חתם סופר/עבודה זרה/סב/ב

חתם סופר עבודה זרה סב ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ליקלינהי כ' תוס' מושלך עפרה אל קבר בני העם צע"ג אי איכא ראי' מהאי פסוק וצריך לחלק בין קבר בנין לקרקע עולם א"כ התם בסנהדרי' מ"ט לא פריך ש"ס מיני' ופריך מברייתא אע"כ צ"ל קבר בני העם היינו קרקע שנתלש והחזירו על הקבר דה"ל כתלוש ובאמת פליגי בזה הרא"ש ורבנו ישעי' ז"ל עיי' שעי"ד סי' שס"ד ובחולין סוגי' דרבוצה הארכתי בזה:

מזבלי משמע בתוס' נהי לר' יוסי שוחק וזורה לרוח והלכתא כוותי' בזוז"ג מ"מ לכתחלה לא מבטלי' ע"ז בשוחק וזורה לרוח ומשו"ה הוקשה ללח"מ אהרמב"ם דפוסק שוחק וזורה לרוח כר' יוסי ואפ"ה פסק הכא כר"ח וצ"ל דרמב"ם מתרץ ק' תוס' כמ"ש ר"ן בשם הרמב"ן ולא הבנתי דברי הרמב"ן ולא דברי הר"ן אלא מהריטב"א למדתי כוונתו דהכא חיישי' דאותו הפועל דקיבל שכרו ועל כרחו קנסי' לי' לזרות האפר לרוח הוא יטריח ויקבץ ויזבל בי' או ימכר הזבל לאחרי' וצ"ע א"כ מאי פריך מעץ שנתלה בו התם ליכא בעלים שיחפשו בקרקע להוציא העץ מהקרקע. ואמנם לפירש"י לעיל מ"ח ע"ב דפירוש דמשום ביטול ע"ז נגעו בי' ותוס' שם ד"ה סתם ע"ש א"כ לק"מ דהכא מיירי מאיסור תקרובות ע"ז דלית לי' ביטול עיי' וק"ל:

מי לא תנן א' אבן וכו' לא הו"מ לשנויי' בחומרא דע"ז מחמרי' טפי ז"א כיון דע"ז גופי' לא אתי' אלא מזבחי מתים א"כ ליכא למימר דחמיר ממת ולפ"ז מה שהקשו תוס' ד"ה ולקברינהו וכו' עיקר קושי' מעגלה ערופה כיון דע"ז ממת ומת מעגלה ערופה אתי' לא יתכן להחמיר בתקרוב' ע"ז טפי ממת ועגלה ערופה:

דבי ר' ינאי יזפי וכו' יאות עבדין וכו' לשון רש"י כיון דההוא שעתא לא הוה הנך בעין ולא איחלפי הני בהני וכו' עיי' בפנים, הנה בדבי ר' ינאי לא ראו פירי שביעי' את פירי שמיני ולא פירי שמיני ראו פירי שביעי' ובדאכלי פירי שביעי' לא הו"מ למיחל קידושי' אפירי שמיני כי לא הי' בעולם וכי באו פירי שמיני לא מצי להמשיך עלייהו קדושה מפירי שביעית כבר נאכלו והוה סד"א דוקא כי האי גוני לאו חליפי' נינהי לכן כ' תוס' דלאו דוקא דהרי כן מוכח מסוגי' דאתנן דפריך והא קמחסרא משיכה משמע דאע"ג דהטלה כבר בעולם בשעת ביאה מ"מ כיון דעדיין לא נקנה לה עד שחלפה עברה הביאה מ"מ לא מיתפס בי' ולשון הברייתא משמע כן בא עלי' ואח"כ נתן לה משמע שהטלה כבר ברשותו אלא שנתן לה אחר שכבר בא עלי' וא"כ הה"נ הי' דבי ר' ינאי יכול לפרע אפי' בשביעי' עצמו אלא מעשה שהיה כך הי' דהעניים לקטו פירות שביעי' הרבה ולכשיגיע זמן ביעור יתבערו, ע"כ לגמילות חסד יזפי מהם דבי ר' ינאי אותן פירות לאוכלם בשעת היתר ואלו הי' רוצים לפרוע במעות הי' יכולי' לפרוע בשביעי' עצמה כנ"ל אלא שרצו לשלם פירות תחת פירות סאה בסאה ע"ד היתר כמ"ש תוס' ואם יתנו להם פירות בשביעי' לא ירויחו העניים דסוף סוף יתבערו בשעת הביעור ע"כ פרעו להם בשמיני' ומעשה שהיה הכי הי' ורש"י פי' לפי הענין שהי' אבל אין קפידא בכך רק שהאיסור לא יהיה בעולם בשעת חליפי ההיתר ואתא רבינו אלחנן והוסיף דלאו דוקא שהאיסור לא יהי' בעולם כלל רק שלא יהי' ברשות הקונה בשעת חליפי ההיתר ורק אם מכר כבר לאחר שוב מותר הישראל ליקח חליפי היי"נ מיד הגוי ולכאורה זו מוכרח מדאיבעי' לי' הקדישה מהו מי אמרי' אמירתו לגבוה כמסירה להדיוט דמי א"כ מוכרח דבמסירה להדיוט פשיטא לי' דלא הוה אתנן והא דאר"א בשקדמה והקריבתו ולא אמר בשקדמה ומכרה לאחר משום דהוא פשוט יותר מביעא בכותחא כיון דהמכירה קיימת כיון שקנתה מעכשיו לכשתצטרך איך ס"ד דאח"כ אם יבוא עלי' יחול אתנן על מה שאינו שלה ושמכרה לאחר אבל אם היא עצמה הקריבתה ה"א דמאיס ולא לרצון יהיה לה אבל לעולם מכירה לאחר מועיל שלא תיאסר חליפיו ולפ"ז באתרוג דפ' לולב הגזול אם הי' כאן שני חברים הצריכים אתרוגי' יקנה זה מהע"ה וימכרנו מיד לחבירו החבר ושוב יקנה זה מבע"ה אתרוג אחר וימכרנו לחברו ואח"כ יפרעו דמי האתרוגים לבע"ה אלא דלא מיירי משני חברי' ע"כ צריך להבליע דמי אתרוג בלולב זו היא שיטת ר' אלחנן:

והוסיף הר"י קולא אחרת דאפי' האיסור עדיין ברשות המקבל רק כיון שיצא מרשות המוכר טרם שימשיך ההיתר לא נעשה חליפי' ודע כי לא עלה על הדעת דכשמחליפי' זה בזה וזה מושך האיסור קודם שוב אין ההיתר נעשה חליפיו ישתקע הדבר דא"כ תיקשי אתרוג מ"ט לא יקנה החבר האתרוג וימשוך תחלה האתרוג וכמדומה לי שלכך נתכוון הרמב"ן וכ' שהרי רוב מקח וממכר כך הוא שתחלה לוקח הפירו' ואח"כ נותן המעו' וכן מבואר במס' שבועות מ"ח ע"א וע"ש תוס' ד"ה ר' יהודה וכו' אלא בודאי כל שזה עומד וחליפיו בידו אסור אפי' ימשוך האיסור תחלה ולא מיירי אלא במקיפו ולאחר שעה יביא חליפיו דכיון שקודם שזה פורע כבר לקח זה היי"נ תו לא נעשה חליפיו והתם באתרוג אין הע"ה רוצה להקיף אפי' לשעה קלה ומשו"ה כי הקשה רמב"ן אשיטה זו מהשוכר הפועל מ"ט שכרו אסור גזירה אטו דמי יי"נ הא בדמי יי"נ גופי' אשכחן התירא להר"י והסביר הר"ן הקושי' דקיי"ל ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף והוה אשראי ושכירתו הוה כמקיף משו"ה הוקשה לרמב"ן ואפ"ה תי' הר"ן נהי דהאמת דשכר הוה כמקיף מ"מ לא משמע לאינשי בכך וקנסו משום מראית העין דהוה כמחליף בהדי' ובש"ע י"ד סי' קל"ב סעי' א' סתם והי' לו לפרש, והנה כ' שם דעכ"פ להמחליף אסורי' החליפי' והוא פשוט דכל הפעולו' הללו הם שלא יהי' תפיסת דמי' וא"כ בשלמא פירו' אין עבירה להחליפם רק שלא יהי' דמיו נתפסי' ושוב מותרים לעניים בשמיני' אבל ביי"נ נהי דיועיל שלא יהיה המהוה ממנו כמוהו מ"מ לא יהי' אלא ערלה וכלאי הכרם שגם אינו תופס דמיו ומ"מ כיון דעביד איסורא אסור להמחליף וה"נ דכוותי' ופשוט:

והנה הר"ן הקשה לשיטת הר"י מדגרסי' בש"ס פשיטא הא ליתי' בשעת ביאה משמע טעמי' דליתי' אבל איתי' בעולם אפי' קדם ומשך או מכר לאחר לא הנה הראשונים ז"ל מפרשי הש"ס נתן לה כפשוטו שנתן לה לחלוטי' ע"כ קשי' לי' אך התוס' פירשו דכל הסוגי' לא מיירי נתן לה לחלוטי' אלא פי' בהדי' הרי לך לכשאבוא עליך ואלו לא אמר מעכשיו הרי זה אתנן גמור דקאי בחצרה טלה זה אלא מיירי שאמר קני מעכשיו וכשאבוא עליך אעפ"י שאינו מפורש בש"ס שאומר לכשאבוא עליך מ"מ סתמא בהכי מיירי ולרש"י משמע דסתמא הכי הוא ודברי' שבלב כאלו הוה דברי' דכל כונתו שלא יהי' קנוי' לה אלא לכשיבוא עלי' ואי לא אמר נמי מעכשיו היינו אתנן גמור טלה זה בחצרה אך אמר מעכשיו ולכשאבוא עליך ומתחיל הקנין מעכשיו וגומר והולך לכשיבוא עליה ולכשיבוא עליה נקנה למפרע מעכשיו וקדוש למפרע והוה קרבן למפרע ובהכי ריהטא כולי' שמעתא לרש"י ותוס' וממילא לק"מ מה שהקשה רשב"א אהש"ס דקאמר אי דלא אמר מעכשיו הא אינו ברשותו והקשה רשב"א כיון שפסק הביאה בעד הטלה ואח"כ משכה הטלה אף עפ"י שלא נתנו חליפיו היינו הביאה מ"מ כיון שפסק דמי' ומשך קנאה הטלה לחלוטי' וכ' ריטב"א ק' עצומה היא וגמגם בתירוץ וכל זה לפי שהבינו דנתן לה סתם ולא אמר או שלא נתכוון שלא יחול הקנין עד שיבוא עלי' אבל לפי מה שפירשו רש"י ותוס' שפי' עד שאבוא עליך וא"כ אי לא אמר מעכשיו לא הוה שלה ולא ברשותה אלא פקדון בעלמא עד שעת ביאה מ"מ לתוס' ורש"י מיירי שהתנה בהדי' שלא תקנה עד שאבוא עליך אע"ג דאמר מעכשיו מ"מ אי הוה בשעת ביאה ולא קדמתה והקריבתה למאי דמשכה לרשותה לא הי' מועיל כיון דעדיין תלוי' בביאה אבל בעלמא במוכר בלי תנאי ע"ז או יי"נ כיון שמשך זה את האיסור מרשותו של מוכר בהקפה שוב אין הפרעון חליפיו:

והנה בטא"ח רס"י ת"נ כ' וז"ל כ' רש"י ישראל שלוה ככרות מחברו קודם פסח צריך לפרעו אחר הפסח ואין בו משום איסור חמץ שעבר עליו הפסח כיון שלא היה בעין בשעת איסור ויש בו משום גזל אם אינו פורעו עכ"ל וכ' הרב"י כן הוא בהגה' מיי' פ"א מחמץ ומצה ומרדכי פ' כל שעה ומייתי ראי' מדבי ר' ינאי ע"ש ובאמת כן הוא שם אבל לא כתבו שצריך לפרעו אלא שמותר לפרעו דפשיטא דצריך אם מותר לפורעו, מ"מ הדבר צ"ע מה צריך מדבי ר' ינאי הא חמץ אינו תופס דמיו כשביעי' וע"ז וגם לא עביד שום איסור בהלואתו קודם פסח בשעת התירא א"כ מה צריך ללמוד מדבי ר' ינאי ותו שכ' כיון שלא הי' בעין משמע אם הי' בעין הי' אסור, זה משמע דלא כשיטת הר"י בתוס' הנ"ל דלמאי דקיי"ל כר' ינאי מכיון שמשכו הלויים את הככרות אפי' יהי' בעין מ"מ לא נעשו חליפי' אפשר רש"י בתשו' לא ס"ל כהר"י מ"מ קו' ראשונה קשי' ואולי ע"ד הדוחק י"ל כיון דלמאן דלית לי' דר' ינאי ס"ל אפי' כבר ליתי' לפירות שביעי' בעולם בשמיני' מ"מ עתה בשמיני' כשמשלם פירות שמיני ה"ל כאלו ישנם לפירות שביעי' בעין ונתפסי' אלו בדמיהם ואסורי' במלוגמא וסחורה. ומשו"ה אתו וא"ל לר' יוחנן וא"כ אע"ג דלא עביד איסורא כלל בהלואות הככרות קודם פסח כלל מ"מ כל זמן שלא פרע חליפיהן כל מקום שהם אפי' כבר נאכלו הוה כאלו הם בעין וברשות המלוה הם עד שיפרע חלופיהם ומעתה בתוך הפסח אפי' רצו לפרוע ככרות מצות נהי דחמץ אינו תופס דמיו מ"מ כיון שהדמיון החמץ בעין בפסח והוא ברשות המלוה עדיין א"כ אסור בפסח לקבל חליפי ולשיטת רש"י פ"ק דחולין ד' ע"ד אפי' אי עבר והחליף אסור להמחליף, א"כ לפ"ז משנכנס פסח פקע חובו ככל חמץ שאינו ברשותו ולאחר הפסח אינו יכול לתובעו עוד לכופו לפרוע משו"ה כ' רש"י דקיי"ל כר' ינאי דלכל הפחות כל שאינו בעין לא הוה הפורע כמחליף עכשיו נמצא גם בפסח הי' יכולים לפרוע ככרות מצה בחליפי חמץ דליתנהו בעולם ונהי בתוך ימי הפסח אין אנו יכולים לכופו לפרוע כי יאמר חמץ הלויתני וחמץ אפרע לך ולא מצה מ"מ אם שניהם רוצים במצה יכול לפורעו בפסח ולא פקע הלואתו א"כ כופי' אחר הפסח לפרוע כנלע"ד ומי שדעתו רחבה מדעתינו יסביר הענין בטוב יותר ועד שידי הכהה מגעת כתבתי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף