ילקוט שמעוני/ב/יט
|
< הקודם · הבא > |
יהושע ט [עריכה]
ויתקבצו יחדיו להלחם עם יהושע (יהושע ט, ב).
(תנחומא פ' נח, יח):
אמר רבי איבו בשם ר"א בנו של רבי יוסי הגלילי: בשלשה מקומות חלקו באי עולם על הקב"ה, אחד בדור הפלגה, ויהי כל הארץ שפה אחת (בראשית יא, א). ומהו ודברים אחדים - דברים של חירופין היו משיחין אחר הקב"ה. ואחד בימי גוג ומגוג, יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו (תהלים ב, ב). ואחד בימי יהושע, שנאמר: ויתקבצו יחדיו להלחם עם יהושע ועם ישראל פה אחד (יהושע ט, ב). מהו פה אחד, שחלקו על הקב"ה שנאמר בו שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד:
ויאמרו אלינו זקינינו ויושבי ארצנו (יהושע ט, יא).
(ב"ר מט, ט):
אמר רבי יוחנן זקננו כתיב, סבי דבהתא (פירוש זקני אשמאי), היא דעתיה דר' יוחנן שאמר: כל מקום שנאמר בסדום צדיקים "צדקם" כתיב:
ועתה ארורים אתם (יהושע ט, כג).
(תנחומא):
אמר רבי אלעזר איררן כנחש, שנאמר ועתה ארורים אתם. וכתיב: ועתה ארור אתה (בראשית ד, יא). וכתיב: ויאמרו איש ישראל אל החוי (יהושע ט, ז). וכי חיוים היו והלא גבעונים היו, אלא שעשו מעשה חוי, אמר יודע אני שא"ל הקב"ה ביום אכלך ממנו מות תמות (בראשית ב, יז). אלא הריני הולך ומרמה בהם, והם הולכים ועושים ואני יורש הארץ לעצמי. כך אמרו אלו, יודעים אנו שאמר הקב"ה החרם תחרימם (דברים כ, יז). וכתיב לא תכרות להם ולאלהיהם ברית (שמות כג, לב). הרינו הולכים והם כורתים עמנו ברית, מה נפשך הורגים אותנו עברו על השבועה, קיימו אותנו עברו על הגזרה, בין כך ובין כך נענשין ואין יורשין הארץ:
ויתנם יהושע ביום ההוא חוטבי עצים ושואבי מים לעדה ולמזבח ה' (יהושע ט, כז).
(יבמות עט.):
משה גזר עליהם לההוא דרא, דכתיב מחוטב עציך עד שואב מימיך (דברים כט, י). אתא יהושע גזר עליהם בזמן שבהמ"ק קיים, דכתיב ויתנם יהושע ביום ההוא חוטבי עצים. אתא דוד גזר עליהם בזמן שאין ב"ה קיים, דכתיב ויקרא המלך לגבעונים וגו' והגבעונים לא מבני ישראל המה (ש"ב כא, ב). (כתוב ברמז תתרס"א):
יהושע י [עריכה]
פרק י - המשך רמז יט[עריכה]
|
< הקודם · הבא > |
ויהי כשמוע אדוני צדק מלך ירושלים (יהושע י, א).
(ב"ר מג, ו):
המקום הזה מצדיק את יושביו, אדוני צדק, ומלכי צדק (בראשית יד, יח). נקראת ירושלים צדק על שם: צדק ילין בה (ישעיה א, כא):
ויהי בנוסם מפני בני ישראל וה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים והם במורד בית חורון (יהושע י, יא).
(ברכות נד.):
ת"ר הרואה מעברות הים ומעברות הירדן ומעברות נחלי ארנון ואבני אלגביש ואבני בית חורון ואבן שזרק עוג מלך הבשן, ואבן שישב עליו משה כשעשה מלחמה עם עמלק, ואשתו של לוט, וחומות יריחו שנבלעו במקומם, כלם צריכין ליתן שבח והודאה לפני המקום, אבני בית חורון דכתיב: ויהי בנוסם מפני בני ישראל (יהושע י, יא):