חתם סופר/נדה/מז/ב

חתם סופר נדה מז ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יביאו ראיה רש"י גרס כן גבי בן ונ"ל פשוט וברור דרש"י היה לו גי' מהופכת במתני' בן תחלה ואח"כ בת ומשו"ה כ' ה"ג גבי בן משום דקדים וה"ה גבי בת והכי מייתי הש"ס ביבמות ס"פ הערל מתני' דהכא בן תחלה וכן משמע בשמעתין דקאמר רבא דיקא נמי דקתני והוא סריס ולא מייתי מוהיא איילונית דקדים אלא ע"כ גרסינן בן קודם לבת וכן משמע לישנא שבבן ושבבת דלקמן ול"א שבבת ושבבן. ודלא כמעדני י"ט שכ' רש"י גריס בסיפא יביאו ולא ברישא מדלא כ' ארישא ה"ג יביאו ראיה דליתא כנ"ל. ומיהו טעמא בעי מה דקדקו בזה לגרוס יביאו אקרובים ולא תביא ראיה היא בעצמה בשלמא אי גרסינן יביא ראיה אפשר לומר אורחא דמילתא שהיא לא תביא ראיה על עצמה או קרובים לא יביאו ראיה וטוב לה להתייבם מלומר שהיא איילונית וטב למיתב טן דו כו' אבל אי גרסי' יביאו קשה ואפשר דקמ"ל דאפי' הקרובים הטוענים ברי שהיא בת כך וכך מ"מ צריכין להביא ראיה עדים כשרים והם אינם נאמנים ע"ז דבעינן לזה עדים כשרים וכ"כ הרמב"ם וכ' ה"ה דנפקא ליה מש"ס דקידושין ס"ג ע"ב דאפי' האב אינו נאמן אלא לקרבן לא למכות ולעונשים וה"ה ליבום וחליצה ע"ש. ולפי הנ"ל יש מזה רמז במשנתינו:

ורמינהי א' לי בן ט' שנים ויום א' וא' לי בן עשרים כו' יש להקשות דילמא בברייתא אתיא כמ"ד דשלימות בעינן מעל"ע ועשרים שנה דברייתא באינם שלימות תדע שהרי בבן ט' הזכיר יום א' ובבן כ' לא הזכיר י"א וא"כ למה היה לו לרב לתרץ ולאוקמי מתני' בסי' סריס ת"ל דלדידיה בלא"ה איכא תנא דבעי מעל"ע ומשנתינו אתיא כמאן דלא בעי מעל"ע כמסקנא דשמעתין ואם כן מדוע לא תי' כנ"ל. נ"ל דע"כ ליכא למ"ד דלא בעינן מעל"ע אלא למסקנא דמיירי שצמחו בו סי' סריס וס"ל דתוך הזמן כלאחר זמן לגבי סי' סריס אע"ג דגבי שערות לא קיי"ל הכי מ"מ לגבי סי' סריס אפשר דאמרינן כן להך מ"ד אבל לס"ד דלית ליה סי' סריס אין שום סברא שלא נצטרך מעל"ע ולפי אותה הה"א הא דקתני מתני' בת עשרים שנה ולא קתני יום א' כבאידך ע"כ משום דזמנו הוא בן י"ט ויום א' והיינו בן עשרים שנכנס לה יום א' ושפיר פריך מברייתא וע"כ הוצרך לתרץ שנולדו בו סי' סריס וממילא שפיר איכא למימר בן עשרים כפשוטו ולענין סי' סריס נמי תוך זמן כלפני זמן. ומב"ב קנ"ה אין ראיה דגם לענין סי' סריס אמרינן כלפ"ז דאפשר דהתם לענין למכור בנכסי אביו ומדרבנן הוא:

עד רוב שנותיו כ' תוס' ומכאן ואילך גדול הוא יראה דרצו בזה דאע"ג דפליגי רב ושמואל אי נעשה גדול למפרע היינו בשנולדו בו סי' סריס הוא דאית ליה לרב דאמרינן אי לא דהוה סריס והיה מביא שערות מסתמא היה מביאם כרוב העולם משמלאו לו י"ג שנים וי"א ונעשה גדול למפרע ושמואל ס"ל דלאו רובא מעליא הוא דאית לן חזקה דרבא למיאון ולא לחליצה וכדלקמן מ"ח ע"ב משא"כ זה שגם סי' סריס לא באו בזמנן שהרי המתין עד ל"ה שנה והרי נפיק נמי מן רוב סריסים גם רב מודה שאין נעשה גדול למפרע אלא מכאן ואילך. ובזה זכינו להבין טעמו של הרמב"ם שפסק התם כשמואל דהשתא הוא דנעשה סריס ולא למפרע ובנב"י בחלק א"ע דחק בזה הרבה ולפי הנ"ל א"ש משום דקיי"ל חזקה דרבא למיאון ולא לחליצה וק"ל:

שיצאו ממנו שלשים יום הרמב"ם מפרש ליה שחסר ממנו שלשים יום פי' שהוא בן י"ט וי"א חדשים שלימים וחודש אחרון חסר ס"ל דשלשים ימים האחרונים של כל שנה ושנה נגררים בתר שנה הבאה וה"נ ס"ל לענין שני ערלה עי' במסכת ר"ה דף ט' ע"ב בסופו שם פירש"י אם נטע פחות משלשים יום לפני ר"ה לא עלתה לו עד ר"ה הבאה ומשמע דאותן פחות משלשים נטפלים לשנה הבאה וכן פסק הרמב"ם והאריך שם בזה בטורי אבן בדברים נכוחים ע"ש וה"נ דכוותיה:

שנה האמורה בקדשים וכו' שנתו שלו כו' הקשה בטורי אבן במסכת ר"ה ט' ע"ב הא ל"ל קרא ת"ל מדכתיב יהיה לומר דמחשבין שעות ש"מ דבעינן שנה שלימה ונכנס בדוחקים. ולפע"ד למ"ד שלשים יום בשנה חשוב שנה ה"א דלעולם אם נולד שלשים יום לפני ר"ה עלתה לו שנה אותן שלשים יום קמ"ל קרא דמחשבין שעות לכן בעינן שנתו וא"כ ממילא לק"מ נמי לאידך מ"ד דס"ל יום א' בשנה חשוב שנה ולדידיה אפי' נולד רגע א' לפני ר"ה עלתה לו שנה מ"מ לא הוי ידעינן הכא מדכתיב יהיה לשעות דמחשבין שנתו ולא שנות העולם דמנ"ל להמציא חידוש כולי האי דילמא שלשים יום קמ"ל דהכא לא סגי ביום א' אלא בל' יום עם השעות. ועוד בלאה"נ א"ש וקמ"ל לענין ז' דהרצאה בעינן שעות דוקא לכן איצטריך שנתו ולק"מ:

אבל אי קשיא הא קשיא מ"ש תוס' בעירוכין י"ט ל"ל שנתו דלא משכחת שום תמיד בר"ה שהכל יהיה עברה שנתו ותי' דסד"א דלא בעינן מעל"ע פי' דלא הוה ידעינן שעות וקשה הא שעות מיהיה נפקא לן וע"כ צ"ל כמ"ש טורי אבן הנ"ל דה"א יהיה אתמים קאי ולא אשעות שלפניו אלא אתמים שלפני פניו ודוחק. אמנם לשיטת הרמב"ם דלעיל א"ש דה"א נהי דלא מחשבין לשנות העולם דא"כ לא משכחת שום קרבן בר"ה מ"מ שנתו של עצמו עלתה לו אחר י"א חדשים שלו כמו שנת עשרים הנ"ל לכן איצטריך שנתו שיהיה תמים ואיצטריך נמי יהיה דמחשבין גם השעות:

והשתא לפ"ז צ"ל הא דבעירוכין וכל הנך ליכא אלא חד קרא דאזלינן בתר שנתו ואמאי לא נימא דבי"א חדשים סגי בשלמא בקדשים מוכח דבעינן יב"ח שלמים מדאיצטריך קרא כלל דבלאה"נ נדע י"א חדשים דאל"כ לא משכחת קרבן בר"ה אבל בשארי שנים מנ"ל. וצ"ל דילפינן שנה שנה מקדשים בשלמא אי לא הוה כתיב שום קרא באינך לא הו"מ למילף שנה שנה מקדשים דה"א אדרבה נילף שנה שנה מתשרי כדאיתא במס' ר"ה ט' ע"ב דמהכא ילפינן ר"ה לערלה וכה"ג דסתם שנה נילף מגז"ש דראשית השנה שהוא תשרי. אבל לבתר דגלי לן קרא בכל חד מהני דשנתו הוא ולא תשרי נהי דאכתי מצינו למימר דבי"א חדשים סגי מ"מ נילף שנה מקדשים. וכללא הוא כל סתם שנה נילף מתשרי וכל שנה שלו נילף מקדשים והך גז"ש איתא בש"ס דעירוכין ל"א ע"ב דילפינן בתי ערי [חומה] וקדשים מהדדי בגז"ש שנה שנה ע"ש:

ולפ"ז צ"ל הא דלא ילפינן נמי בהך גז"ש דמחשבין שעות בכל הני צ"ל משום דהו"ל בתי ערי חומה וקדשים ב' כתובים הבאים כא' ואין מלמדין דבבתי ע"ח נמי כתיב קרא בעירוכין ל"א ע"א ימים ע"ש. ונמצא דלענין ילפותא דשעות אין מלמדין מהם. ולפ"ז מדוקדק לשון תוס' שם שכ' בד"ה מיום כו' והתוס' כתבו כאן ה"ה בכולהו בעי' מעל"ע לשעות עכ"ל דקדקו לומר שכתבו בכאן פי' בעלמא לא ס"ל הכי אלא שם כתבו כן היינו לרבי דפליג התם אדרשא דימים וס"ל מממכרו לחוד נמי נפקא לן שעות והיינו משום דס"ל דכ"ז ילפינן בגז"ש מקדשים ואין כאן ב' כתובים הבא"כ וה"ה לכולהו דבעינן מעל"ע. אבל למאי דקיי"ל דלא כרבי אין שום סברא דמחשבין שעות. ולפ"ז מ"ש תוס' לעיל מ"ד ע"ב ד"ה ל' יום כו' וז"ל וי"ל דקים להו לרבנן דלא בעינן מעל"ע לא קאי ארבנן דר"מ דהך ברייתא דאדרבה סתם רבנן דר"מ הוא ר' יהודא וס"ל בעלמא ב' כתובים מלמדין וי"ל דבכולהו בעי מעל"ע אלא כוונתם דאי נניח כללא דסתם שלשה שנים היינו ויום א' ומאן דאמר יום א' רצונו שעות א"כ גם כל הנך מתנייתא דפרק יוצא דופן נמי שעות קאמר ואנן לא קיי"ל הכי. ע"כ לא רצה להניח הך כללא ועי' היטב במל"מ פ"ב מאשות ה' כ"א מ"ש והאריך בזה ולפי הנ"ל א"ש הכל:

ובזה י"ל נמי דבתומים רס"י ל"ה הוכיח מרש"י יבמות ל"ד דלא מחשבין שעות לשיטת רש"י שם גבי בשופעת מתוך י"ב לאחר י"ב דאי ס"ד מחשבין היה צריכין לומר נמי שנולדו ארבעתן ברגע א' והא א"א לצמצם ע"ש בביאור אלא ע"כ ס"ל לרש"י אין מחשבין שעות ולכאורה ראייתו נכונה וברורה וקשה הא בעירוכין י"ט ע"ב פירש"י ד"ה מעל"ע אותו יום ואותו שנה לשנה הבאה עכ"ל ולפי הנ"ל א"ש דהתם אברייתא קאי וסתם ספרא ר' יהודא דס"ל ב' כתובים מלמדין ולדידיה מחשבין שעות כנ"ל אמנם ביבמות התם מוקי מתני' כר"ש לא מחשבין שעות וא"ש ודוק בכ"ז:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף