חתם סופר/כתובות/צו/א

חתם סופר כתובות צו א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

חוץ מהתרת לו מנעל. וה"ה להולכת כליו אחריו לבית המרחץ שהיא עבודה מיוחדת מעבד לרבו שלא ישמשנו במקום שאין מכירי' אם אין לו תפילין. ועמ"ש בזה בספר באר שבע דף ע"א ע"א ד"ה כשעשיתי לוי' וכו'. אבל מנח תפילין כ' תוס' אין דרכו להניח כל שעה. נלע"ד פי' כך דמי שאינו מניח תפילין אלא בשעת ק"ש ותפלה אותו לא יתיר מנעל בתפילין דנוהג בהם מנהג בזיון. אך מי שמניח כל היום עושה בהם כל מלאכות חוץ מהוצאת זבלי' על ראשו כדאיתא בברכות ואין דרך עבד כנעני להניחם כל היום וק"ל:

מ"ש לכתובה דמקרקעי ולא ממטלטלי וכו'. נ"ל דה"פ דמשו"ה נשתנה כתובה דלא יועיל תפיסה משום דאי הוה בחיים נמי לא הוה מטלטליו משועבדים לכתובה וכיון שכן מה"ת לתפוס מטלטלי של בניו. מזונות נמי נהי דחיוב מזונות שבחייו הם ממטלטלין שלו. מ"מ הני מזונות דארמלתא אין להם שום חיוב על מטלטלי' של עצמו. וא"כ לא יועיל תפיסה. ומ"מ להלכתא ס"ל לרבינא לחלק ביניהם מטעם שכ' הר"ן ע"ש:

ועיין לעיל נ' ע"ב פירש"י ד"ה אלו בע"ח הוה וכו' ופירושו מוכרח. וצע"ג ליישב עם שיטת ריב"ן דשמעתין בתוס' הכי אמרי משמי' דרבא כוותיך. עיי' תשו' רש"י שבמרדכי ובהג"א ודברי רבינו ברוך על זה דס"ל דתקנת הגאונים לגבות ממטלטלי בזה"ז. לא אלים מדר' טרפון בזמן התלמוד. ומשו"ה כל שתפסה שלא כדין קודם שנשבעת על כתובה לא מהני תפיסתה אלא מסימטא ולא מרשות היתומים. ואמנם כ"ז לענין כתובה אבל למזונות שתפיסה מהני מדינא דש"ס לא הוזכר שם שיהי' מסימטא דוקא. אך הר"ן ס"ל כדעת רש"י דגם מדינא דש"ס לא יועיל תפיסה למזונות כ"א מסימטא. ונראה לי מ"ש בר"ן שלפנינו בתפיסה דמחיים הוא ט"ס כי בחיי הבעל מה בין רשותו לסימטא כל היכי דאיתי' דידי' הוא. דוקא בתפיסה דלאחר מיתה יש לחלק דבסימטא לא נכנסה עדיין לרשות יתומים מעולם. ואשה שקדמה זכתה משא"כ ברשות שהרשות שלהם קודם וזוכה המטלטלין ליתמי. בזה נ"ל לחלק בין רשותם לסימטא. ויש לעיין למאי דקיי"ל נכסי יתמי בחזקת אלמנה קיימי דמשו"ה ס"ל לר"ן לקמן דאלמנה נשבעת היסת ונפטרת דהנכסי' בחזקתה. א"כ כיון דכל הקרקעות שהניח הבעל. ברשותה. א"כ כל המטלטלי' שנמצאו בתוך אותן הקרקעות הוי תפוסים ועומדים להאלמנה. ולכל הפחות אי קדמה האלמנה ותפסה אותן המטלטלין אמאי לא תועיל התפיסה כיון שאינו בסימטא מה בכך. הלא גם ברשות יתומים לא הי' וצ"ע:

כאן בעני' כאן בעשירה. א"נ כאן בפרוצה כאן בצנועה. י"ל דתלי' אי נכסי' בחזקת אלמנה קיימא א"כ צריכי' הכרח גדול לומר שמחלה דאל"ה נכסי בחזקתה קיימי. וע"כ דוקא עני' מחלה אחר ב' שנים אבל עשירה אפי' פרוצה שהיתה יכולה לתבוע כי פרוצה היא מ"מ לא אמרי' שמחלה כיון שאין לה מכריח לתבוע כי אינה עני'. אך אי נכסי בחזקת יתומים קיימא. א"כ כל שהיא פרוצה אפי' עשירה כיון שהיתה יכולה לתבוע כי פרוצה היא נימא שמחלה. אם לא שהיא צנועה שההכרח מנע ממנה התביעה. והשתא כיון דקיי"ל נכסי בחזקת אלמנה קיימא ממילא הלכה כלישנא קמא וזה דעת הרמב"ם דלא כהרא"ש וק"ל:

לא אמרן אלא למפרע אבל להבא לא. כ' הב"ש ז"ל דאי תפסה אפי' שלא בעדים וטענה לא מחלתי לא מהימנא. דס"ל דאנן סהדי דמחלה ולא מהני מגו במקום אנן סהדי. והגאון בית מאיר כ' הכרח וראי' לזה דאלת"ה אפי' בלא תפיסה לעולם תאומן במגו דטענה תבעתי אתכם כל יום ביני לבין עצמכם ודחתוני בלך ושוב ומשו"ה לא תבעתי בפני ב"ד והי' נשבעת היסת על ככה כי נכסי בחזקתה קיימא. וא"כ מגו דטענה הכי והות מהימנת בהיסת ה"נ תאומן שלא מחלה. ואפי' בלא תפיסה לא תפסיד ומגו להוציא לא הוי דנכסי בחזקתה קיימא. אע"כ דהוה כמגו במקום אנן סהדי ודפח"ח. וצריך לעיין לפמ"ש תוס' לקמן ד"ה ור' יוסי וכו'. דאיכא למימר להכי לא תבעתים משום שיכולה למימר למזונות מכרתי ע"ש. וא"כ ה"נ אכתי תקשי תאמר להכי לא תבעתים משום דמצי למימר תבעתי אתכם ודחתוני בלך ושוב. וי"ל דהכא צריכי' להעיד לשקר בפניהם לומר תבעתי אתכם ומה לה ולצרה הזאת הי' לה לתבוע באמת משא"כ לקמן ליכא העזה במה שאומרת למזונות מכרתי ואין לומר א"כ ה"ל מגו דהעזה י"ל אה"נ הא קיי"ל מגו דהעזה לאפטורי מממונא אמרינן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף