומרים רצה במנחה וא"כ הוה משנה ממטבע שטבעו חז"ל ואם במזיד חוזר לראש התפלה עכ"ל, אמנם התו"ח אות א' השיג על דבריו וכתב דבדיעבד יצא ואפי' בשחרית יעו"ש, וכ"כ מ"ב אות א':


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון