יפה תואר על בראשית רבה/נט

יפה תואר על בראשית רבה נט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יפה תואר על בראשית רבה - פרשה נט

פיסקא: א  ד  ה  ו  ז  ח  ט  י  יא  יב  

א  [עריכה]

אזל לממלא. נראה דהמקום הזה נקרא בשם ממלא על שם יושביו שנכרתו בימי שחרותם. כי בארמית השרש מלא מורה על כרת כדאמרינן בפ' הכותב משום דאתיתו ממלאי אמריתו מילי מוליאתא ופירש"י דברים כרותים וע' בערוך ערך ממלא:

התפלל עלינו. ע' בזה בירושלמי פ"ק דסנהדרין דקאמר בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר בתפלה ושם יש פלוגתא בין האמוראים אם מהני גם ד"ת או ג"ח:

ד  [עריכה]

רבי שמואל בר רבי יצחק. כו'. בר רבי יצחק ל"ג כי הוא דריש לעיל בסוף נ"ח כפי' הד"א. וגם הוא לא ידרוש הכתוב על המעשה מה שהיה עמו:

ה  [עריכה]

וה' ברך. את אברהם בכל. לפי שנתיפה גם מהעליונים לכן לא יאות לו להתברך ע"י מלאך. וה' לבדו ברך אותו וכדכתיב על כן ברכך אלהים:

מי יעלה בהר ה'. זה אברהם. פשט הכתוב הוא ע"כ על כל אדם אשר יהיו בו השלימות האלה. והמדרש מביא רק כי האנשים אשר בהם המעלות הנשגבות זכה לעלות בהר ה' והנחיל טובו לבניו אחריו וכמ"ש שם זה דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה. כ"ה בכל איש כמוהו. וי"ל עוד כי ששה דברים הם המביאים ברכה נאמנה לאדם. הא' אם הוא צדיק בסתם דרכיו וכמ"ש ונוה צדיק יבורך. ברכות לראש צדיק. וע"ז אמרו מי יעלה בהר ה' זה אברהם וכו' כי שם נודע אשר הוא ירא שמים באמת. והב' המהנה לאחרים וכמ"ש וברכה לראש משביר. ולמוכיחים ינעם ותבא עליהם ברכת טוב וע"ז אמר ומי יקום במקום קדשו זה אברהם שנאמר וישכם אברהם בבוקר אל המקום ונראה שהיה המקום מקודש במקום שהתפלל לה' על כל איש כאשר התפלל על אנשי סדום להצילם. והג' אם הוא יתרחק מהגזל כי לא יחרוך רמיה צידו והמתרחק מזה הוא מתברך ועז"א נקי כפים זה אברהם שאעפ"י שהיה שלו הרחיק ממנו לפי שהיה דומה קצת לממון אחרים. והד' רוח נדיבה וטוב עין כמ"ש וטוב עין הוא יבורך וכה"א ונפש ברכה תדושן ועז"א ובר לבב זה אברהם. והה' הבטחון העצום בה' כאומרו ברוך הגבר אשר יבטח בה' ועז"א אשר לא נשא לשוא נפשו זה אברהם שמסר נפשו על קדושת ה' לגודל הבטחון. והו' הנאמנות והתמימות אפילו בדבריו וכמ"ש איש אמונות רב ברכות ופי' בשמ"ר פנ"א כי מי שהוא נאמן מתברך ע"ש ועז"א ולא נשבע למרמה זה אברהם שהיה נאמן בדברו וע"ע בד"ר כמו זה בפ' וזאת הברכה דרשו כמו כן על משה. וגם שם ידרשו הדברים כמו שדרשנו פה:

ולא נשבע למרמה. הרימותי ידי וגו'. באמת זה אין מעלה לעלות בהר ה' במה שלא נשבע למרמה כי גם הקל שבקלים לא נשבע למרמה וגם אם פי' שקיים שבועתו הלא זה כבר נאמר לעיל אם מחוט ועד שרוך נעל. אבל פי' לא שלא נשבע לשקר אלא שאע"פ שהיה יכול לומר ואם אקח מכל אשר לך ותו לא. שלא היה צ"ל בלעדי רק אשר אכלו הנערים דאם אקח מכל אשר לך לא משמע אלא מה שיקח ממה שבעין השתא. מ"מ מפני שלא יראה כנשבע במרמה ובתחבולה פי' ואמר בלעדי רק אשר אכלו הנערים לצאת מכל חשד:

שנאמר ונברכו בך. ומה שדרשו לעיל בפ' ל"ט והיה ברכה הברכות מסורות לך כו' אגדה זו סוברת ע"כ כאינך דרשות שם ופי' ונברכו בך שיהיו מבורכים על ידך וכמ"ש שם הגשמים בזכותך:

מי ברך. את אברהם כו'. מפשט הדברים נראה שהמברך צריך שיהיה מבורך וע' בזה מ"ש העקרים במ"ד פי"ט. אבל באמת הוא כי זו היא ממדת הקב"ה להיטיב לכל המטיב לזולתו וכמ"ש בשבת פ' השואל כל המרחם מרחמים עליו מן השמים ובפ' החובל כל המתפלל על חבירו הוא נענה תחלה. וכן אמרו כל כהן המברך מתברך וע' בפ' א"ט. וז"ש וה' ברך את אברהם בכל פי' בשביל הברכה שבירך את הכל לכן ברכו ה':

דכתיב לכל האותות. והמופתים וגו'. בילקוט מביא את הכתוב דכתיב מה תריבון עמדי מה תנסון את ה' וכן נמצא בכל הספרים שהביאו אגדה זו. ונראה דדריש מה תנסון מלשון נסים ונפלאות וכן פי' במכילתא ע"ש:

ו  [עריכה]

בא בדיופלין. ולפ"ז דרשו בימים על העוה"ב אשר הוא המבחר שבימים וכמו שדרשו הירך המיומנת שבירך. והפעל בא יתפרש לא לפעל עבר אך לבינוני כי היה מובטח שבוא יבוא לעוה"ב:

ז  [עריכה]

שנתן לו נקבה. ובזה קיים מצות פריה ורביה וע' בזה ברמב"ן [ואולי לפי מ"ש לעיל פנ"ז ג' מה זו בני גבירה ח' כו'. ושמה הוזכרו גם נקיבות אשר לא נזכר באברהם ועמ"ש שם. לכן מרבה פה בכל אשר לא נתרבה שם מן גם וע']:

עיקר בתו. כצ"ל בלי יו"ד. ופי' כי הבת איננה טובה לאברהם וכמ"ש בבן סירא בת לאביה מטמונת שוא מפחדה לא יישן בלילה וע' בזה בסנהדרין דף ק' ע"ב. ובעל עולת שבת גריס עיקר ברייתו של עולם. ויתפרש כי גם כשנבראת לאדם הראשון לא כתיב בה ברכה אלא ע"י אדם:

ח  [עריכה]

שהיו זיו איקונין. כו'. ובא הכתוב פה להודיע בשביל מ"ש לקמן פ"ס סי' ז' בא ברוך ה' שדרשו שהיה סבור בו שהוא אברהם:

ט  [עריכה]

שהיה יושב ומשקיל. כו'. והנה הרמז מן אלי הוא בדברי העבד לפני בתואל ולא בדברי העבד לאברהם. והטעם בזה כתב מהר"י קניזל שכוונת העבד היתה לומר ללבן ולבתואל שהם חשובים בעיני אברהם יותר ממנו ויקפצו לתת לו בתם. ולאברהם רמז במה שהאריך לומר לו אולי לא תאבה וגו' ההשב אשיב וגו' כי כוון בזה למצוא מקום לשמוע מפי אברהם. אולי יאבה אברהם לקחת את בתו ליצחק. ואברהם השיב לו השמר לך וגו' פי' כי השמר גם מאשר לך אחרי שאתה ארור ואין ראוי לך להדבק בברוך. ופי' ארור אתה ממולדתך כי אליעזר בעצמו יצא מכלל ארור כדלקמן בפ"ס:

י  [עריכה]

זה ביתו של אביו. כו'. כלומר בשם מבית אביו לא יכלול רק ביתו של אביו לכן כתיב עוד ומארץ מולדתי על הארץ אשר הרן שכן בה וע' בזה ברש"י דכתיב באופן אחר ובהרמב"ן שדחה את דבריו:

בשעה שאמר. אברהם אבינו כו'. זה הוא מילתא באנפי נפשה. כי אברהם לא בקש רק על מלאך אחד ללוות את אלעזר והקב"ה עשה עמדו חסד לשלוח עוד מלאך בעד רבקה משים שאין מלאך אחד עושה שתי שליחות:

רק מיעוט. אע"ג דהוא בא לצורך הענין מ"מ הי' יכול לכתוב אבל או אמנם. והטעם בזה כי יצחק היה עולם תמימה ולכן אין לו להוציא לחו"ל וכמו"ש החזקוני. משא"כ יעקב:

יא  [עריכה]

זו דיאתיקי. ומה דאמרינן לא תהוי באעבורא אחסנתא אפילו מברא בישא לברא טבא. ועמ"ש ע"ז החזקוני והרא"ם ואין דבריהם נכונים. אבל האמת כי זה נאמר רק בשכיב מרע ולא בבריא:

היום יצאתי. והיום באתי. וספר להם זאת להראותם כי ה' מצליח דרכו. ומ"ש אח"ז אם ישך נא מצליח דרכי פי' אם תשלים הצלחתי כאשר החילות:

הרעשת ארץ בימי. אברהם. כי קפיצת הדרך הוא מחבר שני מקומות הרחוקים זה מזה ולכן הוא כמו רעש אשר ברעישתה מקרבת מקומות רחוקים. ולכן נקראת פצמתה שבריה. כי ברעידת הארץ יבוא פצמים ושברים ואח"ז יתקרבו זה לזה:

ויברך הגמלים. וגו' ארבעינון. פי' הרביצם ולא כמו בכ"מ שפי' ויברך להעמיד על על הברכים וכ"כ רש"י. ויען כי המרביץ את גמליו יעמידם מראש על הברכים לכן כתיב בלשון ויברך:

יב  [עריכה]

ושמע קל כלביא. מנבחין כו'. זה הוא רק כעין סימן אשר אין בו משום ניחוש כדאמרינן בפ' בני העיר והוא דאמרה הן הן לאו לאו ע"ש ברש"י ובירושלמי דפ' במה אשה. ופי' הדברים לכן אמר לעת ערב לעת צאת השואבות לשמוע מה שידברו ומזה יקח לו לסימן על דרכו. והוא מצית מה אינון אמרין קאי על השואבות:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף