יפה תואר על בראשית רבה/פט/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


בראשית רבה


מפרשי המדרש

יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף
רש"י


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

יפה תואר על בראשית רבה TriangleArrow-Left.png פט TriangleArrow-Left.png ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לא כן כתיב ויהי כאשר פתר לנו כן הי' משום שכל החלומות הולכין אחר הפה. והנה הדבר הזה הוא לכאורה נגד התורה ונגד הדעת. נגד התורה אשר מצינו בה פעמים רבות כי היא תוקיר את החלום. וגם איוב אמר בשעפים מחזיונות לילה (איוב ד') כי באחת ידבר אל וגו' בחלום חזיון לילה וגו' (שם ל"ג) ואם נאמר כי הכל תלוי בדבר שפתי הפותר. הלא החלום בעצמו מאפס ואין נחשב. ונגד הדעת כי אם נאמר אשר החלום יש לו ענין אלהית ורוחני איך ימיר אותו ויחליפנו דבר שפתי גבר. ואם החלום הבל הוא ואין בו מועיל. מה יתן ומה יוסיף לו האיש בלהג שפתיו. וגם העקידה בשער כ"ט הרבה להקשות ע"ז מכתובים רבים וכמו במ"ש יוסף הלא לאלהים פתרונים. אלהים יענה את שלום פרעה נראה כי יש כח אלהי בחלום ע"פ דעת התורה. והאריך מאד לסתור דעה זו כי הכל תלוי בפי הפותר מהתורה מהדעת ומהנסיון. וגם בעל עין יעקב הרבה לתמוה ע"ז ואין לנו להסתפק בדברי האומר כי זו רק דעת יחידי ואין לנו לקבלה כי רבים הם הסוברים כן. ור"י גופא האומר כל החלומות הולכין אחר הפה הוא האומר על חלום רע והאלהים עשה שייראו מלפניו הלא יסבור דיש כח אלהי בחלום. ואיך יתלה בפי הפותר. ולהצדיק דעה זו נקדים ד' הקדמות. הקדמה האחת כי החלומות הצודקים מאת ה' והשגחתו על פני אדם יבואו. ומה שדחה אבן סיני את האמונה בחלומית כי מצינו אשר גם בעלי חיים יחלמו כמו שנראה כי הכלבים נובחים בעת שנתם כבר השיב ע"ז הרלב"ג בספר המלחמות. ובאמת כי נביחתם בחלום הוא רק תנועת שפתים מרוב הרגלם בהקיץ. וכמו שהתינוקות יונקים בשנתם מרוב הרגלם בהקיץ ולא נקשר כלל עם מחשבה כמו חלומות בני אדם אשר יחשבו בחלום וזוכרים אותו גם בהקיצם. וע"פ התורה מחויבים אנחנו להאמין כי יש חלומות אשר יבואו לבני אדם מאת ה' כמו שפע הנבואה הבא לאנשי רמי המעלה מאת האלהים. הקדמה השנית היא כי גם לפתור החלום אי אפשר בלעדי רוח ממרום. והחכמה בענינים כאלה לא תועיל לנו מאומה ואף שאי אפשר להכחיש אשר הפותר צריך להתבונן על האפשריות בפתרון הזה. ולכוון הפתרון עם החולם ומזגו ומצבו אשר ליה החכמה מוכרחת. מ"מ עיקר הפתרון צריך שיערה עליו רוח ממרום. ולפעמים תולה הפתרון במזל ובהצלחת הפותר. וכאשר כתב קצת מזה הראב"ע בפרשת בלעם וכמו שמצינו כי הרפואה אף שהיא נוסדה על חכמה ודעת מ"מ תלויה הרבה גם בהצלחת הרופא ועי' בזה במעיני הישועה מעין ה' תמר ד'. הקדמה השלישית היא אחרי שיתרון האדם על כל החי הוא גם כן במה שהוא מדבר יש לפעמים יתרון לבעל הלשון להביא טובה או רעה בדבורו הניתן לו מאת ה'. וכמו שמצינו כי הקב"ה נתן הכח לאברהם וליצחק לברך את בני אדם ויתקיימו. וכ"ה גם בכל אנשים יראי אלהים אנשי אמת אשר שפתותיהם טהורות ולא טמאו אותן בכזבים ובדברי ריק ובלע. הקדמה הרביעית היא כמו שהרישומים מועילים לקיום הנבואה וכמ"ש הכתוב חץ תשועה לה'. והרמב"ן כתב כי זה הוא מגזירת עירין אשר כל גזירה תתקיים אם יש דמיון לה בפועל וכמאמר ירמיהו והיה ככלותך לקרות את דברי הספר תקשור עליו אבן והשלכתו אל תוך פרת ואמרת ככה תשקע בבל. וכן ענין אלישע בהניחו זרועו על הקשת ויאמר אלישע ירה ויור ויאמר חץ תשועה לה' וחץ תשועה בארם וגו' כן יציאת הדבר מפי אנשים טהורי לב ובפרט מפי הנביאים יועילו מאד לקיום הדבר. והשתתף השפעת ה' עם אמרות טהורות מטהר לב תחול אז השפעת ה' לטוב. ובכן נבוא אל הדרוש. כי אם יגזור ה' דבר מה ויגלה אוזן האיש בחלום הלילה וכמ"ש בהקדמה הראשונה בכל זאת עוד לא מוכרח כי יצא לפועל החזון אשר חזה בחלום עד אשר יצא פשר החלום מפי הפותר האמיתי אשר בו נקבצו חכמה ורוח אלהים וכמ"ש בהקדמה השניה. ובכח דבריו יחזק ויקיים הדבר וכמ"ש בהקדמה השלישית. וזה לא יקשה איך תהיה גזירת ה' תלויה בדברי פי איש אחרי שמצינו כי גם בנבואה יצא הדבר לפועל אחרי מעשי ודברי הנביא וכמו"ש בהקדמה הרביעית. רק הנבואה אשר היא מעלה גבוהה מאד תקום לפעמים גם בלעדי פעולות אנשים. וחלום אשר הוא במדרגה שפלה מהנבואה גזר ה' בחכמתו כי בלעדי הפתרון לא יחול כלל. וכמו שמצינו כמה פעמים בדברי רז"ל שהפתרון לבד. לפי תמונתו ישלים ויגמור את מראה החלום. ובזה סרו כל הספקות כי בוודאי מה שאמרו רז"ל כל החלומות הולכין אחר הפה הוא רק פה טהור ודובר דבר על אפניו וכמו"ש לעיל. וגם הרשב"א בתשובותיו כתב כעין זה וז"ל אמרת שאעמידך בכוונת אביי ורבא בשאלת בר הדיא וכי גזירת הכל תשתנה בעבור פתרון בר הדיא. תשובה זו שאלת פילוסופית שתולין הכל בטבע אך לפי הנראה מהכתובים והסכמת חכמי התורה אינו כן אלא יש דברים לא נתבארה לנו סבתם והיא שאמרו ברית כרותה לשפתים וזו היא המניעה בקללה והחפץ בברכות ואמרו אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך. ואם נמשך בזה אחר הנובע מה תזיק הקללה ומה תועיל הברכה יקללו המה וה' יברך. ואמרו אל יפתח אדם פיו לשטן והביאו ראיה מן הכתוב כסדום היינו וגו' שמעו דבר ה' קציני סדום. וגם חכמי הפילוסופים אינם יכולים ליתן טעם לסגולות הגלויות לעין כל בעשבים ובאבנים כאבן השואבת הברזל והברזל ישוטט על פני המים ולא ינוח עד שיהיו פניו אל הסדן. היש מגיד טעם בזה בכל חכמיהם יאמר פתרון החלומות באחד מהם:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף