כף החיים/אורח חיים/קיג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קיג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] אלו ברכות ששוחין בהם, באבות תחלה וסוף והיא פותחת וחותמת בברוך מפני שהיא ברכה ראשונה והאחרות כולן הוו ברכה הסמוכה לחברתה הילכך אין פותחות בברוך ואעפ"י שאין מלכות בפתיחה י"א אלהי אברהם הוי כמו מלכות שאברהם המליך אותו ע"כ העולם שהודיע מלכותו ואלהותו לכל באי עולם, וי"א האל הגדול הגבור והנורא הוי כמו מלכות דלאו דוקא לשון מלכות בעינן כדאמרינן בפ"ב דר"ה דף ל"ב ע"ב שמע ישראל הוי מלכות טור ולבוש ועיין ב"י סי' רי"ד ובאחרונים עוד טעמים אחרים ואני בעניי אין רצוני להאריך באלו העניינים כ"א מאי דנפ"ל לענין דינא. וכתב הרמב"ם ז"ל באגרותיו סי' ט' דגם הגר יאמר נוסח זה של ברכת אבות ולא ישנה בין כשמתפלל עם הצבור בין כשמתפלל יחידי כנה"ג בהגה"ט. ש"ץ דקי"ד ע"ב.

ב[עריכה]

ב) שם באבות תחלה וסופ וכו'. צריך שתדע לכוין לשם הוי"ה שזוקף לשם אדנ"י באופן זה, כי בכריעה ראשונה יכוין שיו"ד דהוי"ה זוקף לאו דאדנ"י ובברוך השני יכוין שה' דהוי"ה זוקף לד' דאדנ"י ובמודים יכוין שו' דהוי"ה זוקף לנ' דאד"ני ובסוף יכוין שה' אחרונה דהוי"ה זוקף ליו"ד דאדנ"י ומי שאינו מכוין בו אמרו בתיקינים תיקון (י"ח) שעליו נאמר נתנני ה' בידי לא אוכל קום פע"ח שער העמידה פ"ו עט"ז או' א' קשל"ה בדיני תפלה, חס"ל או' א' ואם כיון עליו נאמר אז תקרא וה' יענה, דא"ז ג"י ח' כמנין שני שמות הנ"ל כף החיים סי' ט"ו א"ו י"ב ופי' כי בכריעה ראשונה יכוין שיו"ד דהוי"ה מאיר לא' דאדנ"י כדי לזקוף אוחו ובזקיפה יכוין שא' דאדנ"י עולה לגבי יו"ד דהוי"ה וכן יכוין בשאר,

ג[עריכה]

ג) שם באבות תחלה וסוף וקודם שיתחיל תפלת י"ח אחר שיאמר פסוק אדני שפתי וכו'. ינשק תפילין ש"ר כמש"ל סי' נ"ט או' ב' וסי' ס"ו סוף או' מ"ו יעו"ש.

ד[עריכה]

ד) שם באבות תחלה וסוף וכו'. כריעות אלו הם כדי שיזכור לפני מי הוא עומד וכי סופו להיות עפר, ד"א לרמ"ז כדי למשוך ברכה מלמעלה למטה א"ר או' א' בשם הרד"א, ועיין בשער הכוו' בדרושי העמידה שיש טעם בסוד.

ה[עריכה]

ה) שם באבות תחלה וסופ וכו'. וזולת אלו הכריעות אסור לאדם לנענע גופו בשעה שמתפלל עט"ז או' א' בשם ר"ח ושו"ת הרמ"ע סי' קי"ג ועיין בדברינו לעיל סי' צ"ה או' ד' ודו"ק.

ו[עריכה]

ו) שם או בתחלתה, ולאו דוקא כשיאמר ברוך אלא אפי' כשיאמר אתה חונן או השיבנו וסלח לנו וכן בכל י"ח ברכות ח"א כלל כ"ג או' ד' ועיין לקמן או' יו"ד.

ז[עריכה]

ז) שם מלמדין אותו שלא ישחה וכתבו התו' וא"ת וישחה ומה בכך ותירצו שלא בואו לעקור דברי חכמים שלא יאמרו כל אחד מחמיר כמו שהוא רוצה ואין כאן תקנת חכמים וכתבו עוד ט"א משום דמיחזי כיוהרא כלומר שמחזיק עצמו יותר כשר משאר הציבור וכ"כ הר' יונה ב"י עו"ת או' ב' ועיין ט"ז ומאמ"ר או' א'

ח[עריכה]

ח) שם אבל באמצעיתן וכו'. אבל הרב מהר"ש יפה ז"ל בס' יפה מראה פ"ק דברכות סי' י"ח גמגם לומר דאפי' באמצעיתן אינו יכול, מדקדוק ירושלמי אשר שם, כנה"ג בהגה"ט. מ"א סק"א וע"כ צריך ליזהר שלא לשחות אפי' באמצעיתן כ"א בעת הצורך כגון שהש"ץ הגיע למודים והוא באמצע הברכה שצריך לשחות שלא יהא נראה ככופר כמ"ש בסי' ק"ט סעי' א' ועיין בדברינו לשם אות ח"י ואות כ"ב:

ט[עריכה]

ט) [סעיף ב'] הנוהגים לשחות וכו'. ר"ל הנוהגים לשחות בתפילות ר"ה ויוה"כ כשאומרים זכרנו ומי כמוך צריכים לזקוף כשמגיעים לסוף הברכה כ"מ מדברי התו' ברכות דפ י"ב ע"ב ד"ה כרע ודף ל"א ע"א ד"ה ומוציאו דבכל התפלה נוהגים לכרוע ולא בזכרינו ומי כמוך בלבד וכן היא לקמן בש"ע סי' תקפ"ב סעי' ד' ולבוש שם וכ"מ מדברי הט"ז כאן סק"ג כמ"ש לשונו לקמן או' י"א ודלא כהמאמ"ר או' ב' שנדחק בזה ייעו"ש ועיין עו"ת או' ג'

י[עריכה]

י) שם צריכים לזקוף כשמגיעים לסוף הברכה, לאו דוקא בסוף הברכה אלא ה"ה בתחלת הברכה שאחריה כמ"ש בסעי' הקודם בסוף כל ברכה אי כתחלה ב"ח וכ"כ הט"ז סק"ג כשאומר אתה גבור צריך שיהיה בזקיפה בהתחלה וכן בשאר התחלות הברכות עד מודים סו"ב או' ג' ועיין לעיל או' ו'

יא[עריכה]

יא) שם בהגה כדי שיהא נראה וכו'. פי' דמ"ש כשאומרים זכרנו ומי כמוך צריכין לזקוף וכו' אין הטעם שוה בהם דבמי כמוך צריך שיזקוף קודם הגמר לפי שאין שם שחיה מצד תקנת חכמים והוי כמוסיף ובזכרנו יש שם שחייה מצד תקנת חכמים כשאומר בא"י מגן אברהם וכיון שזה שוחה בכל התפלה לא יהיה ניכר תקנת חכמים ולפ"ז יש חילוק בין זקיפה דזכרנו לזקיפה דמי כמוך דבזכרנו צריך לזקוף קודם שיאמר איזה תיבות הסמוכות לברוך אתה כדי שיוכל אח"כ לשחות כשיאמר ברוך אתה אבל בזקיפה דמי כמוך א"צ לזקופ עד שיאמר ברוך אתה וכן בשאר ברכות שאין בה שחיה בסופן ט"ז שם סו"ב שם ולפי מש"ל או' ח' דיש מגמגמים בדבר דאין לשחות אפי' באמצען א"כ יותר טוב שלא להתפלל תפלת י"ח גם בר"ה וביו"הכ בכריעה, וכ"כ החס"ל או' ג' דאפ כי טוב להתפלל בכפיפת הראש לא יתפלל תפלת י"ח בכפיפת קומה עכ"ד.

יב[עריכה]

יב) [סעיף ג'] הכורע בוכל קומה וכו' הרי זה מגונה. ונראה דבכלל זה ג"כ ואתה ה' אלהינו מודים אנחנו לך דויברך דוד שראיתו מקצת בני אדם שכורעים כשאומרים אותו שטעות גדול הוא בידם. וכ"ש שאין לו לכרוע בשום ברכה משאר ברכות בתחלה וסוף אעפ"י שאינן מן הי"ח. ל"ח פ' אין עומדים או' ס"ה. שכנה"ג בהגב"י או' א' וכן בכלל הזה כשאומרים בריך שמיה דמריה עלמא וכו' דאין לכרוע כשאומרים דסגידנא קמיה דאין לכרוע אלא במה שתקנו חז"ל. ועיין ט"ז סק"ד שהקשה דאמאי לא יהיה כאן כמו באמצע ח"י שאין בהם איסור ועי"ש מה שתירץ ולי נראה לתרץ דכל מה שדומה למה שתיקנו חכמים לשחות בהם ילא תיקנו בהם אין לשחות בהם משום דמוסיף על דברי חכמים וכמו שאר ברכות דאמרינן שאין לשחות בהם מפני שדומות למה שתיקנו חכמים לשחות בתחלת ברכות העמידה ובמודים ולא תיקנו בהם והוי מוסיף ה"נ אין לשחות במקום אחר שכתוב בו השתתויה או הודאה כיון שדומה להם ולא תיקנו בהם והוי מוסיף. לא כן באמצע ח"י שאינו דומה כלל לא גזרו בהם:

יג[עריכה]

יג) שם. הרי זה מגונה. אבל אין משתקין אותו. פר"ח או' ג' שת"ז או' ד':

יד[עריכה]

יד) שם הגהה, שאין לכרוע אלה במקום שתיקנו חכמים. ומה"ט כתב בד"מ או' א' דאין לשחות בולירושלם דלא כמהרי"ל, והביאו מ"א או בבונה ירושלים סק"ג. עט"ז או' ב' סי"ב או' ב':

טו[עריכה]

טו) שם שאין לכרוע וכו'. וכל שאינו בי"ח יכול לכרוע ולהשתחוות כרצונו דהיינו במקום שמתפלל על עצמו שהוא הכורע ומשתחוה, ובמ"ש במוסף יו"כ והכהנים והעם וכו' היו כורעים וכו' ואפ"ה כל הקהל כורעים אעפ"י שאינו על עצמם שאני התם שאנחנו עושים לזכר שאנחנו עכשיו מדמין נפשינו במקום הכוהנים בזמן שביה"מ קיים. וכן במ"ש במוסף יו"כ בעבודה חטאו עוו פשעו בני ישראל אנחנו מדמין עצמינו כאילו אנחנו אותם בית ישראל ומתחרטים על עונותינו ושפיר עבדי אותם המכים על לבם כדרך שעושים באמרם אשמנו, ט"ז סק"ד, ה"ב או' א' ר"ז או' ג':

טז[עריכה]

טז) [סעיף ד'] המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו וכו'. פי' שיהיו בולטין הקשרים שבפרקי חוליותיו, טור, לבוש, עו"ת אות ד' והטעם משום כל עצמותי וכו' פר"ח בשם הירושלמי:

יז[עריכה]

טוב) שם, צריך שיכרע וכו'. ועיין מסכת בבא קמא דף ט"ז ע"א שאמרו שדרו של אדם לאחר ז' שנים נעשה נחש, והני מילי דלא כרע במודים ע"כ, וכתב בס' יערות דבש ח"א ד"ד רע"ג הכורע הוא להורות כי אל עפר ישוב והרוח תשוב אל האלהים ומי שאינו כורע להיות נכנע שיעשה עפר מידה כנגד מידה נעשית שדרתו נחש דנחש עפר לחמו דלא שח עד לעפר זת"ד, וזה רמז דוד בתמניא אפי דבקה לעפר נפשי אז חייני בתחה"מ כדבריך שאמרת שצריך לכרוע ולא יעשה השדרה נחש, רו"ח אות ד' ועוד עיין בברכ"י ס' קכ"א אות א':

יח[עריכה]

חי) שם, עד שיתפקקו וכו'. התו' ספ"ק דקמא (דף ט"ז ע"ב ד"ה והוא) כתבו בשם י"מ מאן דלא כרע במודים אינו חי לעתיד והם דחו דאין סברא יעו"ש, ושמעתי שכן הוא בהדיא בזוהר פ' שלח לך בעיבדא דרבי אילא דאינו חי לעת"ל יעו"ש, ער"ה אות ב' ברכ"י אות ב':

יט[עריכה]

יט) [סעיף ה'] ולא ישחה כ"כ וכו'. שמחזי כיוהרא ששוחה יותר משיעור שחייה, לבוש ט"ז סק"ה, ר"ז אות ד':

כ[עריכה]

ך) שם, ואם הוא זקן וכו' כיון שהרכין ראשו דיו וכו'. ומיהו מאן דטרח וכורע טובא טפי עדיף, ב"י בשם הג"א, ועיין באות שאח"ז:

כא[עריכה]

כא) [סעיף ו'] כשהוא כורע יכרע במהירות בפעם אחת וכו'. אמנם לפי דברי האר"י ז"ל בשער הכוו' דרוש ב' דעמידה צריך לכרוע גופו תחלה ואח"כ ראשו וכן בזקיפה יזקוף גופו תחלה ואח"כ ראשו וסימניך כאשר יחנו כן יסעו, וכתב שזה כוונת הגמרא שאמרו כל הכורע כורע בברוך וכל הזוקף זוקף בשם דלמה כפל הדברים אלא לומר כל אחת נחלקת לשנים הכריעה תחלה גופו ואח"כ ראשו וכן בזקיפה תחלה גופו ואח"כ ראשו, דהיינו כשאומר ברוך יכרע גופו וכשאומר אתה יכרע ראשו, וכן בזקיפה כשאומר ה' יזקוף גופו תחלה ואח"כ ראשו כיעו"ש טעם בסוד, וכ"כ פרע"ח שער העמידה פ"ז, מ"ח באצילות דערבית פ"ב, וא"כ אפי' חולה או זקן שאינו יכול לכרוע הרבה אפ"ה צריך לעשות כסדר הזה לכרוע גופו ואח"כ ראשו וכן בזקיפה ע"ד הסוד, ובכריעת מודים סדר הרש"ש ז"ל בסידורו הקדוש דכשאומר מודים אנחנו לך יכרע גופו וכשאומר שאתה הוא יכרע ראשו וכשאומר ה' יזקוף גופו ואח"כ ראשו כמו שאר ברכות, ואע"ג דבשער הכוו' שם ובדרוש ו' ובסוף דרוש ד' דחזרת העמידה כתב דבמודים לא יעשה כ"א כריעה וזקיפה אתת של הגוף בלבד וכריעת וזקיפת הראש יעשה בחזרת הש"ץ תפלת י"ח במודים דרבנן הרש"ש ז"ל דקדק מדברי האר"י ז"ל ממ"א שע"פ סדר הכוונה ז"ל גם במודים דלחש ובמודים דחזרת הש"ץ בכל אחד שני כריעות ושני זקיפות כיעו"ש הטעם בע"ח שער המוחין פ"ט דבחי' לחש לחוד ובחי' החזרה חוד וכ"מ מדברי שער הכוו' דריש ו' דעמידה ד"ה לוהנה וע"ח שער כ"ג א"א וממ"א כמובן להמעיין וכן נוהגין חסידי בית אל יכב"ץ שבעיר קדשינו ירושת"ו כדברי הרש"ש ז"ל ודלא כמ"ש הרב שמן זית זך בדף קל"ח. וכ"כ החס"ל או' א' בן א"ח ז"ל פ' בשלת או' כ"א. ולפ"ז גם במודים דרבנן צריך לעשות הצבור ב' כריעות וב' זקיפות כריעת הגוף וכריעת הראש וזקיפת הגוף וזקיפת הראש כמו שאר הכריעות והטעם דכיון שעשינו בלחש כל ב' הכריעות וב' הזקיפות צריך לעשות ג"כ במודים דרבנן כמו שעושה הש"ץ במודים ב' כריעות ב' זקיפות וגם כוונת הצבור תהיה כמו כוונת הש"ץ. ועיין עוד לקמן סי' קכ"ז או' ב':

כב[עריכה]

כב) [סעיף ז'] כשכורע כורע בברוך וכו'. כבר נתבאר באו' הקודם והטעם שזוקף בה' אמרו שם בגמרא דכתיב ה' זוקף כפופים, טור, לבוש, ט"ז סק"ו, עו"ת או' ה':

כג[עריכה]

כג) שם, כורע בברוך. בהכ"נ שיש בו אבנים מותר להשתחוות כיון דליכא פשוט ידים ורגלים, הרלנ"ח בתשו' סי' צ"ט אבל מהריב"ל בס"א כלל ט' נ"ג כתב להתפלל בבהכ"נ שיש בו אבני שיש לסמ"ג אסור ולשאר פוסקים מותר. כנה"ג בהגה"ט. ועוד עיין כנה"ג בהגה"ט סי' קל"א שהביא עוד פליגתא בזה שהר' מכיר משריטי כתב שאסור לשחות בבהכ"נ שיש בו אבנים וכ"ש להשתחוות ולא עוד אלא שאם לא היה מרוצף אסור לרצוף אותו. והר' אברהם בול"י ז"ל חלק עליו וכתב דלא אסרו הרמב"ם והסמ"ג והטור אלא השתחויה לא שחייה ושמותר גמור לרצוף בהכ"נ באבנים אם לא היה מרוצף. וכתב עליו הכנה"ג דזוהי סברה נכונה וישרה יעו"ש. וכ"כ החיד"א בקש"ג סי' י"ג או' ה' דכל דליכא פישוט ידים ורגלים מותר להשתחוות. וכ"כ הפר"ח בסי' קל"א או' ח' וכתב הרח"פ בס' כף החיים סי' ט"ו או' ט' דהגם שהתירו להתפלל ע"ג רצפת אבנים כמ"ש בקש"ג עכ"ז יזהר דאם יש אבן משכית בולט בסד"ר המדרג"ה לא יתפלל כנגדו.

כד[עריכה]

כד) [סעיף ח'] המתפלל ובא כנגדו נכרי וכו'. עיין מ"א סק"ו שכ' דאם הוא שר שרי כמ"ש ביו"ד סי' ק"ן ואמנם עי"ש ביו"ד סעי' ג' בהגהה שכ' ב' סברות בזה וכ' דטוב להחמיר כס' האוסרים יעו"ש. ועיין נו"ש דקי"ב ע"ד.

כה[עריכה]

כה) שם. ויש לו שתי וערב בידו וכו'. ואם השתי וערב מרוקם בבגד גוי מלאחריו ופני המתפלל כנגד פני הגוי שרי. פר"ח או' ח' וכן אם מרוקם מצדדין שרי, א"א או' ו'

כו[עריכה]

כו) המתפלל בבית שיש בו פסילים וצלמים אסור לשחות לאותו צד ואם עומדים במזרח יהפוך פניו לצד אחר בתפלתו ויכוין נגד ירושלם. ח"א כלל כ"ג או' ה' כף החיים סי' ט"ו או' ט' ועיין בדברינו לעיל סי' צ"ד או' ח'

כז[עריכה]

זך) ע"ז בעששית דהיינו שיש הפסק זכוכית בין המתפלל לע"ז הגם דהכתוב דימה לצואה דכתיב צא תאמר לו ומינה ילפינן במתני' דשבת ר"פ ר"ע דע"ז מטמאה במשא כנדה וק"ל צואה בעששית מותר לקרות כנגדה דבכיסוי תליא מלתא והא קא מתכסיא מ"מ לענין זה חמיר טפי ולא סגי בכיסוי זכוכית לבד אלא בעי כיסוי מעליא. וגם לענין לקרות ק"ש כנגדה הגם דליכא השתחויה לא מהני כיסוי זכוכית. פתה"ד או' ה' ועי"ש, וכ"כ היפ"ל או' ה'

כח[עריכה]

כח) [סעיף ט'] אין להוסיף על תאריו של הקב"ה וכו'. לפי שא"א לסיים בכולו שבחא דמרן ב"ה והנה תלת אמרינן להו כיון דאמרינהו משה רבינו ואתו אנשי כנה"ג ותקנוהו בתפלה. טור. לבוש. ט"ז סק"ז. ר"ז או' ח':

לט[עריכה]

טל) שם. אין להוסיף וכו'. והא דאמרינן אמת ויציב וכו' לא קאי על ה' אלהיכם אלא על הדבר הוה. תו' ברכות דף י"ב ע"א. מ"א סק"ז.

מ[עריכה]

מ) האומר על קן צפור יגיעו רחמיך משתקין אותו שאין מצות המקום רחמנות אלא גזרות, רמב"ם פ"ח מתפלה ממשנה פ"ה דברכות, דאל"כ היה ראוי לאסור כל הריגת בעל חי משום רחמנות, מחה"ש סק"ז ואיתא שם שאם אמר על הטוב יזכר שמך ג"כ משתקין אותו שחייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובם, מ"א סק"ז א"ר אות ו' ר"ז אות ט':

מא[עריכה]

מא) שם, ודוקא בתפלה וכו'. מיהו מדברי הרמב"ם פ"ט מה"ת דין ז' משמע דבכל ענין אסור והביאו הטור אלא שמרן ז"ל כתב בב"י דנהגו העולם כדברי ר"י דבתחנונים ובקשות לית לן בה, וכ"כ הד"מ אות ג' בשם האגור, וכ"כ האחרונים:

מב[עריכה]

מב) שם, ומ"מ נכון וכו'. כדי לצאת מספק, ב"י בשם הר' יונה, ר"ז אות ח':

מג[עריכה]

מג) שם, שיאמר אותו בפסוקים, וכיון שאומר פסוקים אם משבח למקום דרך קריאת הפסוקים אין בכך כלום, ב"י בשם הר' יונה:

מד[עריכה]

מד) וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו, תקנו להזכיר חסדי אבות אצל הגאלה לומר שאף אם תמה זכות אבות גאולתו לעולם קיימת שהרי הבטיח בה בשמו הגדול וכאשר שמו קיים לעולם ולעולמי עולמים כך גאולתנו לעולם קיימת, וה"פ זוכר חסדי אבות לבניהם לגאלם ואף אם תמה זכות ואבות מביא גואל לבני בניהם למען שמו שהוא קיים לעולם, טור ולבוש, ועיין שבת ה"ן ע"א ובתו' שם ד"ה ושמואל בענין אם תמה זכות אבות יעו"ש:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון