יש סדר למשנה/מעשרות/א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יש סדר למשנה ‏ מעשרות א

א

הר"ב ד"ה כלל אמרו וכו' ונשמר וכו' וגדולו מן הארץ וכו' וכל הני ילפינן מקרא דכתיב עשר וכו' זרעך המיוחד לך וכו'. פשטן דברי הר"ב נראה זה שכתב ילפינן מקרא וכו' א"כ כל הני דתנן במשנה דין דאורייתא הוא. אבל דע כי כבר האריכו תו' ר"ה י"ב. ובבכורות נ"ד. וכן האריך הר"ש דכל זה אינו אלא מדרבנן ומה דאי' בספרי ובירושלמי דדרשי לה מקראי אינו אלא אסמכתא אבל מן התורה אינו חייב בתרומה ובמעשרות אלא דגן ותירוש ויצהר וכן דעת ס' החינוך מצוה שס"א וכן דעת הראב"ד פ"ט מהל' מעשר וכן דעת רש"י קדושין ג' ואולי הר"ב נטה בזה אחר דעת הרמב"ם ריש פ"ב מהלכות תרומות דכל פירות האילן חייב במעשר מן התורה. וס"ל דדרש הספרי דרשה גמורה היא ויתר ביאור בזה עמ"ש בס"ד מ"ה פ"א דע"ז:

ד

הר"ב ד"ה ובירק וכו' ובפירות האילן התפוחים והאתרוגין חייבין בין גדולים בין קטנים וכו' והן נאכלין בין גדולים בין קטנים. ר' שמעון פוטר את האתרוגין בקטנן דס"ל שאין נאכלים קטנים ולא הוי תחלתן אוכל וכו' ע"ש בסוגיא דסוכה ל"ו אתרוג הבוסר ר' עקיבא פוסל וחכמים מכשירין אמר רבה ר' עקיבא [דאמר דעד גמר בישולי' לא הוי אתרוג פרי. רש"י] ור' שמעון אמרו דבר אחד ר' עקיבא הא דאמרן. ר' שמעון מאי היא דתניא ר"ש פוטר את האתרוגים בקוטנן (מן המעשרות. רש"י) אמר לו אביי דילמא לא היא ע"כ לא קאמר ר"ע הכא דבעינן הדר וליכא אבל התם כרבנן ס"ל [דחייבין במעשר דפרי הוא ותחלתן וסופן אוכל. רש"י] א"נ ע"כ לא קאמר ר"ש התם אלא דכתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך כדרך שבני אדם מוציאין לזריעה [פרי העשוי לצמוח ולא משכחת לה אלא בבשל כל צרכו וכו'. רש"י] אבל הכא כרבנן ס"ל ותו לא מידי [אין לדון אחר דבר זה דלא סבר ר"ש כר"ע ולא ר"ע כר"ש. רש"י] וכתבתי בתיקוני כלי שרת החסרון שלא נדפס המראה מקום דנשנית ר"ש פוטר את האתרוגין בקוטנן שהיא משנה ד' פ"א דמעשרות. גוררת עוד חסרון הניכר שנדפס דתני' וצ"ל דתנן. עכ"פ היוצא מן הסוגיא דסתם מסדר הש"ס ותו לא מידי כלומר דעיקר טעמא דר"ש משום קרא עשר תעשר כדרך שבני אדם מוציאין לזריעה ובכן מי הכריח הר"ב לפרש דר"ש ורבנן פליגי במציאות אם אתרוגין בקוטנן נאכלין או לא דזה דבר נראה אם אוכלין אם לאו. ולמה נאדו מפירוש שהסכים סתמא דש"ס דאפילו ר"ש מודה דנאכל ואינו מכחיש לזה. ולפיכך גבי אתרוג ס"ל כרבנן דכשר ושפיר איקרי לכם לדין אכילה שיש בו. רק גבי מעשר בעינן כדרך שבני אדם מוציאין לזריעה [וטעם זה הר"ב בעצמו מפרש לה לעיל מ"ג גבי התלתן משתצמח וכו' ודרשינן לה מדכתיב עשר תעשר וכו' וכן בפ"א דחלה מ"ג גבי תבואה שלא הביאה שליש כתב הר"ב דפטורה מן המעשרות דכתיב עשר תעשר תבואת זרעך דבר שזורעים אותו וצומח] וכ"כ הר"ש טעמי' דר"ש דכתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך כדרך שב"א מוציאין לזריעה ואתרוגין קטנים מן הנטועים צומחים אבל בתפוחים לא פליג דאע"פ שלא וכו' וטעמא דת"ק כדתני רישא כל שתחלתו אוכל וסופו אוכל ע"כ. וטעם הר"ב שלא פי' כסתמא דש"ס וכפי' הר"ש. וששתיק התי"ט מכל זה נעלם ממני. ונסתר מנגד עיני:

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.