יד אברהם/יורה דעה/קע
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
סי' ק"ע סעיף ב' בהג"ה
ואם הישראל ערב לו וכו'. בעד הרבית ולא בעד הקרן מותר. ונראה דלא בכל ערבות מותר אא"כ שמקבל עליו ליתן דרך קצוב לכל משך ההלואה. אבל אם קבל עליו ליתן דינר לכל חודש ה"ל כלוה גם הקרן וכמ"ש בעל התרומות הביאו הב"י סי' קס"ח והבאה"ט שם סעיף י"ג. וכ"כ הט"ז סי' ק"ס סי ג והבאתיו שם בסעיף י"ג ובר"ס קס"ד ע"ש. ומ"ש הב"י והש"ך סי' זה בשם בעה"ת דאין חילוק בין ערב שמקבל עליו דבר קצוב או דינר לחודש התם קאי להדיא שערב לו בעד הקרן גם כן וההיתר הוא מטעם שמקבל עליו המלוה שלא לתבוע להערב תחילה ומש"ה אין לחלק בזה. אבל היכא שערב לו בעד הרבית לחוד דשרי אע"פ שתובע הערב תחלה ודאי דאין להתיר רק בענין שכתבתי. ודברי בעה"ת אינם סותרים זא"ז:
שם
ואם היה לישראל כו' ערב עובד כוכבי' ובא ישראל וא"ל למלוה שיפטור ערב העובד כוכבים והוא ערב לו צריך לשלם לו כל הרבית שעלה כו'. הטעם במרדכי בשם ראבי"ה שהישראל נכנס תחת הערב העובד כוכבים ובדיניהם היה הערב העובד כוכבים פורע תחילה. מש"ה גם הישראל שנכנס במקומו חייב לשלם. וצ"ע דאמאי סתם הג"ה האי דינא שהרי לפי מ"ש הרא"ש והטור והג"ה ר"ס זה דהאידנא נהגו גם הם בדיניהם שלא לתבוע הערב תחלה רק תובעין תחלה להלוה אם יש לו. ולפ"ז גם הישראל שנכנס תחת ערב העובד כוכבים א"צ לשלם תחלה אלא יכול לדחותו אצל הלוה וראבי"ה לטעמיה דס"ל כמ"ש הש"ע סימן זה בשם י"א דבדיניהם תובעין תחלה את הערב וכמ"ש הב"י והבאר הגולה שזהו דעת ראבי"ה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |