יד אפרים/אורח חיים/תקסח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יד אפרים ‏ אורח חיים תקסח

בש"ע סעיף א' נדר להתענות יום זה ושכח ואכל כאן צריך לציין הס"ק שבמג"א ולמחקו מלקמן:

במגן אברהם ס"ק ה' דחנוכת הבית בא"י הוי מצוה אבל לא בח"ל כו' ע' בתשב"ץ קטן סי' ק"ע בה' חנוכה שכ' ואומר מהר"ם ז"ל דוקא להלל ולהודות אבל לא למשתה ושמחה וכ"ש לחנוכת הבית שהוא רשות עכ"ל ומשמע אפי' בא"י וע' לקמן סי' תר"ט ומ"ש בשם היש"ש ע"ש שכ' וז"ל אבל סעודות חינוך הבית בודאי היא דרך ריעות בפרט בעו"ה וכן מצאתי שפסק מהר"ם ומ"מ נראה מי שהוא ירא אלקים ורוצה לחנך ביתו בתורה כו' ע"ש ולענ"ד מהר"ם לטעמי' דס"ל דסעודת מצוה כמו התם שהם ימי חנוכת המזבח אמנם מהרש"ל שם פוסק דסעודת חנוכה הוי סעודת מצוה דקבעו יו"ט משום חנוכת המזבח ע"ש (ועי' לעיל סי' תמ"ד דסעוד' סבלונות בלילה שקודם החופה אז אפי' הסעודה שעושין זמן רב קודם החתונה כששולחין סבלונות ונקרא סעודת קנין הוה סעודת מצוה וע' לעיל סי' תקנ"ח ולקמן סי' תר"מ לענין סעודה שבלילה שלפני המילה ע"ש) וגם אפשר לחלק דאף דנימא דסעודת חנוכה אינה סעודת מצוה כדעת מהר"ם מ"מ היינו משום דאין זה רק זכרון למה שהיה בזמן קדום ומכ"ש שעתה חרב בעו"ה ואף שקבעו לעשות כל שנה ימי חנוכה לזכרון לא נקבעו כ"א להודות ולהלל משא"כ מי שמחנך ביתו עתה ועושה משתה בשמחת לבו כי ה' גמל עליו וזכה לבנות לו בית אפשר דהוי סעודת מצוה אך מהר"ם כ' וכ"ש לחנוך בית ונראה דלכך הכריע מהרש"ל דמ"מ מי שהוא ירא ה' ורוצה לחנך ביתו בתורה כו' ואע"ג דמהר"ם למד ק"ו מחנוכה ואין לך חינוך מצוה גדול מזה מ"מ אין זה דומה להתם דהוי לזכרון על העבר משא"כ בזה שעתה לבו לשמים וסימנא מלתא שמחנך ביתו בתורה ומכ"ש לפי מה דס"ל למהרש"ל דסעודת חנוכה הוא סעודת מצוה ובבנין שלמה עשה משתה שבעת ימים ולא התענו ביו"כ כדאיתא במ"ק ואף שאין לדמות לחינוך בהמ"ק מ"מ יש קצת סיוע לומר דסעודת חינוך בית לשם מצוה הוי סעודת מצוה קצת לענין שיוכל ללות תענית שאינו קבוע ואי' בירושלמי דסוטה פ' משוח מלחמה יכול הבונה בית בח"ל יהא חוזר ת"ל ולא חנכו את שמצו' לחנכו יצא זה שאינו מצוה לחנכו וכ' בקרבן העדה שם מהכא שמעינן דסעודת חינוך בית לאו מצוה היא והנודר שלא לאכול מסעודה שאינו של מצוה אסור לאכול מיהו בבבלי בפירקן דורש ולא חנכו למעוטי גזלן אך ברמב"ם כ' תרווייהו כו' ע"ש ואפשר דדוקא בזמן שהיו ישראל שרוים אז אין מצוה בח"ל שהרי אמרו כל הדר בח"ל דומה כו' משא"כ בזה הזמן דר"י אמר כל העול' מבבל כו' ודעת כמה פוסקים דעכ"פ אין מצוה לעלות לא"י שפיר י"ל כמ"ש ואם מי שעושה הסעודה לשמוח שזכה מאת ה' לבית וחינוכו לש"ש הוי קצת סעודת מצוה ומ"מ לענין נדר נראה דאין להקל:

ס"ק ז' דלא מיקרי יום זה וכ' רמ"מ (הוא ר"ת ר' משה מינץ) סקט"ו כו' כצ"ל:

במגן אברהם ס"ק י"ג צריך להיות נזיר מיד כו' כצ"ל:

בט"ז ס"ק ד' שאחר כלות י"ב חודש מותרין גם כו' בת"ה שם נסתפק אי אמרינן באבילות יב"ח מקצת יום ככולו ורצה מתחלה לומר דאמרינן ושוב חזר לומר דלא אמרינן וצריך להמתין עד שיכנס ניסן וע"ז כ' שהעולם נוהגין דאפי' בר"ח כו' ור"ל דלפי"ז לכאורה אין נ"מ בדין מקצת היום כיון שנוהגין אבילות אף אחר כלות יב"ח וע"ז אמר ואפשר משום דאמרינן קדיש כו' אבל מן הדין א"צ כו' ר"ל א"כ שפיר נ"מ בשאלה זו ועכ"פ לפי הדין אם צריך להמתין עד שיכנס ניסן או מקצתו סגי דמקצתו ככולו וס"ל לפסוק דצריך להמתין אבל לפי המנהג אין נ"מ שהרי הם ממשיכים האבילות עד יום א' אחרי כלות היב"ח לגמרי ושוב כ' דגם נ"מ למי שמתענה כו' דגם לפי המנהג יש נ"מ בפסק זה דלא אמרינן מקצתו ככולו כגון מי שנוהג להתענות ביום המיתה (ר"ל דשם בסי' רצ"ג כ' שיש נוהגין להתענות ביום המיתה וגם ביום הקבורה) ואומר קדיש כו' והא נקבר למחר ר"ל ביום ב' שאחריו כגון אם מת בר"ח ניסן ונקבר בג' בניסן שאז היא"צ הוא ר"ח ניסן והשלמת האבילות דמנינן ליה מיום קבורה ביום ב' בניסן שאז שלמו היב"ח ובזה יש נ"מ בפסק זה דלא סגי ליה במקצת יום ב' בניסן אלא שלמו לו הי"ב חודש שמיום קבורה עד ג' בניסן ומ"ש בתה"ד ונקבר למחר הוא לאו דוקא אלא ר"ל ביום שלאחר יום המיתה כן מבואר למעיין בתה"ד בהמשך דבריו שם ומעתה מ"ש הט"ז אל תטעה ללמוד מזה כו' אלא דשם בתה"ד לא הוי שום הפסק כו' דבריו תמוהים:

במגן אברהם ס"ק כ' וכן משמע קצת בסוף ספר מגילת תענית כו' כצ"ל:

שם ולכן בתענית ר"ח כו' נראה דמתענה לאו דוקא אלא ר"ל לענין קביעות היא"צ לענין אמירת קדיש וכיוצא דהא אין מתענין יא"צ בר"ח וכן מ"ש לקמן יתענה לשנה הבאה כו' כן צ"ל:

שם ואם מת ביום ראשון בר"ח אדר כו' ראיתי יש מגיהין אם מת ביום א' דר"ח אדר שני זמנו לשנה הבאה ביום א' דר"ח אדר ולא בכ"ט בו דלעולם אדר עומד תחת אדר שני כצ"ל וצ"ע:

מעבר לתחילת הדף< הקודם ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.