יפה תואר על בראשית רבה/ב

יפה תואר על בראשית רבה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יפה תואר על בראשית רבה - פרשה ב

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  

א  [עריכה]

ר' ברכיה פתח כו'. כבר כתבו המחקרים כי כל הרעות וההפסד הבאים לעולם הוא מצד החומר המוכן אל ההפסד והבליה. להלביש צורה ולהפשיט צורה. וזה שבא לרמז והארץ מצד שהיא החומר לכן מעותדת היא אל תהו ובהו אשר היתה מקודם. וזה שמביא את הכתוב ראיתי את הארץ אשר עליה בא נבוכדנאצר לשומה לתהו ולהחריבה. והנה תהו ובהו כי מראשית היצירה היא עלולה לתהו ובהו. וכעין זה כתב רש"י ז"ל:

ב  [עריכה]

שקנה לו ב' עבדים כו'. בא לפרש תהו ובהו מלשון תמהון ושממון וכמו תוה וקם בהתבהלה (דניאל ג' כ"ד) ובגמ' תהי בה וזה שהארץ תתמה אחרי שהיא נבראת בזמן אחד עם השמים. וגם הארץ נבראת לכבוד ה' ותגיד תהלתו כמו השמים. ולמה ישיגוה מקרים ופגעים רעים כמו היגיעה והעמל. וההפסד והמות אשר השמים לא ידעו מזה. וכמו שהביא המשל משני עבדים:

התחתונים אם אינם יגעים כו'. נראה דעיקר התמהון הוא על אנשים שהם העיקר בארץ המתפרנסים בצער וביגיעה אבל לא על שאר בע"ח וכ"ש לא על הדומם והצומח אשר לא ייגעו ולא ייעפו. ואע"ג דגם השמים וכל צבאם ג"כ מתנועעים תמיד. אבל תנועתם המה משוערת במדה ובמשקל ואין בהם ליאות ועייפות:

העליונים חיים כו'. אף כי גם השמים כעשן נמלחו כמו הארץ כבגד תבלה ועל השמים והארץ אמר הכתוב וכלם כבגד יבלו (תהלים ק"ב) מ"מ יען כי ימי השמים ימשכו לאורך ימים אמר ע"ד ההפלגה העליונים חיים כמו לעולם משא"כ ימי האדם המה כצל וכציץ השדה יציץ ורוח עברה בו ואיננו:

והתחתונים מתים. הנה ריב"ס מתמיה רק על המות המכלה הכל. ולא על היגיעה כי העמל והיגיעה לא רעים הם בהחלט. ור"א לא יתמה רק על היגיעה המתמדת הממררת גם את ימיו הספורים. ולא על המות הטוב לישרים כי יובילהו אל חיי נצח ומנוחה:

לבן מלך שהיה ישן ע"ג עריסה כו'. ר"ת מפרש כי הארץ תתמה לא בקנאתה על העליונים. כי הבחירה אשר נתנה לאדם בארץ תגביהנו במעלה יותר גבוה מהעליונים אם יבחר בטוב. אבל הארץ תתמה כי רעתי בקרבי היא הן אנכי עתידה להוליד את האדם אשר ממני יאכל וממני יגדל. ובבחירתו תבוא עלי רעה כי תקולל חלקי בעבורו:

ג  [עריכה]

פתח קריא ברורות כו'. ובא ללמד לנו כי אברהם היה תכלית הבריאה וכדאמרינן לקמן פי"ב סי' ז' בהבראם באברהם בזכותו של אברהם וכו' ולכן סבל הקב"ה חטאות הדורות שלפני אברהם כדי שיבוא אברהם ויקבל שכר כנגד כולם וכדתנן בפ"ה דאבות. ואע"פ ששת חנוך מתושלח ונח צדיקים היו אבל לא היו כדאים להציל את הדורות בזכותם. וגם המה לא יגעו להביא את בני אדם תחת עול מלכות שמים כמו שעשה אברהם שהקריא את שם ה' בפי כל הבריות והאיר את העולם כלו באור אל אחד. ומה שמנה רק אדם הראשון קין אנוש ודור המבול. אף כי דורות רבים מלבדם נלכדו בפשע אבל המה מפורש כי נלכדו בחטאת עבודת כוכבים על אדם הראשון אמרו רז"ל כי הואיל הלך אחרי צו וכדאיתא בסנהדרין פ' א' ד"מ. ועל קין איתא בתוספתא שאמר לית דין ולית דין ודור אנוש מפורש בקרא. וכן דור המבול אמרו לאל סור ממנו. ולפ"ז מלבד כי חטאו במעשיהם חטאו עוד והחטיאו רבים באמונתם הכוזבה:

שהיה ללמה. פי' שנאבד באפס זמן כי באותו יום שנולד באותו יום חטא וקבל עונשו כדאיתא לקמן פי"ח:

לאור יום זה יעקב. ולא זכר יצחק וישמעאל כי רוב העמים יצאו מיעקב ועשו:

ויהי ערב ערבו של שעיר כו'. כי כשזה נופל זה קם לכן כשהגיע ערבו של שעיר בא בקר של יעקב וזה שאמר יום אחד שנאמר והיה יום אחד וגו' כי ביום המיוחד הזה יבוא הערב לשעיר והבקר ליעקב וכמו שמסיים והיה לעת ערב יהיה אור. ולפי' זה דריש יום אחד על כל היום כי אז יתחלף הערב לבקר. וד"א שמפרש יום אחד זה יוהכ"פ מפרש יום אחד על הבקר לבד כי אז ישראל קדוש וטהור ואין לו מקטריגים ומשפטם בבקר יצא כאור בקר:

ד  [עריכה]

ר' שמעון בן לקיש. פתר קריא כו' הוא סובר כי עיקר הבריאה הוא בשביל משיח שאז תמלא הארץ דעה את ה' ולכן לא הביט על שנות הבינים המלאים עושק ועמל כי יבוא יום אשר אור ה' יאיר את הארץ:

שהחשיכה עיניהם כו'. כי גזירתם היתה להעביר על דת כמבואר במגילת אנטיוכוס:

כתבו על קרן השור. ע' בתנחומא פ' תזריע והכוונה כי הכפירה תהיה מפורסמת גם במקניהם וקנינם:

מאין הרגלים. פי' מאין תבוא ולאן פניך מועדות כי כה נטרדת. וכפירש"י בחגיגה מאין ולאין. וכשהשיב לו מעיין הייתי לא האמין כי בשביל העיון נטרד כה עד שאמר לו מסתכל הייתי במעשה בראשית ועיון עמוק כזה באמת מטריד את האדם למרבה:

בין מים העליונים למים התחתונים כו'. הוא סובר כי גם הרקיע ומימי אוקינוס נשקי אהדדי כאשר נראה מקצת דברי רז"ל. והמים העליונים אשר מעל לרקיע מקיפים את הארץ כקשת. ותחת הכיפה וזה באמצע העולם גבוהים מאד. אבל בקצות הארץ. וזה במקום הצירים קרובים הם ורק מרחק קל יבדיל ביניהם:

ורוח אלהים מנשבת כו'. ואע"ג דהכתוב הזה נאמר ביום ראשון. ובין מים למים הבדיל ה' ביום שני אבל הוא סובר כי ביום הראשון מספר הכתוב בקצרה כלל הבריאה ונכלל גם במרחפת את אשר פרט ביום השני:

מרחפת כעוף כו'. בירושלמי פ' אין דורשין איתא נאמר כאן רחוף ונאמר להלן על גוזליו ירחף מה להלן נוגע ואינו נוגע כו':

ה  [עריכה]

רבי אבהו. ור"ח רבה כו' להבין דברי השלמים האלה י"ל ע"פ מה שנודע העמל אשר עמלו המחקרים ליישב איך תקומנה הבחירה באדם והידיעה בה' יחד. כי אחרי אשר יודע הקב"ה עלילות מצעדי גבר ומחשבותיו מראש ועד סוף. הלא אי אפשר למצוא עוד מקום אל הבחירה לעשות או לחדול. ולכן תעו האנשים להכחיש באחת מהן או בבחירה. ואומרים כי מעשי בני אדם מוכרחים הם מידיעת הבורא. או כי יכחישו בידיעה ואומרים עזב ה' את הארץ ונשענים בזה בסברתם הכוזבה. הא' מה שעינינו רואות כי מקרה אחד לצדיק ולרשע. ולמה ברא הקב"ה את הרשעים העתידים לחטוא. והב' מהמפורסם כי עשה הקב"ה נפלאות לישראל להוציאם ממצרים ולהביאם אל הארץ ולבנות להם בית הבחירה. ואח"ז בחטאם גורשו מארצם ונחרב הבית הלא יהיו מעשי ה' לריק. אמנם באמת הקושיא בין הבחירה וידיעה כבר השיב הריב"ש ע"ז בטוב טעם כי אין ידיעת ה' מכרחת את האדם לפעול טוב או רע. אבל הוא יודע מראש במה שיבחר. ואם יבחר בהפך אז גם ידיעת ה' היתה לאותו צד של בחירתו. וטענתם מהרשעים והצדיקים בא ר"א לרמז בהכתובים של מעשה בראשית כי יודע ה' דרך צדיקים מראשית היצירה. ודרך הרשעים אשר אחריתם הוא לאבדון ולהכרית. אבל הידיעה הזאת לא תכריח את האנשים לעשות כמעשיהם אם טוב ואם רע. וכנגד טענתם מהמפורסמות למה עשה ה' נפלאות לריק אמר ר"ח רבה כי באמת ראה הקב"ה מראש את כל התהפוכות אשר יעברו על בית המקדש. אבל באחרונה יקום על תלו. והתהפוכות האמצעיים מוכרחים הם לתיקון מין אנושי. או כי חפצו נשגב ונעלם הוא מדעת אנוש:

אבל איני יודע כו'. תמוה הוא איך יעלה על הדעת לאמר כי ה' חפץ במעשה הרשעים. וי"מ כי שאלתו הוא אם ה' חפץ ברשעים שיעשו תשובה או בצדיקים גמורים ולפי מה שמסיק סובר המדרש שצדיק גמור חשוב יותר מבעל תשובה. אבל פשט הדברים הוא דשואל למה לא רמז הכתוב פה את הטוב בעיניו וכדרך הכתובים בכ"מ וזה שמשיב כי זה הרמז הוא בקרא וירא אלהים את האור כי טוב. וי"ל עוד כי לא יאמר האדם הלא נודע ה' בארץ כשיעשה משפט ברשעים כמו שנודע בעת שגומל טוב לצדיקים. ולכן ס"ד שישוו לפניו מעשי הרשעים כמעשי הצדיקים לזה אומר כי לא יחפוץ ה' במות רשע כי אם בשובו מדרכיו וחיה וטוב לו אם יהיו הכל צדיקים. או די"ל כיון דבא בראש להצדיק את הבחירה והידיעה מוסיף עוד לאמור פן יבוא איש נתעה ויאמר כיון שראה הקב"ה הכל מראש הלא גזירה קדומה לפניו ואין עונש לרשע. לכן אמר כי ה' ראה את מעשי הצדיקים מראש כי טוב ויש שכר להם. וממילא מוכח לרשעים ההפך:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף