ילקוט שמעוני/א/קעד
|
< הקודם · הבא > |
ויקח משה את אשתו ואת בניו. באותה שעה נאמר לאהרן לך לקראת משה המדברה יצא לקראתו והיה מגפפו ומחבקו ומנשקו אמר ליה משה אחי היכן היית כל השנים הללו אמר ליה במדין מה טף ונשים אלו עמך אמר ליה אשתי ובני אמר ליה להיכן אתה מוליכן אמר ליה למצרים אמר ליה על הראשונים אנו מצטערין ועכשיו הבאת את האחרונים באותה שעה אמר לה לכי לבית אביך לכך נאמר אחר שלוחיה. [וירכיבם על החמור (כתוב ברמז צ"ח). ויהי בדרך במלון וגו' ויבקש המיתו (כתוב ברמז פ"א ותתנ"ג). ותקח צפורה צר (ברמז פ"א)]. אז אמרה חתן דמים [למולת] כל פרקמטיא של משה לא היתה אלא באז כיצד הצלת נפשו לא היתה לא באז שנאמר וירף ממנו אז אמרה. קנתורו לא היה אלא באז שנאמר ומאז באתי אל פרעה. שירתו לא היתה אלא באז שנאמר אז ישיר משה ובני ישראל. אף הפרשת ערים לא היתה אלא באז שנאמר אז יבדיל משה שלש ערים:
ויאמר ה' אל אהרן לך לקראת משה המדברה. זה שאמר הכתוב ירעם אל בקולו נפלאות אימתי עשה הקדוש ברוך הוא בקולו נפלאות בשעה שביקש הקב"ה לשלוח משה בשליחות לגאול את ישראל והיה במדין אמר ליה שוב מצרים נחלק הדיבור לשני קולות ונעשה דו פרצופין ושמע משה במדין לך שוב מצרים ואהרן שמע במצרים לך לקראת משה המדברה ומה שבאמצע לא היו שומעין הוי ירעם אל בקולו נפלאות. זה שאמר הכתוב מי יתנך כאח לי אמרו ישראל להקדוש ברוך הוא מי יתנך כמשה ואהרן שנאמר מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד שהיו אוהבין זה לזה ומחבבין זה לזה. שבשעה שנטל משה את המלכות ואהרן את הכהונה לא קנאו זה לזה אלא היו שמחין זה בגדולת זה. אמצאך בחוץ אשקך וילך ויפגשהו בהר האלקים וישק לו. זה שאמר הכתוב חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו. צדק זה משה שנאמר צדקת ה' עשה. שלום זה אהרן שנאמר בשלום ובמישור הלך אתי. חסד זה אהרן שנאמר וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך. ואמת זה משה שנאמר בכל ביתי נאמן הוא. כל נשיקה של תפילות (ברמז קכ"ד):
וילך משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל. אמרו להם כך אמר הקב"ה פקד פקדתי אתכם סימן היה לישראל כל גואל שבא בלשון הזה שהוא גואל של אמת שכך אמר להם יוסף פקד יפקד אלקים אתכם. ויקדו וישתחוו כיון שהזכיר להם פקד פקדתי מיד ויאמן העם אמרו להם משה ואהרן בואו עמנו ונלך אצל פרעה מיד קיבלו עליהם זקני ישראל והלכו עמהם. עד שהיו הולכין היו מגנבין עצמן אחד אחד ושנים שנים כיון שהגיעו לפלטין של פרעה לא נמצאו עמהן אחד מהן שנאמר ואחר באו משה ואהרן והיכן הם הזקנים אלא שהלכו להם. אמר להם הקדוש ברוך הוא מה אתם סבורים שאיני פורע לכם חייכם כשיעלו משה ואהרן לקבל את התורה אתם עולים עמהם ואני מחזיר אתכם שנאמר ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה: