יד אפרים/אורח חיים/קא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יד אפרים ‏ אורח חיים קא

(במגן אברהם ס"ק ג') (ואין ראיה משם כו' ועיין מ"ש בבכ"ש בברכות דמוכח מש"ם דיומא דף ע"ג לענין אורים ותומים דתפלה בלחש לא נאסר כ"א השמעת קול ממש שישמעו כל סביביו אבל אם ידבר והעומד נגדו לפניו או אצלו ממש שומע שפיר דמי ע"ש וקצת צ"ע דהא בסוטה דף ל"ב אמרינן מפני מה תיקנו תפלה בלחש שלא לבייש ע"ע ע"ש. משמע שנתקן שלא ישמע שום אדם וכמו שמצינו בבהמ"ק עומדים צפופים כו' שלא ישמע אחד וידויו של חבירו ועיין בבכ"ש חולין דמ"א ע"ב שכתב שודאי ראוי לפרסם רק לא רמינן עליו בע"כ לפרסם ואם לא תיקנו תפלה בלחש רק בקול רם מי שהיה מתפלל בלחש היה מבויש בהכרח דמסתמא ראוי להתפלל קצת בקול רם לעורר הכוונה כו' להכי תיקנו שהכל יאמרו בלחש ע"ש. ולפי"ז י"ל דאע"ג דמקראי דחצה ילפינן לה מ"מ עיקרא דמלתא תקנתא דרבנן הוא והם תיקנו בלחש שא"צ להשמיע לשום אדם ואם זה רוצה לעורר כוונתו ומשמיע קצת עד שנשמע לחבירו שהוא אצלו ממש אין קפידא בזה כיון שברצונו תליא מלתא. אך להגבי' קולו אסור משום שנראה כקטני אמנה ועוד טעמים ועיין במג"א סי' קמ"א מ"ש על דברי הזוהר וראיתי בבר"י שכתב בענין זה ע"ש וכן בספרו מח"ב וע"ש שכתב לדחות הראי' מיומ' דמאי דאמרינן כדרך שאמרה חנה בתפלה לאו כדרך ממש קאמר רק שלא יהרהר ולא יגבי' קולו אבל לענין שמיעת העומד אצלו שם צריך הכהן לשמוע וכאן חנה מדברת נכח פני ה' אף שצריך לבטא בשפתים שזה צריך לפי הפשט וע"ד האמת להיות קול ודיבור אבל מ"מ צריך שקולם לא ישמע כלל כי הוא עונה לחש ע"ש והחילוק נכון אך שדוחק לפרש כדרך שאמרה כו' דמשמע שע"ד זה ממש היתה שאלת אורים ותומים שהכהן העומד אצלו היה שומע. ומ"מ פשיטא שלהתפלל בלחש שאף העומד אצלו לא ישמע שפיר דמי כדמוכח מחנה שאף עלי לא שמע. ואפשר שהרגילות היה להתפלל שלא בלחש ממש רק בחיתוך המלות בענין שהעומד אצלו היה שומע. ובהכי הוא א"ש ההיא דעלי דלכאורה קשה שלמה חשבה לשכורה ולא העלה על דעתו שמתפללת בלחש (ורש"י בשמואל שם כתב שלא היו רגילים להתפלל בלחש והביאו בט"ז סי' ק"ב ונראה שג"כ לא היו רגילים להגבי' קולם בתפלתם אף להשמיע קצת לעורר הכוונה ולכך חשבה לשכורה) שלפי שרגילות היו להתפלל בהשמעת קול קצת בענין שהיה נשמע להעומד אצלו והיא יתירה עשתה ורק שפתיה נעות וקולה לא ישמע כלל ולכן כתב ועלי שומר את פיה שהיה חושב שמתפללת וישמעו אזניו מה שהי' מוציאה מפי'. אך היא רצתה שגם עלי לא ישמע ולכך התפללה בלחש ממש ולכך חשבה לשכורה אך לפ"ז צ"ל דמה שאמר בש"ס כדרך שעשתה חנה היינו שעכ"פ לא היה בקול רם ולא בהרהור הלב. אבל מה שזה אצלו שומע או בלחש לגמרי שוים ותרווייהו בכלל שפתיה נעות וקולה לא ישמע הוא אך שהרגילות היה להתפלל קצת בדבור פה לעורר הכוונה כמש"ל מדברי אא"ז בכ"ש. ואמנם לפי"ז י"ל שאח"כ תיקנו בלחש ממש שלא לבייש ע"ע וצ"ע במפרשים ועיין בבית יוסף מלשון הזוהר ויקהל שכתב אי האי צלותא אשתמע לאידני' דבר נש לית מאן דציית ליה לעילא כו' משמע שאף להעומד אצלו ממש לא ישמע ומכל מקום מי שאינו יכול לכוון בענין אחר יש לו לעשות בענין שיכול לכוון דאע"ג דקי"ל אם לא כיון א"צ לחזור ולהתפלל מ"מ אם עושה תפלתו קבע בענין שא"א לו לכוון ודאי לא יצא י"ח וצריך לחזור ולהתפלל כנלע"ד:

מג"א ס"ק ה'. כ' בס' יו"ד מאמרות כצ"ל ומ"ש דמוטב להתפלל כו' מ"מ פשיטא שיוצא בלה"ק אע"פ שאינו מבין כמבואר במג"א ס"ק נ"א ובסי' ס"ב ס"ק א' ושם מבואר ברמב"ם וש"ע שיזהר מדברי שיבוש שבאותו לשון וידקדק בו כמו בלה"ק כו' ולכן בזמנינו זה שאין מי שיודע בפתרון לה"ק על בוריו המיקל לעצמו לו' שיוצא בלשון לעז גוערין בו בנזיפה שלא יפרוש מדרכי צבור שנהגו בכל תפוצות ישראל מאז מעולם לו' נוסח התפלה בלשון הקודש שיוצא אף שאינו מבין והבא לחוש למ"ש בס"ח בקל יוכל ללמוד פתרון הענין עכ"פ וכיון שמבין פתרון הענין הרי הוא יודע מה הוא מבקש ומתפלל ואע"פ שיהיה קשה לו לקבל פתרון כל תיבה בפ"ע אין בכך כלום ואין לו לעזוב מקור מים חיים לחצוב לי בורות נשברים וגם כי אם לא ירצה להטריח עצמו אף בלימוד פתרון הענין הרי סיפוק בידו לעשות להתפלל עם הצבור בלשה"ק ואח"כ מי מעכב על ידו שמקר' התפלה אח"כ בלשון לעז ג"כ כדת הנשים שנוהגות להתפלל עם הצבור וחוזרים וקוראים לעצמם הפירוש המודפס בלשון לעז והארכתי בזה בתשובה בעזה"י. ומ"ש בשם ס"ח סי' תקפ"א ותשפ"ה כצ"ל:

מעבר לתחילת הדף · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.