טיוטה:גפן פוריה/עירובין/יח/א

· הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

טיוטה:גפן פוריה עירובין יח א

		דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי.
		אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

דף י"ח ס"א גט', דא"ר אמי אחור למעשה בראשית. וקדם לפורענות וכו', ולפ"ז צרחני אינו לשון צורה אלא.לשון יצירה ופירושו ע"ד יכן יצרתני שיהיה אחור וקדם, ואפשר שהו6 לשון צר ומצוק שהציר עליו מכל בבריאה הציר עליו שבראו אחרון שיאמרו. לו יתוש קדמך ובפורענות ג"כ ממנו התחילה הפורענות, נמצא עומד כין המצרים, או יהיה מגזרת ואשה אל אחותה לא תקח לצרור כי שתפו מבחינת האחור ובחינת הקדם גס לדברי האומר פרצוף יצדק פירוש זה ששתף בגוף אחד הזכר והנקבה וק"ל: רש"י ר"ח מאדם ועד בהמה אדם הוזכר בפורענות תחלה עכ"ל. אולי כיון בזה לומר כי לא ממש נמחה האדם תחלה. קודם הבריות קטני הכמות כי זה £ יתכן כפי הטבע אלא לענין מה שהוזכר תחלה־ ולא הקדימו הכתוב אלא למקראו. בלבד וק"ל: .אלא למ"ד זנב מאי וייצר. תזיל דרשו מכאן ששני י יצרים נבראו באדם יצר הטוב ויצר הרע ואולי היא היא עצמה הכוונה במ"ש ריש בן פזי אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי, שהכוונה על יצר הטוב האומר לו לעשות רצון יוצרו וק"ל: י שם גט/ דר' אבהו רמי כתיב זכר ונקבה בראם וכתיב כי בצלם אלהים ברא אותו וכו/ לכאורה קשה אמא־ לא פריך מקרא. קמאי גופיה מיניה וביה דהא כתיב בצלם אלהיס ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם, ואמאי הוצרך לקרא דזכר ונקבה בראם. ומיהו. כי דייקת ' שפיר לא קשה מידי, דיש חילוק בין ברא אותם לבראם, דברא אותם איכא למימר ברא כל אחד ואחד מהם, אבל בראם משמע בריאה אחת. ולמ"ד פרצוף נמי הוי מצי שפיר למפרך מקרא דבצלס אלהים ברא אותו, אלא משום דלא משמע כל. כך מניה דצלם אחד היה לו, כדמשמע מזכר. ונקבה בראם ידו פרצופים, דאיכא למימר אצלם קאי שהוא לשון יחיד, וכמו שפי' רש"י בפי' החומש וזיל בצלם אלהיס ברא אותו, פירש לך שאותו צלם המתוקן לו' צלם דיוקן יצרו הוא עכ"ל. ויהיה פירוש הכתוב שכל צלם 'וצלם מאותן פרצופין שהיו לו, היה בצלם אלהיס: .והנה יש פה מקום לשאול לדברי ר' אבהי שאמר במחלה עלה וכי'.. מעיקרא מאי סבר הוא יתברך שחשב ' כן ולבסוף מאי סבר־ שחזר בו, גם חיו שיהיה שוס שינוי־ במחשבתו ית' כי הוא מגיד מראשית אחרית וכו': אמנם 'העני! הוא, כי ראתה עינו ית' שתי ראיות . הפכיות, אמר לבראות שנים נמצאו שניהם שוים־ ולא ישתנו כי א"א לשני מלכים להשתמש בכתר אחד ולא יהיה להס קיום זולתי אס תהיה כפופה תחת ידו, וע"ז הזהירו חז"ל י חות דרגא וסב איתתא, והיא היא הכוונה לדעת המפרשים במש"ה האשה אשר נתת עמדי כי האשה מספרה כמספר איש, ולא כן אשה, ולכן מצא אשה מצא טוב ומוצא אני מר ממות את האשה, כיון שנשתנית לו רע להם, ולכן אמר הוא ית' כי אי אפשר לבראות דו פרצופי; י פן תשוה אלא יברא בצלם א' הזכר והיא תברא מאבר. מאבריו. ואז תהיה כפופה לו,. אך יש בזה קלקול מצד אח־ כי מתגנה עליו כמו שמצינו שחשש הוא ית' על זה והוצרך להפיל שינה עליו פן יראה בעיניו, מה עשה הוא פשי בין ־ב' הדעות ובבריאה אחת בראם כא', וכיון שתהיה היא. כפופה לבעלה ממילא כאימא בתה. המורם מהם כיוצא בהם, כי מזג האב והאם נשפע בתולדה, ואי משום פ! תתגנה עליו הרי תקן קצת במה שהפיל תרדמה עליו אף שהרגיש אחרי כן, והטלדים מכאן ואילך נתקיימה בהס מחשבתו ית' הראשונה שהם נבראים שנים, ישוב אין אשה נבראת עס בעלה בגוף אחד נבתחלה, ונמצאת מחשבתו ית' מתקיימת ומעשיו מתקיימים וק"ל: ואפשר שאף לדברי האומר פרצוף אפשר שיסבור י ־ ־. כוותיה דר' אבהו ולאו מטעמיה והיינו שידרוש מתחלה עלה. במחשבה לברא שניס נדי שיהיו ראויים לזיווג ולהולדה וכדי שיהיה לאיש ואשה קשר ושייכות ואחדות אחד לא יסורו זה מזה בראם בגוף אחד ובשר אחד כעני! שנא' על כ! יעזוב איש את אביו ואה אמו והיו לבשר אחד, ואחר שבראם כך. נסרם ונראו לזיווג ונתקיימו ג"כ. מחשבתו ומעשיו, ונמצא מחלת המחשב' הוא סוף המעשה ודוק: ש□ גט'. שכן בכרכי הים קורין לקלעיתא. בנייתא וכו' לא שהקליעה. עצמה נקראת כן אלא קורין אותה על שם השער שנקרא בנייתא בדברי חז"ל כמשחל בניהא . מחלבא וק"ל: שם גט/ ו"א ויבן וכו' תנא מלמד שבנאה הקביה לחוה כבנין אוצר וכו' והיינו נמי למיד פרצוף לפי שהיא היתה כמדת איש קצרה מלמעלה ומלמטה והרחיבה מלמטה י והיינו ויבן ולעולם פרצוף ופשיט:

מעבר לתחילת הדף