ילקוט שמעוני/א/תלט
|
< הקודם · הבא > |
וסמך ושחט במקום שהן סומכין שוחטין תכף לסמיכה שחיטה. אמר רב הונא אמר ר' שלש תכיפות הן תכף לגאולה תפילה תכף לסמיכה שחיטה תכף לנטילתידים ברכה. אמר אביי אף תכף לת"ח ברכה במעשה ידיהם שנאמר נחשתי ויברכני וגו'. איבעית אימא מהכא ויברך ה' את בית המצרי וגו':
תכף לגאולה תפלה יהיו לרצון אמרי פי וגו' מה כתיב בתריה יענך ה' ביום צרה. תכף לסמיכה שחיטה וסמך ושחט. תכף לנטילת ידים ברכה שאו ידיכם קדש וגו'. אמר רבי יוסי בר בון כל מי שתוכף לסמיכה שחיטה אין הפגול נוגע באותו קרבן, וכל מי שתוכף לנטילת ידים ברכה אין השטן מקטרג באותה סעודה, וכל מי שתוכף לגאולה תפלה אין השטן מקטרג באותו היום:
תניא ר' יסוי אומר לא נחלקו ב"ש וב"ה על הסמיכה שצריך כל מה נחלקו על תכף לסמיכה שחיטה שב"ש אומרים אין צריך וב"ה אומרים צריך. הפסולין ששחטו שחיטתן כשרה וכולן ששחטו דיעבד אין לכתחילה לא ורמינהו ושחט שחיטה בזר כשרה שהשחיטה כשרה בזרים בנשים בעבידם בטמאים ואפילו בקדשי קדשים. או אינו אלא בכהנים אמרת וכי מאין באת מכלל שנאמר ואתה ובניך אתך תשמרו את כהונתכם לכל דבר המזבח, יכול אף לשחיטה תלמוד לומר ושחט את בן הבקר לפני ה' והקריבו מקבלה ואילך מצות כהונה למד על השחיטה שהיא כשרה בזר. הוא הדין דאפילו לכתחלה נמי ומשום דקא בעי למיתני טמאים דלכתחלה לא גזרה שמא יגעו בבשר תנא ששחטו. וטמאין דיעבד שפיר דמי ורמינהו וסמך ושחט מה סמיכה בטהורין אף שחיטה בטהורין, מדרבנן, מ"ש סמיכה דכתיב לפני ה' שחיטה נמי הכתיב לפני ה'. אפשר דעביד סכין איכא ושחיט. סמיכה נמי אפשר מעייל ידיה וסמיך, ססבר ביאה במקצת לא שמה ביאה. רב חסדא מתני איפכא וסמך ושחט מה שחיטה בטהורין אף דמיכה בטהורין, מאי שנאמר שחיטה דכתיב לפני ה' סמיכה נמי הכתיב לפני ה', אפשר דמעייל ידיה וסמיך, שחיטה נמי אפשר דעביד סכין אריכא ושחיט. הא מני שמעון התימני היא דתניא ושחט את בן הבקר לפני ה', בן הבקר לפני ה' ואין שוחט לפני ה'. שמעון התימני אומר מנין שיהו ידיו של שוחט לפנים מן הנשחט שנאמר ושחט את בן הבקר לפני ה', בן הבקר לפני ה' שוחט את בן הבקר לפני ה', סמיכה ושחיטה ביום דכתיב וסמך ושחט וכתיב בשחיטה ביום זבחכם: