יצחק ירנן/אישות/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
בני אהובה
חידושים ומקורים מנחת חינוך
יצחק ירנן
מעשה רקח
ציוני מהר"ן
קובץ על יד החזקה
קרית ספר
שער המלך
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


יצחק ירנןTriangleArrow-Left.png אישות TriangleArrow-Left.png ה

ה[עריכה]

כהן שקידש בחלקו וכו'. משנה בקידושין דף נ"ב ובגמ' אמר ר' יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו ר' יהודה סבר וכו' ור' יוסי סבר כאש וכו' והקשו בתוס' ישנים שם דלר' יוסי למה כתב רחמנא לך אדאצטריך למכתב מן האש יעו"ש ולי קשה גם לר"י למה כתב רחמנא מן האש אדאצטריך למימר לך ולזה י"ל דלר"י אצטריך מן האש לומר שיהא אחר הקטרת האשים וכמ"ש רש"י בפירוש החומש לכן אי לאו לך הו"א מן האש ר"ל דומיא דאש מה אש אכילה דוקא אף הדיוט אכילה דוקא אך קשה כמו שהקשו בתוס' ישנים לרבי יוסי ומן התימה על הרא"ם דלא פי' כן ועיין בנח"י שם שאינם מובנים דבריו וכמ"ש בס' תועפות ראם סדר קרח יעו"ש ולקושית התוס' ישנים י"ל דדרשי בלך דרשי אחריני בדרך רז"ל בכל דוכתא ולהכי אצטריך מן האש המורם מן האמור דבין למר ובין למר אצטריך מן האש למר שיהא דוקא אכילה כאכילת מזבח ולמר שיהא אחר הקטרת האשים וא"כ אני תמיה למ"ש התוס' בזבחים דף מ"ד ע"ב ד"ה סד"א מן האש וז"ל תימה לא לכתוב מן האש ולא בעי לכל עכ"ל ולפי מ"ש מאי קשיא להו.
וחכם בני פחד יצחק יהיה בעזרו אמר לי בכונתם דמה שהקשו למ"ל מן האש ר"ל לא מן האש ולא לך דמשום לך אצטריך מן האש לדעת רבי יוסי וכמ"ש התוס' ישנים כאן וקושיתם הוא לדעת ר' יוסי דר' יהודה חזר בו וכמסקנת הש"ס בקידושין ולפי"ז יפה הקשו בתוס' ישנים לר' יוסי לפי דר' יהודה חזר בו ורש"י בחומש דפי' כר' יהודה משום דהכי הוא פשטיה דקרא וכדרכו בחומש.
והחכם השלם בנימין פונטרימולי נר"ו תירץ לזה דמה שהקשו התוס' בזבחים דלמ"ל מן האש היינו בההיא ברייתא דסיים בה לך היא ולבניך שלך היא אפי' לקדש בו את האשה ופרש"י במנחות דף ע"ג דקאי לכל הני דאתרבו מהאי קרא וא"כ א"א לומר דמן האש הוא שלא לקדש בו את האשה ושפיר קשיא להו להתוס' ולענ"ד ליתא חדא דלו יהי דפירוש הברייתא הוא כמו שפרש"י במנחות דקאי לכל מאי דאתרבו קשה דמאי קשיא מן האש למאי אצטריך דאצטריך למאי דכתב רש"י בחומש לאחר הקטרת האשים וכמו שקדמתי בקושיא ועוד שדברי רש"י במנחות תמוהים המה וכמו שתמה עלייהו הרב ברכת הזבח והעיקר כמ"ש בזבחים דהאי דרשא דלך לקדש בו את האשה קאי לגזל הגר לחודיה והאי ברייתא כסתם מתני' דידן דהמקדש בחלקו וכו' לא קידש וכן הבינו התוס' במנחות ד"ה ואפי' לקדש ובזבחים ד"ה ואפי' לקדש וא"כ איך הקשו ל"ל מן האש וא"כ חזרה הקושיא לדוכתא והאמת כמ"ש הבן יקיר לי יצ"ו.
והשתא לפום הך אוקמתא לא קשה מה שהקשה החכם הנ"ל דב' קראי ל"ל להזהיר לכהנים שלא יאכלו אלא אחר הקטרת האשים חד מן האש וחד קרא דסדר צו והקטיר הכהן וכו' והיה החזה וכדתני בברייתא דפרק תמיד נשחט דף נ"ט ע"ב יעו"ש דהך ברייתא ס"ל דקרא דמן האש שלא לקדש בו את האשה וקרא דלך ולבניך שהוא התר לקדש בו את האשה הוא דוקא לגזל הגר וכדעת התוס' ורש"י בזבחים ור' יהודה הוא קודם חזרה דהוה נפקא ליה מתבת מן האש לאחר הקטרת האשים ולא הוה נפקא ליה מהקש דקרא דסדר צו ברם אחר דחזר בו נפקא ליה מהתם מקרא דסדר צו וממן האש שלא לקדש בו את האשה ודוק.

ישראל שקידש במעשר עני וכו'. עיין מ"ש הלח"מ ומה שכתבתי בחי' לקמן הל' כ"ד ומה שכתבתי בספרי אגורה באהלך דף מ"ב ע"ד.

כ[עריכה]

עיי"ש בספרי אגורה באהלך דנ"ג ע"א.

כד[עריכה]

עיין מ"ש בספרי אגורה באהלך דף י"ד ע"א.


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.