חתם סופר/שבועות/לט/א

חתם סופר שבועות לט א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אל תתן את פיך לחטוא את בשרך אלו קרובין מפני שמחפין עליו כדלקמן ומסיים קרא וחבל מעשה ידיך ודרשינן פרק במה מדליקין לבניו קטנים פי' אע"ג דלא שייך שמחפין עליו מ"מ נתפסין בעון אבותיהם וגרעי מצדיקים דליתא אלא בדין הקל ואלו בניו הקטנים נתפסין בעונו ונידונין כרשעים שבמשפחתו בדיני': ולק"מ קושית תוס' ד"ה ואין כו' דתרווייהו צריכי קרוביו ובניו הקטנים כנ"ל. ומיושב נמי קו' המהרש"א דלקמן כדמשני הש"ס הכא בדיני' הו"מ לשנויי איכא בינייהו צדיקים דבדין הקל והשתא הוי קרא דמייתי בקרוביו הרשעים איירי וצדיקים נפקא לן מקרא אחריני כמ"ש לקמן בסמוך אי"ה:

אלה וכחש כו' שגירת לישנא דמסכת קידושין נקט דהתם איצטרך להך קרא דאלו הכא מקרא מפני אלה אבלה ארץ לחוד נפקא. מיהו י"ל דמהאי קרא לחוד ה"א דישראל שבאותו הדור כלם נכשלים באלה לשבע על שקר ומנ"ל כשהאחד נשבע נפרעין מכל העולם לכן מייתי נמי מקרא דהושע דהוכיח בכל הנהו אלה וכחש וגו' וקשה מדוע השמיטם ירמיה וכי אכשר דרי אדרבא הלא בימיו נחרב הבית והיה מקולקלים ביותר ע"כ צ"ל דיש מהם בשבועות שוא ויש מהם בכחש ויש מהם בנאוף. גנוב רצוח. ועי"ז כלם נכשלים באלה שהנשבע על שקר נפרעים ברשעים דכל העולם בדין החמור וטעמא נ"ל משום דגוררין גם עלייהו מה שעברו על שבועת הר סיני לכן בעונו אתו ימקו גם הם וע"כ צוח ירמיה מפני אלה אבלה הארץ ומוכח מזה רשעים דעלמא בדין החמור דהרי כתיב אבלה הארץ:

ועדיין לא ידעינן צדיקי בדין הקל מנ"ל ונלפע"ד דזה נפיק לן מקרא דהושע אלה וכחש וגו' על כן תאבל הארץ וגו' וגם דגי הים יאספו ואין לך צדיקי דור מדגי הים שאפי' בדור המבול שחטאו והשחיתו דרכם כל הבהמות חיות ועופות חוץ מדגי הים ואפ"ה נלכדים בעונות אלו. והיינו כל ישראל נכשלו מהם בשבועה ומהם בגנוב כו' ועי"ז נענשו הדגים בדין חמור שמע מינה דבחטא השבועה לחוד היה נענשים דין קל וכן מכחש וגנוב והשתא שנצטרפו שכל ישראל חטאו זה באלה וזה בכחש נענשו בדין חמור. והא דאמרינן בקידושין קשין מדור המבול היינו שגורמין לדגים דין קל ואלו בדור המבול לא נענשו כלל ומקשה דלמא עד דעביד לכלהו פי' עד דעבד איש אחד לכלהו דאילו לדידן אף ע"ג דאה"נ דקרא איירי עד דעביד לכלהו פי' שכל ישראל עברו בכלהו זה באלה וזה בכחש וכל מאן דעביד הא לא עביד הא. והנהו דנשבעו לשקר גרמו דין קל והנהו דבכחש ג"כ ועי"ז נצטרפו ונעשו ממנו דין חמור אבל התם מקשה הש"ס עד דעבד גברא חדא לכלהו:

ובזה מיושב קו' תוס' בשמעתין ד"ה שנאמר כו' דמה שנשתוו הנהו עבירות לשבועה שקשין כדור המבול היינו לענין דין הקל דצדיקים אבל בהא דרשעים בדין חמור לא משכחת אלא באלה ומקרא דירמיה וטעמא כנ"ל שכלם נלכדים בחטא זה ע"י שעברו שבועת הר סיני משא"כ בשארי עבירות אין דין חמור על שארי רשעי עולם. ובזה מיושב קו' המהרש"א דלקמן כדמשני הש"ס התם שיש בידו למחות כו' דה"ל לשנויי צדיקי איכא בינייהו כו' והא"ש דבצדיקי איכא נמי כל הנהו דדמי לשבועה משא"כ ברשעים ואולי נמי בדין החמור דרשעים נמי דמו כל הנהו לשבועה משום דחמירו טובא הנהו עבירות מיהו להנהו שהיו בידם למחות אבל מי שלא היה בידו למחות רק שהוא רשע בעבירות אחרות מאי עבידתיה שילכוד גם בעבורו של זה הנואף והמכחש משא"כ בשבועה הכל תלוי בשבועת הר סיני כנ"ל:

