יצחק ירנן/מעשה הקרבנות/יד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
יצחק ירנן
מעשה רקח
מעשי למלך
ציוני מהר"ן
קרית ספר
שער המלך
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


יצחק ירנןTriangleArrow-Left.png מעשה הקרבנות TriangleArrow-Left.png יד

ה[עריכה]

עיין מה שהקשה המל"מ להתוס' בחולין והצריך עיון. ויותר הו"ל להקשות מברייתא ערוכה במגילה דף ח' ומייתי לה מקרא דונרצה לו דאינו יוצא ידי נדרו עד שיוקרב יעו"ש, ולענ"ד נראה דיש לחלק בין כשניתן ביד הכהן לכשמקריבו הכהן ונפסל או נאבד מיד הכהן והוא דאה"נ דכשהקריבו בפיסול או נאבד אינו יוצא מידי נדרו ברם אי הקריבו כדינו למפרע בשעה שנתנו ביד הכהן יצא ידי נדרו ונפק"מ דאי אחר שנתנו לכהן רצה לישאל על נדרו אינו יכול דהא קיימו כיון שהוא ביד כהן אבל אי לא מיקרי שקיים נדרו יכול לישאל על נדרו ודו"ק. אבל קשה לתלמידי ר"י שיטה כתב יד לר"ה בפ"ק כתבו דכל שלא מסרו לגזבר חייב באחריותו עד ק' פעמים ואם מסרו ליד הגזבר שוב אינו משלם.

יג[עריכה]

אחד נדרים ונדבות וכו'. כתב המל"מ וז"ל לא מצאתי מקום דין זה שיהיה כאילו עשה ופשטיה דקרא לא מיירי אלא במידי דהקרבה וכו' עכ"ל. ולענ"ד יראה דכיון דבין עשה ובין לא תעשה דצדקה כמו שהוא בש"ס שם בפירוש כולהו בעניינא דקרבנות כתיבי נמצא דשוינהו רחמנא צדקות ושאר עניינים לקרבנות א"כ מה קרבנות עובר בעשה אחר רגל ראשון ולא קודם גם צדקה כן וכל זה בין אחר רגל ראשון דעובר בעשה ואחר שלשה בבל תאחר היינו היכא דלא קיימי עניים אבל אי קיימי עניים לאלתר וכשיטת התוס' דף ד' ד"ה צדקות וכשם דלבל תאחר מחלקינן הכי ודאי ה"ה לעשה כן הוא וזה דעת רבינו ואיירי בדלא קיימי עניים ודינא דרבא דמחייב לאלתר בדקיימי עניים פסקו ברפ"ח דהל' מתנות עניים. אבל קשה שם דכתב דעובר בבל תאחר לחוד ולא כתב דעובר גם בעשה דמוצא שפתיך תשמור וראיה לדברי תמצא בדברי הרשב"א דהסכים לפרש הפירוש דסתרו התוס' יעו"ש שמתוך דבריו מתברר מאי דכתיבנא לתרץ תמיהת הרב מל"מ ז"ל.

עברו

עליו שלשה רגלים וכו'. וכתב רבינו בס' המצוות מצות עשה פ"ג וז"ל היא שציונו להביא כל הקרבנות ברגל ראשון עד סוף הלשון, וכונתו בקיצור שברגל ראשון עובר בעשה וכדאיתא בסיפרי בפירוש ולעבור בבל תאחר עד שיעברו שלשה רגלים כסדרן וכר' שמעון דריש ר"ה דף ד' והיינו טעמא דפוסק הכי כיון דהסיפרי מסייע לרבנן דלרגל ראשון עובר בעשה נקיט כוותייהו ופוסק דלבל תאחר דוקא כסדרן כיון דסתם מתני' כוותיה אף דהמתני' היא גם דאינו עובר עד שיהא כסדרן כר"ש דס"ל הכי דגם עשה אינו עובר מ"מ נקוט מיהא פלגא כיון דרבנן והסיפרי סברי דלעשה ברגל ראשון ואינו עובר בבל תאחר עד שיעברו שלשה רגלים כסדרן. ומנא אמינא לה דלבל תאחר ס"ל שלשה רגלים כסדרן ממ"ש שלשה רגלים כל השנה כולה ומה הלשון אומרת כל השנה כולה ודאי דכוונתו להכי וא"כ מ"ש כאן בס' היד עד שיעברו עליו רגלי השנה כולה ודאי הכי פירושו שיעברו שלשה רגלים כסדרן נמצא דבמקצת פסק כסתם מתני' וכר"ש דהיינו לבל תאחר ולענין עשה נייד ממתני' ור"ש ופוסק כהסיפרי. ומ"ש רבינו בפי' המשנה דריש מס' ראש השנה עיי"ש שדבריו מגומגמים דהתחיל בבל תאחר וסיים בעשה ומ"מ כונתו דאין הלכה כר"ש וכמתני' דאף בעשה אינו עובר עד שיעבור שלשה רגלים כסדרן אלא ברגל ראשון עובר בעשה ומ"מ לבל תאחר צריך שלשה רגלים כסדרן זה דעתי בכונת רבינו. ברם מרן ז"ל אין דעתו כן שכתב ואע"ג דסתם מתני' התם כר"ש לא חש לה רבינו דת"ק דברייתא פליג ור' מאיר ור' אליעזר בן יעקב ורבים נינהו נמצא דהבין דבלא תעשה עובר לדעת רבינו אף בשלשה שלא כסדרן וכבר הכרחנו מדברי רבינו להיפך וכדכתיבנא, ושוב זכיתי ומצאתי כדברי לרבינו בס' המצוות לא תעשה קנ"ה שכתב בפירוש עד שיעברו שלשה רגלים כסדרן וכ"כ גם במצוה קנ"ז. גם מ"ש מר"מ וראב"י לא זכיתי להבינו דהן אמת דר"מ וראב"י חולקין עם ר"ש גם ר"מ וראב"י חולקין עם ת"ק דברייתא. גם מ"ש מהר"י קורקוס דהאי סתמא לא אתא לאשמועינן אלא דהוי ר"ה לרגלים וכו' לא הבינותי דסתמא קתני לרגלים ולמלכים וכמה דוכתי תני תנא ב' דברים בסתמא וכולהו סתמי נינהו, ויותר נראה כונת רבינו כאן ובס' המצוות ואף שאינו מכוין עם מ"ש בפי' המשנה אין קפידא כמו שמצינו בכמה דוכתי, והוא זה דס"ל דכשאמר בש"ס מתני' כר"ש היינו לבל תאחר דזו היא דעת ר"ש ג"כ דלבל תאחר צריך שלשה רגלים כסדרן אבל לעשה ודאי ברגל ראשון עובר וה"ק בש"ס ורבנן הוא לעשה והאי רבנן הוא ר"ש ג"כ נמצא פסק רבינו כר"ש וכסתמא דמתני' דס"ל דלעשה ברגל אחד ולבל תאחר בשלשה רגלים כסדרן ושוב אחר זמן רב כמו עשרים שנה ראיתי לה"ה בעל שער אפרים סי' ל"ב שכתב כדברי ממש ולא ימלט מדבר חידוש משלי.

יד[עריכה]

עיין בחידושיי הל' חגיגה פ"א ה"א.


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.