חתם סופר/פסחים/נו/א

חתם סופר פסחים נו א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גירר עצמות אביו על מטה ש"ח. פרש"י דלהוי ליה כפרה כו' ומפני ק"ה ויוסרו הרשעים עכ"ל נראה דרצה בזה דבזה לא ה"ל כפרה א"כ כל הרשעים יתגנו אחר מותם ויתכפרו ומה איכפת לעצמות היבשים במטה ש"ח אלא ע"י שנתקדש השם ויוסרו הרשעים ויהרהרו תשובה עי"ז ה"ל קצת כפרה שזכה הרבים ולא גרע מעובדא דר"ע שלמד קדיש לבן הרשע וזכה ע"י כמבואר. ולא ידעתי מה קמ"ל בזה שהודו לו חכמים ולמה לא יודו לו אי משום כבוד אביו הלא לא עשה מעשה עמך וממילא ליכא נמי משום כבוד המלך. אבל בנחש הנחשת קמ"ל טובא שכתת מה שהניחו אסא ויהושפט ולא רצו לנגוע במעשי ידי מרע"ה כמ"ש תו' בחולין ז' א' ד"ה אלא כו' וכן גניזת ס' רפואות חדוש הוא שעי"ז נסתכנו כמה חולי' בסכנת נפשות ופ"נ דוחה אפי' שבת ולמ"ש הרמב"ם בפי' המשנה נמי היה בזה תועלת רב ללמוד ולהבין וקמ"ל אפ"ה הודו לו אבל בעצמות אביו לא ידענא מאי קמ"ל ואולי איכא בזה גנאי לצדיק יותם אבי אחז שהרי משום כבודו לא מנו אחז מכלל אותן שאין להם חלק עה"ב עי' בפ' חלק וא"כ הרי חזקי' חייב בכבוד אבי אביו יותם ובשגם שהרי יותם מלך היה וכל ישראל חייבים בכבודו ועוד שיש בזה גנאי לחזקי' עצמו כמבואר שם ג"כ ואע"פ שחזקי' מחל על כבודו הרי מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול ואפ"ה הודו לו חכמים שיתקדש השם עי"ז עי' סנהדרין מ"ג א' ואולי לזה הרמז גררו במטה של חבלים דוקא לעשות בזה כבוד למלכי בית דוד לומר שיצא משלשל גדול של צדיקים ואך הוא אחז הרשיע ע"ד דכתיב יעקב חבל נחלתו ופירשו בו שהוא משלשל אבות הקדושים כחבל הזה עפרש"י בחומש ה"נ גררו במטה של חבלים דוקא וק"ל:

כיתת נחש הנחשת. בחולין ו' א' אמרי' ע"ז אפשר בא אסא ויהושפט ולא ביערו אלא מקום הניחו לו להתגדר ע"ש ונראה שהיה הנחש הלז לתועלת גדול להמאמיני' בה' ולא טעו אחריו לעשותו ע"ז ולהם היה בזה תועלת גדול לראות כי הוא ית' מחיה בהממית ומרפא בהארס ואם תרצה לעמוד על דברינו תעי' מ"ש רמב"ן בפ' נחש הנחשת כי ההסתכלות בו היתה סכנה עצומה להנשוכי' מהנחש שרף והקב"ה הראה שהוא הרופא נאמן חוץ לטבע המציאות ולכן שמרוהו לדורות שיהיה בזה רפואה להמתפתי' אחר ספר הרפואות להסיר בטחונו מהי"ת יביט בנחש הנחשת וחי חיי נצחי' ישום אל ה' בטחונו וישבחהו על טובתו שהזמין רפואות הללו עמ"ש הרמב"ם בפי' המשנה בשמעת' ואח"כ תעיין ברמב"ן פ' בחוקותי ותהי' רפואה למכתך ולכן לא כתתוהו הראשונים אעפ"י שהיה בזה מכשול לרשעים הטועים כל כה"ג אמרי' ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם אבל חזקי' יעץ לגנוז ספר רפואות ותו לא נצטרך לנחש הנחשת ונראה אע"ג דעי"ז איכא ס"נ וכבר רבים מתו ע"י שנגנז אותו הספר מ"מ כיון שעי"ז כתת נחש הנחשת שעבדוהו לע"ז ובמקום ע"ז כתיב בכל נפשכם:

קיצץ דלתות ההיכל כו'. פרש"י שהי' לו לבטוח בה' שאמר וגנותי אל העיר הזאת להושיעה רצה בזה דלא תקשי שהרי גם אבינו יעקב ע"ה עשה כן הכין עצמו לדורן ולתפילה ולמלחמה וה"נ דלתות ההיכל הרי דורן סתם מי גיחון הרי מלחמה ומסתמא הרבה והפציר בתפילה ג"כ לכן פרש"י כיון שהי' לו הבטחה מה' לא הי' לו לדאוג כלל כי לא ישיב דברו ריקם וצ"ל דאסיפא דקרא סמיך דמסיים להושיעה למפני ולמען דוד עבדי א"כ לא יגרום החטא בזה שהרי למענו ולמען דוד יעשה משא"כ יעקב נתירא שמא יגרום החטא עברמב"ן פ' וישלח. א"נ י"ל לפי מה שהשריש הרמב"ם שכל מה שנאמר עפ"י נביא לטובה אין הקב"ה חוזר בו אפי' על תנאי כמשחז"ל אבל מה שנאמר לעצמו שלא עפ"י נביא אפשר שיגרום החטא א"כ א"ש בלא"ה דיעקב היה לו לירא שמא יגרום החטא כיון שאמר לו ההבטחה משא"כ לחזקי' נאמרה עפ"י ישעיה ולא היה לו לירא כלל וק"ל. ונ"ל עוד דבמה שקצץ דלתות ההיכל וסתם מי גחון סתר עצמו במה שגנז ס' רפואות שהרי עי"ז יסירו בטחונם מה' ויאמרו כספינו וזהבינו הצילנו או סתמינו המים הסירו מלכי אשור מארצינו לכן לא הודו לו בזה:

מנחי כופרי דיכרא לנוקבתא. משמע דנוקבתא גרע מדוכרא ולעיל נ"ג א' פרש"י ד"ה בדניסחני קץ משמע של זכר גרע שאינו מתבשלת בו לעולם ואולי כן הוא וכשיורכב על נוקבתא מתבשלת בו אבל נוקבתא לחוד אינו טוענות כלל ושל דוכרא נמי אינה מתבשלת עד שיורכבו אהדדי ובזה יתיישב ק' הצל"ח מ"ט לא מיחו בהם בע"פ אחר חצות בדבר שאין בו אבוד והא"ש דה"ל אבוד שאין לו תקנה זולת זה:

ולא היו מפסיקין. פי' בתו' בין שמע ישראל להשם וכו' וצ"ל בין אחד לואהבת היו מפסיקים דאל"ה א"א למטעי שאומרי' כן להקב"ה שישמע תפלתם ואיך יאמר להקב"ה ואהבת אע"כ שלעצמו או לחברו אומר כל א' אתה הישראל שמע כי ה' אלקינו הוא אחד ואהבת אותו בכל לבבך אעכצ"ל שהיו מפסיקים בין אחד לואהבת והיה נראה בפסוק ראשון כמתפלל לה' שישמע תפלתו ופ' ואהבת הוא קורא בתורה דברי מרע"ה. והא"ש דלר"מ אמר לא היו מפסיקים וק' הרי איהו ס"ל ברצון חכמים היו עושין וק' נהי שלא מיחו בידם איך יצוייר שיהיה מעשה כזה ברצון חכמים ואולי י"ל דר"מ לטעמי' דס"ל פ"ב דברכות כוונת הלב הן הן הדברים ולא אכפת לן במשמעות הקריאה אלא בכוונה וכוונתם היתה טובה אמנם לפי הנ"ל י"ל דאין מפסיקין דאמר ר"מ היינו שלא הי' מפסיקין כלל לא בין שמע להשם ולא בין אחד לואהבת לכן הי' ברצון חכמים אכן לשיטת דאיכא קפידא נמי בהא שיאמרו שקורא כל הפרשה כקורא בתורה ולא כמקבל מ"ש צ"ל דר"מ לטעמי' דאחר כוונת הלב הן הן הדברים וק"ל. ועי' בתר"י פ"ב דברכות דמפרש לא היו מפסיקים בפסקי טעמי' שהו' קורא בלא טעמים:

היום על לבבך ולא למחר על לבבך. צ"ע הרי כתי' ס"פ ואתחנן היום לעשותם ודרשו חז"ל היום ולא למחר לעשותם אלא ליטול שכרם וכן פרש"י בחומש וכן ראיתי שנתעוררו בזה תו' ע"ז ג' א' וי"ל דהכא א"א לפרש כן בשום פנים דאם נאמר היום לעשותם ולא למחר במתים חפשי ועשה עד שאתה מוצא ומצוי לך זה לא שייך הכא דאמר בכל נפשך שיהרג על ק"ה ומזה הטעם היום ולא למחר אין ראוי שיהרג כי יאמר מוטב שיחלל שבת א' וכו' ובאמת בק"ה לא אמרי' כן ואם נאמר היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם ויצפה לתשלום שכרו זה שייך בשארי פרשיות אעפ"י שהוא שלא לשמה מ"מ התורה מייחלו לשכר ומתוך כך יבוא לעבוד לשמה אבל הכא מיירי מואהבת את ה' אלקיך ולאהבה את ה' אלקיכם ואין העובד מאהבה מצפה לתשלום גמול העה"ב כלל ואע"ג דכתוב בפ' שני' ונתתי מטר ארצכם בעתו אין זה שכר כ"א הכנה לעבודה כמבואר בכל גמולי העה"ז הבאים בתורה וא"כ ע"כ א"א לפרש היום ולא למחר כ"א שלא תהי' נצחיות ח"ו ותתבטל חלילה אחר זמן מה כמאמר האפיקורסים לכן להשמר מזה צריך לחבר אשר אנכי מצוך היום שהציווי היא היום שיהי' בעיניך כאלו היום קבלה מסיני:

אמר שמא ח"ו יש במטתי פסול. נל"פ דבמה שהקב"ה סותם הקץ ומליבא לפומא לא מגלי' יש בזה א' מב' טעמים או כי אינו בטוח בנו שלא יבואו לכפור ח"ו אם ידעו אריכות הגלות ורב הצרות והשיעבוד לא יסבלו ח"ו ע"כ נעלם מהם שבכל יום יצפו על ישועתם וחלילה לחשוב כן על עם ה' אלו אבל הטעם בהפך כי ישראל קדושים ולא סרו מאחרי ה' מעולם ובכל יום ויום ידם נטוי למהר הקץ קודם זמן הקצוב ולכן לא יגלה קץ הקצוב כי בנו הדבר תלוי למהרו ולאחרו ואם יתמהמה חכה עכ"פ באחרית הימים וזה הי' דאגת יעקב אע"ה בהסתלקות השכינה אולי הוא זה מפני רוע לבבם ויש בהם פסול שרש פרה ראש ולענה אשר לא יסבלו תוקף אריכות הגלות לכן פתחו וענו ה' אחד ופרש"י בחומש ה' שהוא עתה אלקינו עתיד להיות א' והכונה כדלעיל ס"פ ג' שלע"ל יהיה הכל א' הטוב והמטיב שיבינו שכל הרעות לטוב היו וכן פי' בצל"ח בשם גדול א' ועל זה שחלילה להם לבעוט בה' כי יסבלו הכל בטוב וא"כ מעתה ע"כ הטעם השני אמת שבידינו למהר הגאולה בכל יום ויום וע"ז אמר יעקב בשכמל"ו פי' לא כמו שהייתי סבור שמלכותו יתגלה באחרית הימים ע"ד ה' ימלוך אבל ברוך מלכותו לעולם ועד מיד ולאלתר בכל יום ויום הדבר וכל שבידו לאו מחוסר מעשה וזהו שאנו בושי' לאומרו בקול רם לאמור שבידינו לקרב ביאת המשיח וקדוש שמו הגדול ית"ש ואנו מתעצלים ורב בזיון וקצף ולא נאמרנהי יש לנו צער באמרינו כי עתיד להיותו אחד ועד מתי ה' לכן אומרי' בחשאי ויוצדק המשל דאחז"ל בעוברה שהריחה ביוה"כ לוחשין לה באזנה יה"כ הוא ובפוסקים כ' שאין הלחש תועלת להריחה נבלה או שאר איסור דוקא ביה"כ מהני הלחש והטעם לזה כי ביה"כ לוחשין לה שתסבול הצער לשעה קלה עד עבור היום ועי"ז תנוח כח המתאוה משא"כ בנבלה מה מהני הלחש הלא לעולם לא תנחם וה"נ בת מלך שהריחה ציקי קדירה צוקי זמן הגלות לוחשין לה בשכמל"ו שבידה להושיעה לעצמה למען תתנחם מצערה ועי' בסמוך עוד יישובי' בזה:

פתח יעקב אבינו ואמר בשכמל"ו. כ' מרש"א בח"א דיעקב ששמע מבניו השם בק"ש עד קידוש השם הוצרך לענות בשכמל"ו כדרך שעונין על כל ברכה במקדש וביה"כ כשכה"ג הזכיר השם משא"כ מרע"ה שאמרו כעוסק בתורה לא אמר בשכמל"ו ולע"ד זה נאמרינהו יש גנאי כאלו אנו צריכים לומר ק"ש כדרך בני יעקב שנסתפק אביהם אם לא נתרועעו יסודות האמונה וכדי בזיון לנו לא נאמרינהו יש צער שאנו משתוקקים וגם שכינה כנגדינו משתוקקת לשמוע עדותינו בכל יום פעמים לכן אומרים בחשאי ואלו הם ציקי קדרה שהרי חז"ל כינו למקלקל דרכיו מקדיח תבשילו ברבים לכן שרשי האמונה שבלב נקראים ציקי קדירה ועי' עוד בסמוך יישוב אחר אי"ה:

התקינו שיהיו אומרים אותו בחשאי. ובספרים איתא שמלאכי השרת אומרים אותו לכן אומרים אותו ביה"כ בקול רם והענין בזה כי מלאה"ש שלהם נתנו מלכות וממשלה על כל העה"ז שהכל ניתן בכח ע' שרים של מעלה ותחת ידם הככבים והמזלות וגבוה עליהם ית"ש ע"כ יודו לו לאמר ברוך שכמל"ו ולו המלוכה ואליו תסוב ואון מצאתי לי ביפ"ת פ' ויחי אך לאדם לא יאות זה השבח ומי שמהו לאיש שר ושופט שימליך הבורא הכל ולאו כל כמיני' אך אנחנו עם ה' בהיותינו צדיקים גדולים ממלאכי השרת וכל יש לו ית' נתן בידינו והוא גוזר גזירה צדיק מבטלה צדיק מושל יראת אלקים ואם צדיק גוזר הוא ית' מקיימה מקים דבר עבדו ועצת מלאכי' ישלים לנו היה נאה לומר בשכמל"ו יותר ממלאה"ש אך באשר אנחנו בעה"ז בעו"ה נתוני' נתוני' תחת יד עבדים לעבדים או"ה עבדי הככבים והמלאכים האלו ואיך נתגאה אנחנו בכתר מלוכה ע"כ גנאי ויוהרא לנו לומר בשכמל"ו בקו"ר הלא ישחקו עלינו צעירי הצאן ומ"מ האמת אתנו כי כל הגדולה וכבוד הלז שלנו הוא לכן אומרים בחשאי להשקיט הצער משל לבת מלך שעתידה לישב בשולחן המלך בראש הקרואים ומ"מ כל עוד שהמאכל ביד העבדים הרקחות וטבחות היא מריחה ציקי קדרה ונפשה מתאוה ובושה לתבוע מעבדים כאלו ומביאים לה בחשאי וק"ל. כ"ז כתבתי ליישב קצת המאמר בנגלה אבל יש כאן דברים העומדים ברומו של עולם ואין אתנו יודע עד מה ודעת חז"ל נשגב ממנו:

ופורצין פרצות בגנותיהן כו' ומתירין גמזיות כו'. יל"ד מ"ט בדר"מ מקדים פורצין פרצות למתירין גמזיות ובדר"י מהפך הענין מקדים התרת גמזיות להאכלת נשר וי"ל מ"מ מבואר דשקלי וטרי' דהש"ס אדר"י קאי ולא אדר"מ שהרי הש"ס מפרש תחלה התרת גמזיות דפליגי במעילה בגדולין ואח"כ מפרש האכלת נשר ש"מ דאדר"י קאי וצריך טעם למה לא שקיל וטרי אדר"מ דנשנית ברישא וי"ל דבדר"מ פשיטא ליה דאנשי יריחו סברי אין מעילה וחכמים ס"ל יש מעילה בגדולין דהכי פסק הרמב"ם בפ"ה מה' מעילה כר' יוסי אבל בדר' יהודה שפיר צריך טעם בפלוגתתם דת"ק דר' יוסי במס' מעילה הוא ר' יהודה וס"ל אין מעילה בגדולין כדמשמע בב"ב פ' המוכר ע"ט א' ע"ש וא"כ מ"ט דרבנן והוצרך למימר נהי דמעילה ליכא איסורא מיהא איכא ובזה יובנו דברי הר"י קורקוס שהביא בכ"מ פ"ה מה' מעילה הנ"ל שכ' דלכן פסק הרמב"ם כר"י נגד ת"ק דבב"ב מבואר דהך ת"ק הוא ר' יהודה והלכתא כר' יוסי לגבי ר' יהודה וכ' עוד וז"ל גם בפ"ד דפסחים נתבאר שמועלי' בגדולי הקדש גבי ג' דברים שעשו אנשי יריחו עכ"ל ודבריו תמוהים דמשמעתין משמע דליכא מעילה אלא איסורא והא"ש דמשמעת' מוכח דלר"מ פשיטא ליה דאמרינן דרבנן ס"ל יש מעילה כהלכתא רק לר' יהודה א"כ ש"מ תרתי דהלכה כר' יוסי ודת"ק דר"י הוא ר' יהודה וק"ל וע"ש בחי' למס' ב"ב מ"ש בזה בעזה"י:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף