חתם סופר/פסחים/עד/ב

חתם סופר פסחים עד ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

טפל לי' בר אוזא. העלו תו' דלאו היינו פשטידא דמקום מושבם יבש בתנור אלא שמטפלי' קרבי' בעיסה שבלילתו רכה וצולין בשפוד נ"ל דלא תלי' בבצק עבה או בלילה רכה אלא מעשה טפלי כך הוא שבלילתו רכה אבל הכל בתלוי באויר בשפוד ויש מקום לדם לזוב או יושב על קרקע התנור ואין מקום לדם לזוב וכ"כ להדי' באגודה דפרקין ע"ש. וז"ל הרמב"ם פ"ו ממ"א ה"ז הכבד כו' וכן מנהג פשוט שאין מבשלין המוח של ראש ולא צולין אותו עד שמהבהבין אותו באור עכ"ל פי' שאם יצלו אותו ע"ג קרקיעות התנור לא יפלוט דמו ע"כ מהבהבין תחלה באויר עד כצליית בן דרוסאי וכבר יצא דמו שעל פניו ושוב צולין אותו בקרקעית התנור ונראה ה"ה לכבד שאין לצלותה בקרקעית התנור אלא באסכלא מנוקבת או ע"ג גחלים וכמ"ש צל"ח בשמעתין ולפ"ז מ"ש במתני' ולא על האסכלא לרמב"ם דמפרש הא דר"ג שנוגע באסכלא מנוקבת וא"כ הא דאמרי' ולא באסכלא היינו בנוגע באסכלא שאינו מנוקבת לא תקשי תיפוק לי' משום דמא די"ל במנוקבת אבל לא כ"כ שיהי' האש מנצח כח הברזל משא"כ אסכלא דר"ג שהי' ריוח הרבה בין הבריחי' שהי' האש מנצח כח הברזל ועוד כבר כתבתי לעיל שגם לרמב"ם לא מיירי מתני' מנוגע בברזל עצמו ע"ש:

במכילתא פ' בא כ"א צלי אש למה נאמר הייתי אומר הראוי לשלוק ישלוק הראוי לצלות יצלה ת"ל כ"א צלי אש תוך ובר דברי ר"ע רבי אומר מקולס עכ"ל וצ"ע כיון דכתיב אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל איך יעלה על הדעת שיאכל שלוק ועוד איזהו שראוי לאכול שלוק ואולי בני מעי' כגון כרס קיבה ודקין אין דרכן להאכל צלי אש כלל ואם אוכלין אותו היינו ע"י טפלי שהבצק מסבבו ואינו רואה פני האש אבל לצלותן לבדן האש מחרכן וה"א זיל בתר טעמא שנאכל צלי כדרך שהמלכים אוכלי' כמו שדרשי' ע"פ למשחה לגדולה כדרך שהמלכים אוכלים והני בני מעי' הלא בלא"ה אוכליהן לאו בר אינש ועכ"פ חרוך באש אין אוכלין אותן אלא שלוק וה"א אהני לא קפיד רחמנא אי יעשום צלי קדר קמ"ל כ"א צלי אש ופליגי ר"ע ס"ל עכ"פ יכניסם לתוך הטלה ויהי' תוך בר ולא יראו פני אש ויהי' עכ"פ כעין שלוק וס"ל דלענין צלי אש אין מזיק מה שמכוסה בטלה שסביבו דה"ל כמו ירך עבה כדאיתא בירושלמי ומ"מ כעין שלוק הוה לענין אכילה ופליג רבי וס"ל אפי' האי נמי אסור אלא כמקולס ממש ולר"ע צ"ל מדמפרשי' על קרבו שהקרבי' ניתני' לתוכו מפני שדרכן כך ה"ה על כרעיו נמי לתוכו אע"ג דדרכן בצלי דכל דכתיב תרי על בחד קרא כחדא מפרשי' להו כדאיתא במנחות כ"ז א' ע"ש:

מאן דאסר אפי' פומא לתחת. הק' תו' הא ביה"ש מחלחל ולכאור' י"ל דהא הק' רשב"א מאי מייתי סייעתא דלמא מלחו הכל והנה י"ל ק' ש"ס משום כבדא דלא מהני לה מליחה ומש"ה הוצרך לדחות ביה"ש מחלחל וא"כ לאביי דאמר כבדא מה אתון בי' והוה ס"ל לא בעי מליחה ודם כבדא שרי לגמרי אפי' בלא מליחה לק"מ ק' ש"ס ותו לא נימא ביהש"ח מחלחל וכדס"ל לר"ת בלב שיע שאינו אלא דיחוי ולא קאי במסקנא ה"נ שינויי דמחלחל ושפיר קאמר אפי' פומא לתתא אסור:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף