יד אפרים/אורח חיים/מו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יד אפריםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png מו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


(בט"ז ס"ק ו') והטור י"ל כו'. ר"ל שהטור הוכיח כן דאם איתא דבזמן התלמוד היו פטורין מברכת מ"א כשיאמר ז"כ אם כן בזמן הזה שאומרים הברכות כסדר בבה"כ היה די בברכת ז"כ לחוד ולא ס"ל כמ"ש הט"ז אליבא דר"ע שאין לשנות מזמן התלמוד כיון דגם בזמן התלמוד לא מצי פטר נפשי' בברכת ז"כ לחוד ואפשר שיש קצת חיסור לשון בט"ז וצ"ל כיון דמכל מקום הי' בזמן התלמוד לכל א' זמן מיוחד אף לדידן נמי חל חיוב כל ברכה בזמנו ואינו יכול לפטור נפשי' בברכ' שאחרי' ואין ה"נ בזמן התלמוד כו' ואמנם אף בלא הגהה כוונתו כמו שכתבתי:

(במגן אברהם ס"ק י"ד) לכן נ"ל דסומא לא יברך כו' ע"ש בפרי מגדי' מגיה דסומא מברך כו'. והיינו משום דנהנ' מהאור שאחרים יצילו וכמ"ש ע"ז סימן ס"ט ואין נלע"ד שהמג"א יכריע מחמת זה שלא כדברי הגהמ"יי בשם התוס' והחילוק מבואר דהתם מברך על יצירת האור שמגיע לו טובה מזה על ידי אחרים משא"כ כאן לא מסתבר שיאמר פ"ע שהברכה על פתיחת עינים והוא עצמו לא נפתחו עיניו ואם נאמר דמה בכך דמ"מ שפיר היא מברך על פתיח' עינים של אחרים א"כ ק"ו שיש לחרש לברך הנותן כו' כמ"ש התוס' דעיקר הברכה על הבחנת אור והרי חרש נהנ' מן האור ואין מגיע לו טובה ע"י שאחרים מבחינין ע"י התרנגול אף בבית אופל כמ"ש הרא"ש ומודיעין לו ג"כ ומה לי סומא לענין פתיחת עינים ומה לי חרש אדרבא הוא מסתבר טפי שאין הברכה על עצמות הדבר שחיסר לו רק על הבחנת התרנגול ומה"ת לחלק ביניהם וא"ת דמשמע ליה הכא מדקאמר כד שמע כו' יש לדקדק מדקאמ' כד פתח עיני' כו' דסומא לא יברך ואף לפי הגירסא כד מנח ידי' יש לדקדק כן שלא נאמרו אלא למי שיש עינים בראשו גם מ"ש המג"א לכן נ"ל כו' אינו מדוקדק ואם נפרש דבריו בלא הג"ה צ"ל דהמג"א סברא דנפשי' קאמר דסומא כיון שענין זה שמברך עליו חסר ממנו אין לו לברך אע"פ ששפיר יש לו בו צורך וטובת הנאה ע"י אחרי' משא"כ חרש שפיר מברך הנותן כו' שעיקר הברכה על שברא צרכי העולם וכיון שגם נהנה מזה שנותן לשכוי בינה ע"י אחרים עכ"פ שפיר הוא מברך כמ"ש סימן ס"ט לענין סומא לענין יוצר אור (וגם דעיקר פי' שכוי הוא הלב בל' מקר' כמ"ש הרא"ש אלא שקבע ברכ' זו כד שמע תרנגולת' לפי שבערב קורין לתרנגול שכוי גם שנהנין ע"י הבחנת התרנגול ולפיכך גבי חרש שייך שפיר ברכה זו שהרי הלב מבין הבחנת האור) אך לולי דמסתפינא להגיה אמינא שתיבת חרש ט"ס הוא וכוונת המג"א כך שדעת הגהמ"י שחרש וסומא יברך דס"ל דהברכה על הנאה והלכך אע"פ שלא שמע בעצמו שפיר נהנה ע"י אחרים ששמעו וכשלן במדבר שאינו בא לידי הנאה כלל לא יברך ואח"כ כתב א"נ לאפוקי חרש כיון שהוא אינו יכול לשמוע הבחנת התרנגול לא עכשיו ולא לאחר זמן לא יברך עליו וע"ז כ' המג"א דמדברי הפוסקים שכתבו שהברכה שהקב"ה ברא צרכי העולם משמע בכל גווני מברך והניח בצ"ע וא"כ ספק ברכה הוא ולהקל ולזה כ' המג"א לכן נ"ל דסומא לא יברך פ"ע אבל יברך הנותן ר"ל דלכאורה לדיעה קמיית' גם הנותן לא יברך הסומא דעיקר הברכה על הבחנת היום וא"כ סומא אין לו לברך ברכה זו כמו חרש ולזה אמר דשפיר מברך ברכה זו כמבואר בסי' ס"ט ואין זו דומה לחרש שאין מברך ברכה זו שאני חרש שאינו שומע הבחנה לא מברך עליו משא"כ סומא שומע הבחנה וגם יש לו הנאה מזה ע"י אחרים עכ"פ שפיר מברך לכ"ע כנלע"ד:

(ס"ק ט"ו) א"כ ס"ל דמותר כו' ר"ל לפי שהפוסקים שקודם לכן חושבין לדברי שבח ורצוי ס"ל דמותר לאומרה קודם ברכת התורה ולכך אין אומרי' ברכת התורה עד שמגיעים לפ' התמיד ע' בלבוש שם:

(ס"ק ט"ז) גאולה לתפלה ועסי' ס"ו כצ"ל:


מעבר לתחילת הדף
·
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.