ילקוט שמעוני/א/תרעג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ואם לא תשמעו לי. מה תלמוד לומר לי. זה שיודע את רבונו ומתכוין למרוד בו. וכן הוא אומר כנמרוד גבור ציד [לפני ה']. שאין תלמוד לומר לפני ה'. אלא שהיה יודע את רבונו ומתכוין למרוד בו. וכן הוא אומר ואנשי סדום רעים וחטאים [לה' מאד]. שאין תלמוד לומר לה' מאד. אלא שהיו יודעין את רבונן ומתכוונין למרוד בו. ולא תעשו, יש לך אדם שאינו למד אבל עושה, תלמוד לומר ולא תעשו. הא כל שאינו למד אף אינו עושה. או יש לך אדם שאינו למד ואינו עושה אבל אין מואס באחרים, תלמוד לומר ואם בחקותי תמאסו. הא כל אדם שאינו למד ואינו עושה לסוף שמואס באחרים. אבל אין שונא את החכמים. תלמוד לומר ואם את משפטי תגעל נפשכם. הא כל אדם שאינו לומד ואינו עושה ומואס באחרים לסוף ששונא את חכמים. או יש לך אדם שאינו לומד ואינו עושה ומואס באחרים ושונא את חכמים, לסוף שאין מניח את אחרים לעשות. או יש לך אדם שאינו למד ואינו עושה ומואס באחרים ושונא את חכמים ואין מניח את אחרים לעשות. אבל מודה במצות שנתנו מהר סיני. תלמוד לומר את כל מצותי. הא כל שאינו למד ואינו עושה ומואס באחרים ושונא את חכמים ואין מניח את אחרים לעשות. לוסף שאינו מודה במצות שנתנו מהר סיני. או יש לך אדם שיש בו כל המדות הללו. אבל אינו כופר בעיקר, תלמוד לומר להפרכם את בריתי. הא כל אדם שיש בו כל המדות הללו לסוף שכופר בעיקר. אף [אני] איני מדבר אלא באף. אני שבניתי אני אהרוס. ושנטעתי אני אתוש. וכן הוא אומר הנה (את) אשר בניתי אני הורס ואת אשר נטעתי אני נותש. אעשה זאת, זו קשה לכם יותר מן הכל, שמי הגדול הוא לכם בעל חוב. לכם מידכם הן הדברים ואין הרעה יוצאה מלפני לעולם. וכן הוא אומר מפי עליון לא תצא הרעות והטוב. והפקדתי עליכם, שיהו המכות פוקדות אתכם מזו לזו עד שהראשונה פקודה אצלכם אביא אחרת ויסמוך לה. בהלה זו המכה המבהלת את בני אדם, ואי זו זו מכת מותן. רבי אליעזר בר יהודה אומר בעון חלה אין ברכה (בממונם) [במכונס] ומארה משתלחת בשערים וזורעים ואחרים אוכלין אותו, שנאמר והפקדתי עליכם בהלה. אל תקרי בהלה אלא בחלה, וכתיב וזרעתם לריק זרעכם. ואם נותנין מתברכין, שנאמר ראשית עריסותיכם תתנו לכהן להניח ברכה אל ביתך. את השחפת, יש לך אדם שחולה ומוטל במטה אבל בשרו שמור עליו. תלמוד לומר את השחפת, לסוף שבשרו נשחף. או עתים שבשרו נשחף אבל נוח לו ואינו מקדיח. תלמוד לומר ואת הקדחת. או עתים שמקדיח אבל סבור על עצמו שיהיה. תלמוד לומר מכלות עיני. או הוא אין סבור על עצמו שיהיה. תלמוד לומר מכלות עינים. או הוא אין סבור על עצמו שיחיה אבל חרים סבורים עליו שיחיה, תלמוד לומר ומדיבות נפש:
וזרעתם לריק זרעכם ואכלוהו אויביכם. אם זורעין שנה [ראשונה] ואינו מצמיח. לשנה אחרת כשהוא מצמיח באין אויבים ואוכלים אותו. ד"א וזרעתם לריק זרעכם כנגד בנים ובנות הכתוב מדבר בנים ובנות שיהו לכם חטא מאבדן. וכן הוא אומר אשר טפחתי ורביתי אויבי כלם. ונתתי פני בכם כשם שנאמר בטובה ופניתי אליכם. כך נאמר ברעה ונתתי פני בכם. משל למה הדבר דומה למלך שאמר לעבדיו פונה אני מכל עסקי ועוסק אני בכם לרעה. ונגפתם לפני אויביכם שיהא המות הורג בכם מבפנים ובעל דבבא מקיף אתכם מבחוץ:
ורדו בכם שונאיכם שאעמיד עליכם מכם ובכם. שבזמן שאומות העולם עומדין על ישראל אין (נוטלין) [מבקשים] אלא בגלוי. כענין שנאמר והיה אם זרע ישראל ועלה מדין ועמלק ובני קדם ועלו עליו ויחנו עליהם וישחיתו את יבול הארץ עד בואך עזה ולא ישאירו מחיה בישראל ושה ושור וחמור, בזמן שעומדין עליהן מישראל אין מחפשין אלא אחר מטמוניות. כענין שנאמר ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו וגו' לכך נאמר ורדו בכם שונאיכם שאעמיד עליכם מכם ובכם. ונסתם מפני אימה. ואין רודף אתכם מבלי כח:
ואם עד אלה לא תשמעו לי. ר' אליעזר אומר לעולם אין המקום מביא פורענות על ישראל עד שמעיד בהם תחלה שנאמר ואם עד אלה לא תשמעו לי. ר' אליעזר אומר לעולם אין המקום מביא פורענות על ישראל עד שמעיד בהם תחלה שנאמר ואם עד אלה לא תשמעו לי. ר' יהושע אומר שמא יאמרו ישראל כלו כל המכות ואין עוד לו אחרות להביא, תלמוד לומר ואם עד אלה עוד יש לי אחרות מאלה וכאלה להביא. ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם אתם עברתם לפני שבע עבירות בואו וקבלו לכם שבע פורעניות. ושברתי את גאון עוזכם זה בית המקדש כענין שנמר הנני מחלל את מקדש גאון עוזכם. רבי עקיבא אומר ושברתי את גאון עוזכם אלו גבורים שהיו בהן בישראל כגון יואב בן צרויה וחבירו. אחרים אומרים ושברתי את גאון עוזכרם אלו הגאים שהן גאונם של ישראל, כגון פפוס בן יהודה ולוליינוס ואלכסנדרי וחבריו: