כף החיים/אורח חיים/עח

כף החיים ‏ אורח חיים עח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] היה קורא והתחילו מי רגליו שותתין וכו'. מי שיש לו חולי האבן ב"מ שמטפטף תמיד מי רגלים לאונסו וא"כ לא יוכל להתפלל לעולם יש להתיר לעשות לו בגד או ספוג סביב איברו והבגדים העליונים יהיו נקיים ויכנס לבהכ"נ ויתפלל ובשעת הטפת מי רגלים יפסיק ואח"כ יתפלל ודוקא שלא הוצרך לטפטף בשעה שמתחיל להתפלל ואעפ"י שיודע שבתוך תפלתו יצטרך לטפטף. תשובת הרמ"א סי צ"ח וכ"כ פנים חדשות בשם תשו' מהר"מ מלובלין סי' צ"ח והביאו כנה"ג בהגה"ט וכ"כ שכנה"ג סי' ף' בהגה"ט או' ב' בשם תשו' הרמ"א וכ"כ הפר"ח בשם תשו' הנז' מ"א סק"ב. א"ר או' ג'. סו"ב אות א' ר"ז או' ד' שת"ז אות ה'. ורופאי זמנינו יועצים לקשור שלפוחית של בהמה על איברו ויטפטף שם. כר"ש:

א) וכתב הרו"ח דמצוה להזהיר לזקני עם הארץ שרובן בגדיהם אינם נקיים לומר ק"ש ותפלה וברכות כי יורד מהם טיפי השתנה מהשיורי השתנה כשמשתינין ואינם שמין על לבם להשהות ולנקות היטב או להחליף מכנסיהם כי הזקנה גורמת להם להיות עלולים לכך ומי בקש מידם רמוס חצריו ובא והתפלל אל הבית הקדוש בבגדים מטונפים ממי רגלים ויש מהם מסיבת חולי מעים ומי שהוא בעל תורה חכם עינו בראשו וטהר גברא הוא ובגדיו ואם נכנס בחשש ספק תכף ל"ו יחליפנו ול"ו ימיר אותו ואין ספק דעליו נאמר מפי הגבורה וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה' ועיין בס"ח סי' תתטו"ב ובתשו' מהר"ס מינץ סי' פ"א ודו"ק עכ"ד. ועיין לקמן אות ד':

ב

ב) שם ויש בהם טופח ע"מ להטפיח. פי' שאם מניח ידו עליהם מעלה לחות בה שאם יניחנה על ד"א מקבל ממנה לחות. טור סי' פ"ב. ט"ז שם סק"א. מ"א שם סק"ג. ח"א כלל ג' אות כ"ט. ר"ז שם אות ב':

ג

ג) שם כיון שהם מכוסים בבגדו, ואע"ג דמרן ז"ל בב"י כתב לענין הלכה נקטינן כהרשב"א דרב מובהק הוא היינו דוקא לענין אם היה מתפלל דאינו צריך להרחיק ד"א כמו צואה משום דאינו אסור מדאורייתא אלא כנגד העמוד והילכך כיון שהוא עומד בתפלה אין להפסיק אבל לענין ק"ש כבר כתב מרן ז"ל בב"י דאפי' אם התחיל כבר מרחיק כדי לגמור הקריאה שהרי יכול לקרות ק"ש והוא מהלך וכמ"ש מרן ז"ל לענין הרחקה שצריך להרחיק אפילו התחיל בק"ש ופסקו בש"ע וכך צריך להיות בגדיו מכוסים דאינו חמור קריאת שמע כמו תפלה שעומד לפני המלך והילכך אם אינם מכוסים צריך לכסותם ולקרות או להסיר אותם וכמ"ש מ"א סק"א ודלא כהפרישה אות א' שכתב דלאו דוקא קאמר מכוסין אלא ר"ל שנבלעו המי רגלים בבגדיו שנפלו עליהם מתחלה ואינם בעין אף שיש בהן כדי להטפיח יעו"ש וגם דלא כהבאר הגולה שציין על ואם נפלו מי רגלים בארץ מרחיק ד"א הגהות מיימוני דהא בהדיא כתב מרן ז"ל בב"י דאפילו להרשב"א בק"ש מרחיק יעו"ש. ואין לומר הא דציין על הגמ"י משום דהוא בהדיא והרשב"א מן הדיוק דהא גם הגמ"י לא אמר בהדיא על ק"ש אלא על התפלה אלא דממילא משמע דה"ה לק"ש וא"כ היה לו לציין ב"י דהוא אמר בהדיא ודו"ק. והא דכתב מרן ז"ל בסי' ץ' סעי' כ"ז דאם היה עומד בתפלה והשתין תינוק וכו' יהלך לפניו ד"א וכו' התם שאני משום דיצאה מאחרים וגופו ובגדיו נקיים וכיון דיכול לתקן המקום ע"י הליכה אמרינן לא הויא הליכה הפסק אבל הכא שיוצאה מגופו ובלאו הכי גופו ובגדיו מלוכלכים במי רגלים משו"ה גם להרחיק אמרינן אין להפסיק כיון שאינו ניצל מהם לגמרי ולמה לו להפסיק בתפלה להרחיק ואם נאמר לו גם לפשוט בגדיו וללבוש אחרים יהיה הפסק גדול כמ"ש המ"א שם סק"מ ואין לעשות כן בתפלה. ועיין א"ר אות אב"ג ומ"ש עליו המאמ"ר אות ב' ופרמ"ג א"א אות א' ועוד עיין שמן המאור ומ"ש עליו הפתה"ד אות א' ודו"ק ובמ"ש א"ש. ועיין בשכנה"ג שכתב דראוי לחוש לדברי הגמ"י לכתחלה כיון דר"י בפ' מי שמיתו סובר כוותיה יעו"ש ולא ידעתי מהו שכתב דראוי לחוש וכו' כיון דלדברי הרשב"א הוא אסור להפסיק כמ"ש בב"י. ועיין לקמן סי' ץ' אות קמ"ח:

ד

ד) שם כיון שהם מכוסים בבגדו. נראה שלא התירו לו לסיים קריאתו אלא בכה"ג מפני שכבר הוא עסוק בק"ש אבל לכתחלה אסור לקרות ק"ש או לומר דברים שבקדושה בענין זה אעפ"י שמכוסין והכי משמע להדיא מדברי הרב הלבוש שכתב וז"ל כיון שמכוסין בבגדו והוא בתוך ק"ש או תפלה לא גזרו רבנן שיפסיק. מאמ"ר אות ג' וכתב שם הטעם משום דכיון שגם בשרו מלוכלך הוי כצואה על בשרו וע"כ אין לקרות בכה"ג לכתחלה יעו"ש:

ה

ה) שם מרחיק מהם ד"א. לאחריו ד"א ולפניו כמלא עיניו כמו צואה אלה שזה מדרבנן. פרמ"ג א"א ססי' ע"ז. עמודי השולחן על קיצור הש"ע סי' ה' אות ד' וכ"כ הב"ח סי' פ"ו והביאו א"ר סי' ע"ט אות ד':

ו

ו) שם הגהה. או כשיעור וכו' המ"א סק"ב הגויה או ממתין עד שיבלעו בקרקע כשיעור שיתבאר לקמן סי' פ"ב וכתב שכן מצא מוגה בש"ע של בעל ש"ך. והא דבסי' ץ' סעי' כ"ז כתב מור"ס ז"ל ויותר טוב לילך למקום אחר ולא לשתוק שמא ישהה וכו' תירץ המ"א באות הנז' דבק"ש לא קפדינן אם יחזור לראש דהוי כקורא בתורה אבל בתפלה אם ישהה כדי נגמור את כולה יצטרך לחזור לראש ויגרום ברכה שא"צ יעו"ש וכ"כ ר"ז או' ב' וכ"ז לסברת מור"ם ז"ל דס"ל אם שהה בק"ש כדי לגמור את כולה חוזר לראש אבל לסברת מרן ז"ל אפילו שהה בק"ש כדי לגמור את כולה אינו חוזר לראש כמ"ש בסי' זה ובסי' ס"ה סעי' א' ועיין בדברינו לשם אות ב' ואות ג' בס"ד. ועיין עוד לקמן סי' ץ' אות כ"ח בענין אם שהה בתפלה כדי לגמור את כולה יעו"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---