יפה תואר על בראשית רבה/צד/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


בראשית רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף
רש"י


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

יפה תואר על בראשית רבה TriangleArrow-Left.png צד TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

חזרתי על כל. בעלי אגדה שבדרום כו'. הנה להבין את דברי המדרש אשר קושיותיו ותירוציו תמוהים גם יחד יש לנו לפרש את הכתוב ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק איננו הכוונה כי לאלהי יצחק זבח הקרבנות. כי על הקרבן לא שייך כלל להזכיר זכות אבות. והיה לו לומר ויזבח זבחים לאלהים. ורק בתפלה שייך להזכיר שמות אבותיו כי זכותם יזכר גם היום ואלהים יהיה בעוזריו. אבל בקרבנות לא שייך כלל זכר האבות אבל מזכיר פה שם אביו יצחק בשביל קדושת המקום באר שבע אשר שם נתעלה אביו בחפרו את הבארות ובנה שם מזבח וקרא בשם ה' ולכן בחר גם יעקב את המקום הזה לזבוח זבחים. וע"ז מתמיה ריב"ל למה לא הזכיר את שם אברהם אשר הקדיש את המקום הזה לפני יצחק כדכתיב ויטע אשל בבאר שבע וגר שם שנים רבות. וע"ז משני ר' יהודה בן פדייה כי הרב והתלמיד שהיו מהלכים בדרך לא ימלאו לבות בני איש לגשת מיד אל הרב. ורק יקרבו לפני זה לשאול בשלום התלמיד ואח"ז ימצאו לב להתקרב גם אל הרב. וכן יעקב לא מלא לבו להזכיר את אברהם אבי אביו אשר הוא הגדול והזכיר את שם אביו יצחק הקרוב אליו. ור"י השיב כיון שזה הוא כבוד לאבותיו במה שמזכיר קדושת המקום על שמם לכן הזכיר את שם יצחק שחייב אדם בכבוד אביו יותר מכבוד זקינו. ור"ל השיב כי הקרבנות שהקריב פה היו על ברית השבטים אשר חשב כי כבר הופרה הברית כאשר אבד את יוסף ורק עתה מצאהו. ויען כי ליצחק הבטיח שם הקב"ה והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי לכן הזכיר פה את שם יצחק אשר אליו היתה ההבטחה בבאר שבע להרבות זרעו. ולבר קפרא וריב"פ הטעם שהקריב פה הזבחים לפי שהיה מסופק פן יחשוב ה' לו עון במה שנדמה לאביו בצד מה. ולכן הקריב קרבנות במקום שהקריב אביו ולראות במה שיענהו ה'. ולחד ידע יעקב עון בנפשו במה שהיה להוט אחר גרונו פי' אף שהלך מצרימה מפני עקת רעב מ"מ היה לו להמלך בגבורה פן יאמר לו אל תרד מצרימה כמו שאמר ליצחק וזה חשב לו לעון בנפשו. והעון הזה היה גם ביצחק. והשני אמר כי חש עון בנפשו במה ששנה בן בין הבנים כיצחק. אבל בעון זה חזר יעקב והתהפך בזכותו לאמר אבא לא היה עליו כו'. ור' יודן אמר כי הזבחים היו הודאה לה' במה שקיים הקב"ה עתה בו את הברכות אסר ברך את יצחק אביו ומבאר את דבריו הייתי סובר כו' פי' כי זו היתה ההודאה של יעקב. האם יכולתי לחשוב כי בי יקוים הברכה של יעבדוך עמים אשר אחזה כעת כי נתקיימה בי ע"י יוסף. ור' ברכיה סמיך על דברי ר' יודן אבל בא לתרץ למה לא אמר אלהי יעקב או יזכיר גם שמו ע"ז ויאמר אלהי אבי יצחק ואלהי. כי הברכה זו נתנה ליעקב ומתרץ בשני טעמים או משום שאין הקב"ה מייחד שמו על בריה כשהוא חי משום הן בקדושיו לא יאמין כדאיתא בתנחומא ולכן הזכיר שם אביו לבד או משום שהיה בעל יסורין. ורבנן נותנים טעם אחר למה הזכיר שם יצחק בשביל רואים אפרו של יצחק כו'. ובשם רש"י מ"כ אין הקב"ה מיחד שמו דכתיב לאלהי אבי יצחק ולא לאלהי. ור"ב אמר אין הקב"ה מיחד שמו אלא על בעל יסורים רבנן אמרי לפיכך הזכיר יצחק כו' כאלו היה אפרו צבור בשעת עקידה כו' (ע' ברש"י שלפנינו) ונראה מדבריו שנוסחא אחרת היתה לו. ולא היה גורס בר"ב אלא טעה אחד. ולפי פי' לא באו רבנן לתת טעם על יחוד ה' על יצחק לפי שנחשב כמת. אלא למה נזכר שמו לפי שהוא כזכור ונראה תמיד. וכדבריו משמע בפ' הרואה דאמר ובהשחית ה' ראה ה' אפרו של יצחק כו'. ויש לפרש עוד לפי שיצחק כאלו מונח ע"ג המזבח הוזכר בזבחים:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף