יצחק ירנן/סנהדרין/כב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יצחק ירנן ‏ סנהדרין כב

ח

שאל וכו' מדבריהם נזדכה פלוני. והיינו כר' אלעזר דפליג אר' יוחנן וריש לקיש בסנהדרין דף ל' ע"א ואף דר' אלעזר ור"י דפליגי הלכה כר"י דרביה דר"א הוא והוא מוסכם דהלכה כר"י מ"מ שאני הכא דהלכה כר"א כמ"ש הרא"ש דר"א אית ליה דתרוייהו ומסתבר טעמיה. ולפ"ז אין מקום להשיג מכאן על הפרי חדש במים חיים פ"ג מהל' עבודת יוה"כ ד' ע"א ע"ב שכתב דלשיהא הלכה כר"א נגד ר"י צריך שיזכיר הש"ס דברי ר"א ברישא והכא מזכיר דברי ר"י ור"ל ברישא ואפ"ה הלכה כר"א נמצא דאינו תלוי בקדימה דשאני הכא דמסתבר טעמיה וכמ"ש הרא"ש ז"ל ומשו"ה לא חש לה הש"ס לאקדומי לר"א.
ודרך אגב ראיתי להתוס' שם בש"ס כתבו משום דמחזי כשיקרא ומשום לא תלך רכיל אין כאן עכ"ל. ופירוש דבריהם לענ"ד פשוט דקשיא להו דלמ"ד מיחזי כשיקרא איך לא חשש ללא תלך רכיל דחזינן למתני' דחשש דתנן מנין שלא יאמר מה אעשה וכו' ת"ל לא תלך רכיל וכו' ואהא תירצו לא תלך רכיל אין כאן בנדון זה והוא פשוט דלא תלך רכיל הוא שאומר להנידון שיצא חייב ומגלה לו מי המחייבו משא"כ הכא שאינו אומר לנידון החייב אלא בפתקא של הזכאי הוא דכותבים לו פלוני ופלוני מזכים וכו' לא שייך לא תלך רכיל באופן דאין לתפוש ממתני' ושוב ראיתי שלא הונח זה להחידושי הלכות וז"ל ודוחק הוא דודאי יש כאן לא תלך רכיל אלא דריש לקיש לא חש הכא משום טעמא דמחזי כשיקרא ולפי מ"ש אין מקום לדבריו וק"ל ונהפוך הוא דמ"ש הוא בכונתם הוא דוחק גדול חדא שעשה ט"ס ועוד לפי פירושו כדבריהם מ"ש ז"ל הוא דברי הגמ' בהדיא דאמר ור' אלעזר אית ליה דמר ואית ליה דמר וכו' וק"ל ואינו ענין להנמוק"י יעו"ש.
והנה מהאי דינא דהוינן בה דן הגאון מרן [הב"י] בתשובת המבי"ט ח"ב סי' קע"ג על בי"ד של ג' ששנים מהם זיכו לאחד והדיין השלישי לא הודה להם דהדין הוא דאזלינן בתר רובא דצריך לחתום עמהם גם השלישי אף שאין דעתו כן משום אחרי רבים להטות שכן כתב בסוף התשובה וחיליה ודאי מהאי סוגיא שרמזה בתחילת התשובה למה שנתרעם על שנתן החכם אחר פסק דין נגד הב' ובא עליו הגאון שכנגדו המבי"ט ז"ל לחלוק עליו שא"צ שיחתום השלישי נגד דעתו ואחר שהעתיק ש"ס זה כתב הרי שאינו מוכרח לחתום כי יש ב' דרכים לפסוק הדין הגדול שבדיינים אומר איש פלוני אתה זכאי או יכתבו הסופרים מדבריהם נזדכה פלוני אלו תוכן דבריו.
ואני עפר ואפר מתחת כפות רגליהם באתי לידון לפניהם כי מהאי סוגייא קשה לשניהם למרן בית יוסף קשה שפסק שצריך לחתום דהוי שקר וכבר אמר בש"ס דר' אלעזר אית ליה דשניהם והלכתא כוותיה הרי דלפום דינא חיישינן למחזי כשקרא ואיך יחתום ומה גם בנדון זה דחתימה אפי' ר' יוחנן מודה דלא יחתום דלא אמר ר"י אלא שיכתבו לו זכאי ומשום לא תלך רכיל ולא חשש למחזי כשקרא לפי שיש במובן ג"כ שהוא זכאי ע"פ הרוב אלא משום דיש לפרש ג"כ זכאי ע"פ כולם משום לא תלך רכיל לא חיישינן להא דמחזי כשיקרא שהוא זכאי ע"פ כולם וכן נראה מפשט הלשון מחזי כשקרא ברם לחתום המחייב עם המזכים אז לא מחזי כשקרא אלא שקר ממש נמצא דאף לר"י אינו יכול לחתום אף אם ירצה, ולגאון שכנגדו הוא המבי"ט דלמד מתוך הש"ס זה שאינו מוכרח לחתום מכלל שאם ירצה לחתום רשאי ואינו כן כי אם ירצה לחתום אינו רשאי דמחזי כשקרא דגם ר"א מודה לטעם זה כמ"ש בש"ס ר"א אית ליה דמר ודמר ומה גם בנדון דחתימה דהוי שקר ממש דאפי' ר"י מודה וכדכתיבנא ונמצא דלא דיי דלא כייפינן ליה לחתום אלא דאינו רשאי.
ומן התימה על הרב מהר"ש אמארילייו ז"ל הביאו בנו הרב בס' דבר משה חלק חו"מ סימן ד' דעבד עובדא וכפה לחתום לשלישי עם השנים נגד המבי"ט. ולכאורה הדין עמו וכ"ש למאי דכתיבנא לענ"ד דאיכא טעמא דמחזי כשקרא יותר מנדון הש"ס דזה הוי שקר ממש והוא מוסכם אף לר' יוחנן ובקונטריס בית הרואה ערבב דברים בזה ולא פנה להקשות כמו שהקשתי אחרי שראה דברי המבי"ט ז"ל וכעת לא ראיתי תשובת מרן בספרו שציין הרב דבר משה בדף קל"ח ושוב חיפשתי אחריו וראיתי דתשובה זאת לאו ממרן מהר"י קארו היא אלא מסרכין ג' רבני אשכנז וגם המה זלה"ה לא כתבו דצריך לחתום נגד דעתו אלא שנתרעמו נגד רב אחד שהסכימה דעתו עמהם וז"ל ושלחנו אל החכם שיחתום עמנו כאשר היה עמנו ונמנה עמנו (כאשר כתוב בשאלה) וראינו כי הטו אותו מחשבות זרות בבוקר השכם ורוח אחר נשב בו והשיב וכו' ואע"פ שישב עמנו בדין ונמנה עמנו וכו' ואע"פ שאין דעתו כן אינו רשאי לומר אני מזכה אדרבא החזיק יד היבם בדבור ובמעשה ואמר לו בהדייא שלא יחוש לגזרתינו וכו' עכ"ל נמצא דמה ששלחו לו שיחתום עמהם היה קודם יודעם שחזר בו ברם אחרי יודעם בחזרתו תפשו לו דאינו רשאי לומר אני מזכה וכ"ש לאמר שלא יחוש לשניהם ונמצאו דברי רבני אשכנז כדת וכהלכה ומעולם לא נתרעמו שיחתום עמהם אף שאין דעת החותם כן ומן התימה על הרב הגדול מהר"ש אמארילייו דעבד עובדא וגם בנו מהרמ"א לא נרגש כלל וכלל.

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.