חתם סופר/נדה/י/ב

חתם סופר נדה י ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פתחת בתרתי וסיים בחדא לולי דברי תוס' הייתי אומר דמתני' לא קאי אלא אחדא אזקנה. דמעוברת ומניקה פלוגתא דתנאי בשמעתין ולא רצה לסתום כחד מינייהו ומכ"ש אי סתם מתניתן ר"מ דס"ל דיין כל ימי מניקתן ועיבורן. ובתולה נמי לא פסיקא ליה משום דאיכא שלא הגיע זמנה לראות דלא מטמאה למפרע עד פעם ג' לכן לא תנן במשנתינו אלא אזקנה ושייך שפיר דיה שעתה:

דימי עיבורה עולין לימי מניקתה כו' וקמ"ל דאע"ג דר' יוסי בעי שתתחזק שהאשה הזאת כבידת ראש ואיבריה גורמים סילוק דם. אפ"ה מהני צירוף עיבור והנקה דכבידות ראש ואיברים דימי עיבור ואיבריה מתפרקים דהנקה הכל אחד הוא:

שתים בימי עיבורה ואחד בימי מניקותה או שתים בימי מניקותה וא' בימי עיבורה. לפי דרך הלשון הו"ל למימר בהיפוך א' בימי עיבורה ושתים בימי מניקותה וכן בהיפוך ולעולם מספר המועט קודם ומדלא נקט הכי יש דמות ראיה להש"ך סימן קפ"ט דעונה בינונית בלא יום הראיה דיום הראיה שייך לעונה שלאחריה והשתא אי תימא שפסקה עונה אחת בימי עיבורה היינו שביום הראיה ראתה ופסקה אח"כ עונה א' בסוף ימי עיבור או ההנקה הרי לא נתחדש בימי עיבורה או בימי מניקתה שום דבר חדוש כי מה שלא ראתה בעונה ההיא משום שכבר ראתה בתחלת העונה ההיא ומה שלא ראתה בתחלת עונה השנית זהו כבר שייך לימי ההנקה לכן נקיט ב' בימי עיבורה וכו' דהשתא עבר עליה יום שהיתה ראויה שתראה בו ולא ראתה וק"ל:

דקמניקה ואזלא ומיעברא הקשו תוס' הא אין מתעברת אלא סמוך לווסתה או טבילתה. צל"ע טובא הא הך מיעברא היינו הוכר עוברה וכבר היא מעוברת ג' חדשים שהוא עונה אחת קודם שפסקה ואז אפשר שראתה דם ומיעברה. ועלה ברעיוני לומר דפשיטא להתוס' דכל שכבר ראתה ב"פ בימי עיבורה אזי היא ככל הנשים ולא מהני לה הפסק ג' עונות לר' יוסי. וא"כ כיון שע"כ ראתה קודם עיבור וגם עונה אח"כ ראתה ראיה אחת שממנה הפסיקה ב' עונות בימי מניקותה. א"כ כיון שכבר ראתה ב"פ בימי ההנקה תו לא מהני לה הפסק ג' עונות. אבל מ"מ לא נוח לנו בזה דמי לא משכחת ליה שראתה ומיעברה ואח"כ ראתה באונס שממנה הפסיקה ג' עונות או בהיפוך דבכה"ג ודאי מהני הפסק ג' עונות לר' יוסי ולא קשה מידי קו' תוס'. ומכ"ש להמהרש"א דמיירי בעונות גדולות יותר מארבעים יום א"כ משכחת ליה בפשיטות בעונה של מ"ה יום דב' עונות הו"ל ג' חדשים ומאותה ראיה בעצמה שהפסיקה ממנה. מאותה ראיה עצמה הוית מיעברא. ומכ"ש אי סגי ברובו של ראשון ושל אחרון ואמצעי שלם א"כ משכחת אפילו בב' של ארבעים יום וק"ל וצ"ע:

ואב"א דם נדה לחוד דם לידה לחוד מדלא קאמר אונס שאני דאין לך אונס גדול מלידה ש"מ שאפילו ראיית אונס מפסקת בג' עונות:

דם לידה לחוד הקשה מהרש"א הא עונה ג' מסיימת בימי טוהר דבלא"ה טמאה משום בכל קדש לא תגע כך כוונת קו'. ותירוץ דמיירי בעונות גדולות יותר מארבעים יום. ומה שהקשה הפלתי מלקמן ל"ו ע"א דפרי ללוי דשתי מעינות ל"ל הפסקת ג' עונות בב' ומשהו סגי ואלו למהרש"א הא בעינן שתפסוק ימי ווסתה שנמשכים אחר ימי הטוהר. ודבריו אינם מובנים דהרי ללוי דשתי מעינות הם אי שופעות מתוך מ' לאחר מ' כ"ש דטהורה ולמה לי שתפסוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף