כלי חמדה/במדבר/קונטרס מיד ולדורות
|
דף זה נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך דף זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
אמר המחבר הנה הגאון בעל נודע ביהודה זכרונו לברכה במהדורה תניינא חלק אורח חיים סימן פ"ז בתשובה להגאון רבי ישעיה ברלין זכרונו לברכה כתב לבאר כל מקום שנאמר בתורה הקדושה חוקת עולם לדורותיכם, ובימי חורפי עיינתי בדבריו וכתבתי איזהו הערות בענינים אלו. ויען כי לשון זה לא נמצא בספר משנה תורה, לזאת עתה כאשר זכנו השי"ת להשלים ספרי על במדבר, אציג פה הקונטרס הזה והלכתי בעקבות הגאון בעל נודע ביהודה ז"ל שהתחיל לבאר כל מקום שנאמר בתוה"ק חוקת עולם לדורותיכם וכתבתי בזה איזהו הערות כפי עניות דעתי הקלושה. וקראתי שם הקונטרס בשם "מיד ולדורות" ואקוה כי יהיה לתועלת לתלמידי דבי רב לעורר לבבם וישמע חכם וגו':
א) וזה יצא ראשונה בשמות י"ב י"ד והיה היום הזה לכם לזכרון וגו' לדורותיכם חוקת עולם תחגהו. ויעי' היטב בנודע ביהודה מה שכתב בזה. ולענ"ד נראה עוד דיש לומר דקרא אתי למעט את יום י"ד דאינו נוהג לדורות עולם ורק יו"ט של פסח נוהג לדורות עולם אבל מצות קרבן פסח אינו נוהג לדורות, דלא תימא כיון דבפסח מצרים ובפסח דורות היו ענינים חלוקים דבפסח מצרים לא היה ענין זריקה והקטרה כלל, אמנם בפסח דורות שמצותו רק במשכן ובמקדש דינו ככל קרבנות והוה אמינא דבזמן שאין מקדש נהי דאי אפשר לעשות פסח דורות אבל על כל פנים נעשה כפסח מצרים שזה יהיה מותר בכל מקום כיון דאינו זורק את דמו על המזבח ואינו מקטיר את האימורים א"ד כקדשים להיותו אסור בחוץ קמ"ל קרא דאינו נוהג לדורות אלא בזמן שבית המקדש קיים ובמקדש דוקא ככל קרבנות אבל פסח מצרים כמות שהיה במצרים לא היה אלא בפעם זה בלבד ולא לדורות:
ועפ"ז נראה לי לתרץ דברי רש"י ורע"ב ז"ל בפסחים במשנה דמקום שנהגו לאכול צלי בלילי פסחים אוכלין מקום שנהגו שלא לאכול אין אוכלין, ופי' רש"י הטעם שנראה כאוכל פסחים בחוץ לארץ ותמה בתוס' יו"ט ז"ל הא אכילת פסחים בכל העיר ולא בכל הארץ עיי"ש שכתב שאיזה תלמיד טועה כתב כן. אמנם להנ"ל יובן היטב דבאו לפרש דמקום שנהגו שלא לאכול דלכאורה אינו מובן דאיך נימא דהוא פסח הא לא היה זריקה והקטרה על המזבח וזריקה מעכב ואם כן לא נוכל לטעות דהוא פסח לכן פירש"י דיש לחוש שמקיימין מצות פסח כמו בחוץ לארץ דהיינו כמו שהיה פסח מצרים שהיה גם כן בחוץ ולא היה בו זריקה והקטרה על גבי המזבח ואף על פי כן היתה בו קדושת פסח ובאמת גם זה אסור באם עושה בזה"ז פסח כמו פסח מצרים אם עשהו לשם פסח הוי כמקריב קדשים בחוץ ועיין מ"ש בפרשת בא אות ג בשם החת"ס ז"ל ואכמ"ל יותר:
ב) שם פסוק טו"ב ושמרתם את היום הזה לדורותיכם חוקת עולם וברש"י לפי שלא נאמר אלא על החגיגה חזר ושנאה על המלאכה שלא תאמר אזהרת כל מלאכה לא יעשה לא לדורות נאמרה אלא לאותו הדור עכ"ל ותמה ע"ז הגר"י פיק ז"ל דמהיכי תיתי נאמר כן וכונתו כיון דכבר גלי קרא דהיו"ט נוהג לדורות עולם מהכ"ת נאמר דלא יהיה איסור מלאכה נוהג לדורות כיו דהוא יו"ט ממילא איתסר בעשיית מלאכה ג"כ והוא באמת שאלה עצומה ותימה על הנודע ביהודה ז"ל שכתב על הגאון ר"י ז"ל שטעה טעות גדול וברור שכוונת הגר"י ז"ל כדאמרן:
ומה שנראה בזה בדעת רש"י שמדקדק בלשונו הזהב שלא תאמר אזהרת "כל מלאכה לא יעשה" לא לדורות נאמרה דהנה ברש"י ז"ל לעיל בקרא דכל מלאכה לא יעשה בהם פי' אפילו ע"י אחרים והוא מהמכילתא וברמב"ן ז"ל תמה הא אמירה לעכו"ם הוא רק שבות ותי' הפנים יפות ז"ל כיון דקודם מתן תורה היה להם דין בני נח וכ"כ המבי"ט בתשובה דנכרי לנכרי יש שליחות והוי איסור תורה ומעתה ז"ד השתא אבל לדורות לאחר מ"ת דנתקדשו בקדושת ישראל שפיר י"ל דלא יהיה נוהג אזהרה זו דכל מלאכה לא יעשה אפילו ע"י עכו"ם כיון דאין שליחות לנכרי לכן אמרה תורה ושמרתם את היום הזה לדורותיכם דענין שמירה כולל גם הרחקה שלא יבא לידי מלאכה והפירוש דלכן אסור לדורות אפילו על ידי עכו"ם אע"ג דאין שליחות לנכרי וזה ביאור נכון בדברי רש"י ז"ל:
ומה שי"ל עוד בדעת רש"י דלכן צריך קרא באיסור מלאכה לדורות דהנה לכאורה קשה לפמ"ש הראשונים ז"ל דלכן לא נאמר קרא דאך אשר יאכל לכל נפש בכל הרגלים רק הכא היינו משום דכתיב כל מלאכה לא יעשה בהם לכן צריך היתר אוכל נפש משא"כ בכ"מ כתיב גבי מלאכת יו"ט רק מלאכת עבודה וממילא אימעיט מלאכת אוכל נפש דאינן בגדר מלאכת עבודה וקשה סוף כל סוף איך כתיב כאן כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש מבואר להדיא דאפילו מלאכת אוכל נפש אינו מותר אלא לצורך אוכל נפש ואמאי הא אמרינן מתוך שהותרה לצורך הותרה נמי שלא לצורך:
אך י"ל לפימש"כ המפ' דענין מתוך שהותרה...
איברא דזה אינו דאטו בשביל שנוסף מצוה ג"כ יהיה רק בגדר דחויה וא"נ דהיכא דהותרה לא אמרינן מתוך, פשיטא דבנוסף מצוה ג"כ שדוחה ג"כ ל"ש מתוך. ועי' בהסכמת הג' מוהר"י מדזיקעוו שליט"א לספר לקח טוב ששגה בזה שרוצה לומר דביום טוב של עצרת דאיכא מצוה לר"א מודה דאמרינן מתוך אע"ג דבכ"מ לא אמרינן מתוך ולענ"ד ז"א כמושכ"ל:
אמנם מה די"ל בזה בביאור דעת...
ג) בפ' ואתה תצוה דנרות עי' מ"ש בזה בנודע ביהודה ז"ל דה"א כיון דמצוה תלויה בשמן לכן יהיה נוהג דוקא בכהן המשוח בשמן המשחה, והדוחק נגלה לעין כל:
אמנם לענ"ד נראה עפמ"ש בפרשת פקודי סוף אות א בהא דמבואר בירושלמי...
ד) בפ' תשא בענין קידוש ידים ורגלים שנאמר בתוה"ק והיתה להם חק עולם לו ולזרעו ולדורותם...
אמנם לענ"ד יש להעיר בדבר חדש...