ילקוט שמעוני/ב/לה
|
< הקודם · הבא > |
יהושע כד [עריכה]
פרק כד - רמז לה[עריכה]
ויאמר יהושע עדים אתם בכם היום (יהושע כד, כב).
(ספרי דפרשת האזינו):
היה רבי מאיר אומר כשהיו ישראל זכאים היו מעידים בעצמם, שנאמר: ויאמר יהושע עדים אתם בכם (יהושע כד, כב). קלקלו בעצמם, שנאמר: סבבוני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל (הושע יב, א). העיד בהם שבט יהודה ובנימן, שנאמר: ועתה יושב ירושלים ואיש יהודה שפטו נא ביני ובין כרמי (ישעיה ה, ג). קלקלו שבט יהודה ובנימן העיד בהם את הנביאים, שנאמר: ויעד ה' בישראל וביהודה ביד כל נביאיו (מ"ב יז, יג). קלקלו בנביאים שנאמר ויהיו מלעיבים במלאכי אלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו (דה"ב לו, טז). העיד בהם את השמים, שנאמר העידותי בכם היום את השמים (דברים ד, כו). קלקלו בשמים, שנאמר הבנים מלקטים עצים וגו' לעשות כונים למלכת השמים (ירמיה ז, יח). העיד בהם את הארץ, שנאמר שמעי הארץ הנני מביא רעה (ירמיה ו, יט). קלקלו בארץ גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי (הושע יב, יב). העיד בהם את הדרכים, שנאמר עמדו על דרכים וראו (ירמיה ו, טז). קלקלו בדרכים, שנאמר אל כל ראש דרך בנית רמתך (יחזקאל טז, כה). העיד בהם את הגוים, שנאמר לכן שמעו גוים (ירמיה מו, יב). קלקלו בגוים, שנאמר ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם (תהלים קו, לה). העיד בהם את ההרים, שנאמר שמעו הרים את ריב ה' (מיכה ו, ב). קלקלו בהרים, שנאמר על ראשי ההרים יזבחו (הושע ד, יג). העיד בהם את הבהמה, שנאמר ידע שור קונהו (ישעיה א, ג). קלקלו בבהמה, שנאמר וימירו את כבודם בתבנית שור (תהלים קו, כ). העיד בהם את החיה, שנאמר גם חסידה בשמים ידעה מועדיה (ירמיה ח, ז). קלקלו בחיה, שנאמר ואשוב ואראה והנה כל תבנית רמש ובהמה (יחזקאל ח, י). העיד בהם את הדגים, שנאמר או שיח לארץ ותורך ויספרו לך דגי הים (איוב יב, ח). קלקלו בדגים, שנאמר ותעשה אדם כדגי הים (חבקוק א, יד). העיד בהם את הנמלה, שנאמר לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם (משלי ו, ו). ר"ש בן אלעזר אומר עלוב היה אדם זה שצריך ללמוד מן הנמלה, אילו למד ועשה עלוב היה, אלא שצריך ללמוד דרכיה ולא למד:
ויכתוב יהושע את הדברים האלה בספר תורת אלהים (יהושע כד, כו).
(מכות י״א.)
פליגי בה ר' יהודה ור' נחמיה. חד אמר שמונה פסוקים שבתורה, וחד אמר ערי מקלט. מאי דכתיב בספר תורת אלהים (יהושע כד, כו). הכי קאמר ויכתוב יהושע את הדברים האלה בספרי הכתובים בספר תורת אלהים:
ויהי אחרי הדברים האלה וימת יהושע (יהושע כד, כט).
(סדר עולם)
יהושע פרנס את ישראל שלשים ושמונה שנים. בו בפרק מת אלעזר הכהן, שנאמר ואלעזר בן אהרן מת (יהושע כד, לג). ויעבוד ישראל את ה' וגו' כל ימי הזקנים אשר האריכו ימים (יהושע כד, לא). ימים האריכו ולא שנים:
ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנה סרח (יהושע כד, ל).
(שבת ק״ה:)
א"ר יהודה אמר רב כל המתעצל בהספדו של חכם ראוי לקברו בחייו, שנאמר ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת סרח אשר בהר אפרים מצפון להר געש (יהושע כד, ל). מאי הר געש, מלמד שגעש עליהם ההר להרגם, אמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן כל המתעצל בהספדו של חכם אינו מאריך ימים, מדה כנגד מדה. איתיביה ר' חייא בר אבא לר' יוחנן ויעבוד ישראל את ה' כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים (יהושע כד, לא). א"ל ימים האריכו שנים לא האריכו. אלא מעתה למען ירבו ימיכם (דברים יא, כא). ימים ולא שנים, ברכה שאני. נתעצלו ישראל לעשות גמילות חסד ליהושע.
(אגדת רות)
באותה שעה נתחלקה אריץ ישראל, והיתה החלוקה חביבה עליהם יותר מדאי, והיו ישראל עסוקים במלאכתן, זה עוסק בשדהו וזה עוסק בכרמו וזה עוסק בביתו וזה עוסק (בפחמו) [בתחומו], לפיכך בקש הקב"ה להרעיש את כל העולם על יושביו, שנאמר ותגעש ותרעש הארץ (תהלים יח, ח). זהו הר געש:
ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל (יהושע כד, לב).
(סוטה י״ג:)
קשו קראי אהרדי, דכתיב ויקח משה את עצמות יוסף עמו (שמות יג, יט). וכתיב ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים (יהושע כד, לב). א"ר חמא בר חנינא כל העושה דבר ולא גמרו מעלה עליו הכתוב כאלו לא עשאו. א"ר אלעזר אף מורידין אותו מגדולתו, דכתיב ויהי בעת ההיא וירד יהודה (בראשית לח, א). ר' שמואל בר נחמני אמר אף קובר אשתו ובניו, שנאמר וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה (שם יב). וכתיב וימת ער ואונן (בראשית מו, יב). ומאי שנא דקברו בשכם, א"ר יוסי בר' חנינא אמרו משכם גנבנוהו לשכם נחזיר אבריו. מושלין אותו משל למה הדבר דומה, ללסטים שנכנסו לתוך המרתף ונטלו קנקן אחד של יין ושתו, הציץ עליהם בעל המרתף, א"ל יערב לכם, יבסם לכם, שתיתם את היין החזירו את הקנקן למקומו. כך אמר להם הקב"ה לשבטים, מכרתם את יוסף החזירו את העצמות למקומם. ד"א אמר להם יוסף משביע אני עליכם שממקום שגנבתוני שם תחזירוני: