יד אברהם/יורה דעה/קיא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

יד אברהם TriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png קיא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


סימן קי״א בט"ז ס"ק ו׳
כתב הט״ז דגם באיסור דאורייתא תלינן לקולא בזה אחר זה. והביא ראי׳ מפ״ז דתרומות גבי ב׳ קופות א׳ של חולין וא׳ של תרומה וא״י איזוהי אכל א׳ מהם פטור בא אחר ואכל את השניה פטור ומדמי התם בירושלמי לב׳ שבילין בזא״ז והניח בצ״ע על הרשב״א שאוסר אפי׳ בנפילה א׳ בזא״ז. וכה״ג הקשה בא״ח ס״ס תל״ט על הטור גבי עכבר שנכנס לא׳ מב׳ בתים ואינו יודע לאיזה דמצריך בדיקה בזא״ז. ובס׳ ס״ט בהל׳ נדה סי׳ ק״ץ כתב ע״ז דאינו מוכרח. ול״נ די״ל כמ״ש המ״ל בפי״ט מהל׳ שאר אבות הטומאה דהיכא שבא בספק הא׳ אי ששניהם מכח חד קאתי ל״מ בזא״ז וה״נ בחמץ ונפילת איסור משא״כ בתרומה וב׳ שבילין. אבל מ״ש הפמ״ג באו״ח לדחות ראיית הט״ז מתרומה די״ל דאיירי בתרומה בזה״ז או בתרומת פירות דרבנן. לא נראה דהא ר׳ יוחנן מוקי לה בירושלמי אליבא דר׳ יוסי דס״ל ביבמות תרומה בזה״ז דאורייתא וגם מפירות לא איירי התם מדקתני התם פלוגתא דר״מ ור״י בחלה דאינה אלא בחמשת המינין. וכן הרמב״ם פ״י מהל׳ תרומות כתב הטעם דפטורים דהמוציא מחבירו ע״ה. משמע דבתרומ׳ דאורייתא נמי אלא שאין ללמוד מזה לחמץ ממ״ש המ״ל. ומיהו בהשגות הראב״ד פ״ב מהל׳ חמץ מבואר כמ״ש הט״ז: (בש"ך ס"ק י״ט) הקשה על הרשב״א דאוסר באיסור דרבנן שנפל לא׳ מב׳ קדירות אפי׳ הן של ב׳ בני אדם וא״י לאיזו ובאו לשאול בזא״ז דהא בפסחים (דף י׳) ובכתובות (דף כ״ו) מוכח להדיא דתולין להקל בזא״ז בב׳ ב״א באיסור דרבנן. ונראה כמ״ש הכס״מ בפ״ב דהל׳ חמץ ומצה הלכה י״א שכתב בטעמו של הרמב״ם שם דלא מצריך בדיקה בשני בתים פעם ב׳ משום דהוי ס״ס דעל כל אחד אפשר לומר שלא נכנס העכבר לתוכו אלא לחבירו. ואת״ל שנכנס לתוכו שמא אכלי׳. ובכתובות גבי כרכום כתב ג״כ הרא״ש דהוי ס״ס דשמא נחבאת ואם תמצ״ל שלא נחבאת שמא לא נטמאת וע״ש בקרבן נתנאל שכתב דהוי כספק ביאה דמקילין עכ״פ בדרבנן. וכיון דאתיין עלה דבהא דפסחים וכתובות איכא ב׳ ספיקות ע״כ הוא קיל מאיסור דרבנן. ואין מהתם סתירה לדעת הרשב״א ותדע דהא בכתובות שם מקילין אף בב״א. וכן בההיא דפסחים לדעת הרמב״ם. ובמ״א הארכתי עוד בענינים אלוו: מעשה היה שנמלחו על השלחן ח׳ חתיכות בשר ועל הספסל ג׳ וד׳ חתיכות ואחר שהודחו ונתערבו יחד מצא ביניהם י׳ חתיכות טריפות וידוע שא׳ מהן היה על הספסל אלא שא״י אם יתר החתיכות שהיו על הספסל היו ג״כ הטריפות ולא נמלחו הכשירות עמהם כלל או לא והתרתי דהנה מלבד מה שהעליתי בענין ספק נמלח בתשובה לסימן ק״י שבסמוך. יש כאן עוד מקום להתיר מהא דסימן זה [סי׳ קי׳א ס״ד] גבי ב׳ קדירות א׳ של היתר וא׳ של איסור ונפלה חתיכת נבילה לא׳ מהן דאמרי׳ לתוך איסור נפלה. ואף דהתם נודע מיד נפילת החתיכה מ״מ ה״ה אם לא נודע עד שנתערבו ב׳ הקדירות בצונן ונמצא ביניהם ח״נ וא״י לאיזה קדירה נפלה מתחילה דאמרי׳ לתוך של אי׳ נפלה ותלינן הקלקלה שנמצא עכשיו במקולקל וכדמוכח סימן ק״ץ סמ״א:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף