חתם סופר/כתובות/ע/ב

חתם סופר כתובות ע ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שהגיע זמן ולא נישאו הקשו תוס' אפירש"י הא מזונות נמי דרבנן ר"ל אפי' למ"ד מזונות דאוריי' מ"מ הא שתזון פנים בפנים בודאי אינו דאוריי'. וצ"ל לדעת רש"י מ"מ משנישא' דאסמכה אקרא דשארה ועונתה לא יגרע עשאוה כעין תורה וה"ה מעשי ידי' שהוא תחת מזונות. אבל הגיע זמן ולא נישאו דלא שייך עונתה ה"ה דלא שייך נמי שארה. והוא כמו דרבנן שאין לו עיקר מן התורה ובהא ודאי לא אלימא שיעבודא. והיותר נ"ל דלהאי לישנא נימא באמת אין הנדר חל על מזונות ויעמיד פרנס להדי' בלי שיאמר כל הזן וליכא אלא משום שאינה ניזוני' בפנים יפות בודאי אין משועבד לזה כאירוסי' וסגי בייחד לה דוכתא. ומ"מ אחר שלשי' יום יגרש כיון דאדרה מיסני סני לה. וא"כ כל השקלא וטרי' דש"ס דכל הזן הוא ללישנא .קמא ומזה הוכרח הרי"ף דלית הלכתא כהאי לישנא:

כל השומע את קולי וכו' לפי הס"ד דזה הוה שליח גמור ואפי' ליתן גט. א"כ הו"ל להקשות איך יאמר בדליקה כל המכבה ה"ל כשולח עכו"ם להדי' לכבות בשבת. ויש לעיין עוד באומר כל הכותב גט אינו מפסיד. או למסקנא כל הרוצה לכתוב יכתוב תלי' בברירה. בשלמא כל השומע קולי איננו תלי' בברירה לומר הוברר למפרע שזה ששמע קולו יהי' שלוחו. דכיון שזה ששומע קולו הוא שומעו עכשיו אלא שזה שבבור אינו יודע מי הוא לא צריך למימר איגלאי למפרע שכבר הוברר בשעת מעשה כמו וכבר בא חכם וזה פשוט. אבל אם יאמר כל הרוצה לכתוב. א"כ לכשירצה זהו הרוצה ה"ל ברירה כמו למי שארצה אגרש בו או ע"מ שירצה אבא דתלי' בברירה ואינו נעשה שלוחו כלל וכן מבואר ממש בב"י בא"ע סי' קמ"א בשם רשב"א בתשו' ע"ש בב"י ד"ה ומ"ש רבינו אין דעת א"א הרא"ש כן וכו' ע"ש בסוף הדבור. לפ"ז הא דפשיטא לו לאסור כל הזן מכח האי דכל השומע קולי אע"ג שאינו דומה כנ"ל משום דלדינא קיי"ל דיני ברירה להחמיר בדאוריי' ולכן בגט אינו נעשה שליח באומר כל הרוצה לכתוב משום דאין ברירה ולענין נדר אסור משום ספק דלמא יש ברירה. והא"ש דלענין כיבוי אמירה לנכרי דרבנן אמרי' אין ברירה ואינו נעשה שלוחו להדי' והא דפריך אח"כ מכל המכבה מכח כ"ש פריך דוקא בדליקה התירו ולא בשארי איסורי דרבנן. א"כ מכ"ש באיסור דאורייתא:

כמאן דא"ל זיל הב לי' את דמי. הנלענ"ד באומר להפרנס כל הזן אע"ג שאין כאן שום אדם אלא הוא וכוונתו עליו. מ"מ דברים שבלב אינן דברים והרי פיו מכחיש מחשבתו שאומר כל הזן ולא אתה תזון. ואע"ג שאין אדם שומע ויודע דבריו אלא זה הפרנס מ"מ אפשר שהפרנס יגיד לאחיו בחוץ פלוני אמר כל הזן וחברך חברא אית לי' נמצא מוצא שפתיו מכחישי' דברים שבלבו והולכי' אחר מוצא שפתיו. וכל זה בעיר דשכיחי אינשי אבל בשדה עם חברו לבדו ואומר כל הזן הרי הדברים מוכיחי' שעליו נתכוון כי מי יזין ויפרנס חוץ ממנו הו"ל כאומדנא דמוכח ובכי הא דברים שבלב הוי דברים. ובזה נתישבו דברי הטור ועיי' תוי"ט ספ"ד דנדרים שתמה על הטור א"ע ע"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף