ילקוט שמעוני/א/תרצז
|
< הקודם · הבא > |
פרק ה - רמז תרצז[עריכה]
(תענית סדר תענית דף כ"א.):
תניא רבי יוסי אומר לא מקומו של אדם מכבדו אלא הוא מכבד מקומו, שכן מצינו בסיני שכל זמן שהשכינה שרויה עליו אמרה תורה גם הצאן והבקר אל ירעו וגו'. נסתלקה השכינה אמרה תורה במשוך המה יעלו בהר. וכן מצינו באהל מועד, שכל זמן שאהל מועד נטוי אמרה תורה וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב, הוגללו הפרוכת הותרו זבין ומצורעים ליכנס לשם.
(ספרי זוטא):
לפי שנאמר בכל קדש לא תגע. יכול אף במעשר, תלמוד לומר ואל המקדש לא תבא (ויקרא יב. ד). מה קדש שהוא במקדש אין באין אלא אחד ביאת שמש, אף קדש שאינו במקדש אין באים לו אלא אחר ביאת שמש, אף אני ארבה קדשי קדשים, תלמוד לומר בכל קדש לא תגע. שאני אומר מה מקדש אין באין לו אלא לאחר ביאת השמש, אף הקדש אין באין לו אלא לאחר ביאת השמש, או מה מקדש אין מחוסרי כפרה באין לו אף הקדש אין מחוסרי כפרה באין לו, ואלו קדשי מקדש אף אני אביא קדשי הגבולין שאין באין אלא לאחר ביאת השמש, ולמה מיעטת המעשר, מפני שהוא נאכל בטבול יום, אין במשמע בכל קדש לא תגע אלא היולדת, אבל אומר אני מה יולדת שהיא מטמאה במגע ובמשא, אף אני מרבה כל הטמאים במגע ומשא כמוה, תלמוד לומר דבר אל בני ישראל. לרבות את הטמאין במגע ולא במשא. אין במשמע אלא במי שנטמא בחוץ אל יכנם לפנים, אבל המטמא בפנים אל יצא לחוץ, אמרת ולא יטמאו את מחניהם. ומנין אם יהיו שוגגין יהיו בהבאת חטאת. אמרת או נפש אשר תגע בכל דבר טמא וגו' והביא את אשמו לה' על חטאתו וגו'. יכול אף המטמאה טומאה קלה בתוך השוק יהא בהבאת חטאת. וכי היכן היא עשה ולא תעשה של הבאת חטאת, על מי שנטמא ונכנס למקדש שוגג: ומנין אם היו מזידין בהכרת, אמרת ואיש אשר יטמא וגו'. אין במשמע אלא מי שלא הוזה כל עיקר: טמא, לרבות שהוזה ולא שנה. יהיה, לרבות שהוזה ושנה ולא טבל. עוד, לרבות שהוזה ושנה וטבל ולא העריב שמשו. [טומאתו] בו לרבות שהוזה ושנה וטבל והעריב שמשו ולא הביא כפרתו, לכולם בעשה ולא תעשה בהבאת חטאת ובהכרת: וישלחו טמא, ישתלח טמא ממקום טבול יום: וישלחו צרוע, ישתלח מצורע ממקום הזב, יכול כולם ישתלחו חוץ למחנה אחת, אמרת וישלחו מן המחנה. ריבה כאן מחנה אחת. אל מחוץ למחנה תשלחום, ריבה כאן שתי מחנות: