ילקוט שמעוני/ב/י
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
< הקודם · הבא > מעבר לתחילת הדף
|
< הקודם · הבא > |
(מכילתא):
- א. כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף מפניכם (יהושע ב, י). אמר רבי שמעון בן אלעזר: כשישראל עושין רצונו של מקום שמו מתגדל בעולם, שנאמר: ויהי כשמוע כל מלכי האמורי וגו' את אשר הוביש וגו' (יהושע ה, א). ואומר: כי שמענו את אשר הוביש וגו' (יהושע ב, י). כי ה' אלהיכם הוא אלהים (שם יא). וכשאין ישראל עושין רצונו של מקום שמו מתחלל בעולם, שנאמר: ויבוא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי באמר להם עם ה' אלה ומארצו יצאו (יחזקאל לו, כ).
- ב. כי ה' אלהיכם הוא אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת (יהושע ב, יא). יתרו אמר: כי גדול ה' מכל האלהים (שמות יח, יא). אמרו שלא הניח עבודת גילולים בעולם שלא עבדה, לכך אמר מכל האלהים, נתן ממש בעבודת גילולים. ונעמן הודה בדבר יותר: הנה נא ידעתי כי אין אלהים בכל הארץ כי אם בישראל (מלכים ב' ה, טו). ורחב הודית בדבר יותר מהם: כי ה' אלהיכם הוא אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת (יהושע ב, יא).
(אגדת שמואל):
אמר הקב"ה לרחב: אתה אמרת כי ה' אלהיכם הוא אלהים, ניחא בארץ שמא בשמים ממעל, אתה אמרת מה שלא ראית בעיניך, חייך שבנך עומד ורואה מה שלא ראו הנביאים, כמה דאת אמר: נפתחו השמים ואראה מראות אלהים (יחזקאל א, א). רחב שיירה בחללו של עולם, בא משה ואמר: אתה הראת לדעת וגו' (דברים ד, לה). עד ואין עוד (שם לט). אפילו בחללו של עולם, א"ל הקב"ה אתה אמרת ואין עוד, תנו לו מפרי ידיו, ולא קם נביא עוד בישראל כמשה (דברים לד, י):