ומיושב נמי קו' תוס' דלקמן ד"ה התם שבידו למחות כו' לא הוה צריך לשנויי אלא התם בדין הקל כו' והא"ש דבזה גם כחש נאוף וגנוב שוה לשבועה משא"כ בהא דבידו למחות ודו"ק:

והא דאמרינן נמי הכא שכל העולם נזדעזה כו' נלע"ד דנפקא להש"ס מדכתיב משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה ודרשינן במסכת שבת פ' ר"ע בתחלה יראה ולבסוף שקטה שהיתה יראה שמא לא יקבלו התורה ויחזור העולם לתוהו ומשמע שזה היה כשהשמיע משמים דין שזהו לא תשא שנאמר במדת הדין לא ינקה אפי' לשבים אם לא במיתה הממרקת דבחילול ה' לא מהני תשובה ובזה חששה הארץ ויראה שלא יקבלו ישראל מפני חומרה ואולי יש לישב בזה קו' תוס' בשבת דלמאי הוצרך לכוף עליהם ההר כגיגית הלא כבר הקדימו נעשה לנשמע י"ל דהיינו על אותן הדברים שמהני תשובה אי יעברו עליהם שכבר נודע להם ממצות תשובה מימי ראובן שפתח בתשובה תחלה ששב לשקו ולתעניתו כידוע במדרש אבל לא תשא לא ירצו לקבל ובכללו כל חטא של חילול ה' לכן כפה עליהם ההר כגיגית וע"ז קאמר התם מכאן מודעא רבא לאורייתא על חטא של ח"ה דלשאר עבירות אין צורך לטענת המודעא דמהני תשובה משא"כ ח"ה:

והנה במעשה דאחשורש שהיה עליהם חטא הצלם של נ"נ שהיה חילול ה' בפרהסיא ולכן אמרו תלמידי ר' שמעון בן יוחי וכי משא פנים יש בדבר דבח"ה לא מהני תשובה לחוד ומה הועילו תעניותיה של אסתר ואף לפי תירוצו הם לא עשו אלא לפנים מ"מ צריך לתיקון גדול והעיקר לחזור ולקדש השם ברבים כאשר חולל. וזה נתקן במקרא מגילה ברבים והיינו דכתיב והיה לה' לשם לאות עולם לא יכרת ודרשו חז"ל זה מקרא מגילה וזהו שאמרה אסתר בתפלתה אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך לקדשו ברבים. ואי היו רוצים אז לא היו צריכין לכל זה כיון דע"ז ממש לא היה כאן רק אנדרטי בעלמא וגם את זה לא עשו אלא לפנים ולכל זה מהני תשובה רק משום ח"ה הו"מ למטען מודעא רבא לאורייתא ואפ"ה לא טענו ותקנו מקרא מגילה א"כ מעתה קבלוהו ברצונם ולכן מרמז קימו מה שקבלו כבר שהדר קבלהו בימי אחשורש ודו"ק:

והשתא מיושב נמי קו' תוס' ד"ה קימו כו' דלית פירכא לשמואל דממילא מוכח דאסתר ברוה"ק נאמרה דאם לא כן מנא ידעו כותבי המגילה שקיימו מה שקבלו כבר דילמא באמת כל אחד מישראל בפני עצמו טען זאת המודעא לפני השי"ת וא"נ לא תיקון מרדכי ואסתר קריאת [המגילה] ולא היתה מתפללת אספרה שמך לאחי מ"מ השיבה אחור גזרת המן מפני שכלם טענו המודעא ואם כי מרדכי ואסתר וסנהדרין שבדור לא טענו כן מ"מ העולם נדון אחר רובו ומנא ידעו שקימו מה שקבלו כבר אלא ע"כ שברוה"ק נאמרה וא"ש. וכה"ג קאמר התם במסכת מגילה מקרא ובבזה לא שלחו את ידם מנא ידעו אלא ברוה"ק נאמרה אלא דאהא דחו דילמא פריסתקא שדור וזה לא שייך הכא דמי יכנוס בלבות בני אדם ומי יגלה מצפוני נעלומיו אם לא ברוה"ק נאמרה. ועי' בחידושי פ"ק דמגילה ובקונטרס לוית חן שלנו דרשות השייכים לפורים והשייכים לשבועות וישובים על קו' התוס' באופנים שונים:

ובקונטרס כבוד ה' בדרוש לפורים ובשבועות ישובים שונים ונכונים בעזה"י:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף