חתם סופר/כתובות/נד/ב

חתם סופר כתובות נד ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

קריבתי' דר' יוחנן וכו'. מ"ש תוס' כיון דבדעתה תלוי. ללישנא בתרא דרש"י ז"ל תי' אחר שהי' מעשה א' אחר שנחלק עליו ר"ל יהיב עצה לקוץ עם הרופא. ואח"כ נתחרט על שניהם וכ"כ בשיטה מקובצת. ומכאן מייתי רי"ף ראי' בשם ר"מ גאון דהלכה כאנשי גליל והרז"ה דחה דלמא הי' כתוב' מרובה והי' נוח להם לזונה מליתן כתובתה. והנה ללישנא קמא דרש"י לק"מ דא"כ הי' להם לעשות שתמחול כתובתה והוא עדיף ממחילת מזונות. וללישנא בתרא דרש"י נמי אי ס"ד שהי' כתובתה מרובה מה יועילו ביחוד שדה אם לא יספיק לה ע"כ סופה תתבע כתובתה להתפרנס ממנו. ע"כ הי' טוב להם ליתן מיד כתובתה ולסלקה אע"כ לא היו יכולים לסלקה מכתובתה דהלכה כאנשי גליל:

יעזרני אלקי קדושי. בחידושי פרק חמישי:

אעפ"י שאמרו בתולה גובה מאתי' וכו'. עיי' תוס' ולשון הרא"ש. ומה שחיסר זה גילה זה. והכונה מבואר דוודאי המחייב עצמו מיד אע"ג שאין לו מ"מ נשתעבד גופו מיד דאדרבא עיקר שיעבוד הוא על גופו של אדם ונכסי' הוא דערבין ומכיון שמתחיל שום שיעבוד ממילא יכול לשעבד כל דאקני משום דאלים שיעבודא כמבואר פ' מי שמת. וכן נמי כשאין החיוב חל מיד אלא אחר זמן כגון תוספת כתובה שחל אחר שתתגרש או תתאלמן. מ"מ כשיש לו נכסי' עתה מבואר במתני' שחל החיוב על נכסיו של עכשיו מכיון שיש מקום להחיוב שיחול. מ"מ ה"ל שיעבוד ואלים שיעבודא לשעבד נכסי' דאיקני. אבל זה לא מצינו בש"ס דאלמוהו רבנן לשיעבודא כולי האי באם אין לו נכסי' עכשיו כלל. וגם אין החיוב חל עתה אלא אחר זמן שיהי' החיוב חל על גופו מעכשיו ולאחר זמן ויהי' עי"ז אלים שיעבודא לחול על נכסים דאיקני. ומנ"ל להמציא אלומות שיעבוד מה שלא נמצא בש"ס. ועל זה השיב רבינו אלי' דשפיר נמצא כן בש"ס גבי מתנה שומר חנם להיות כשואל דחל על גופו מעכשיו ולכשיארע אונס ונראה להגורסי' התם מתנה שומר שכר להיות כשואל לא מוכח מידי דשומר שכר שנשכר כפועל בשכרו וכן השוכר ששוכר הבהמה על תנאי זה משתעבד שפיר לשמור שמירת שואל. ולא מוכח אלא אי גרסי' מתנה ש"ח. ועיי' שם בהג"ה אשרי דב"מ ומטעם זה נאדו הי"מ מדברי רבינו אלי' כנלע"ד:

ובמהר"ם שי"ף ופ"י מדקדקי' מ"ט נקט במתני' לשון גובה מאתי'. ונראה לי דלקושטא דמילתא מיירי מתני' אפי' אין לו לבעל כלום וקמ"ל דאפ"ה משתעבד אפי' נכסי' שיקנה אח"כ לגבות ממשעבדי. דמיני' פשיטא אפי' מגלימא דעל כתפו כמבואר פ' מי שמת שם והעיקר לגבות ממשעבדי. ולכן אמר גובה שהוא לשון גביי' מיורשים ולקוחות. ויתישב ג"כ יתור לשון דארב"ע מן הנישואי' גובה הכל והוא משנה שאינה צריכה פשיטא ולא ה"ל למימר אלא מן האירוסי' אינה גובה כלום ר"ל דאע"ג דכתב השטר מן האירוסי' והוה תלתא לריעותא חדא שאין לו נכסי' ב' שאין חיוב חל אלא לכשתתגרש ג' שאינו חל מעכשיו אלא מן הנישואי' לראב"ע ואפ"ה חל שיעבודא גם לראב"ע:

ודע דמ"ש י"מ דכיון שהודה שיש לו קרקע הודאת בע"ד כמאה עדים דמי וכ"כ תוס' ב"ב מ"ד ע"ב ד"ה דלא לענין מטלטלי אגב קרקע. היינו להאמינו לחובתו שישתעבדו נכסיו וממילא טורפי' אח"כ מהלקוחות דאפסדו נפשי' לקנות שיעבודו של זה. אבל לזכותו לא מהימן. דהיינו לפטור עצמו משבועת התורה משום כפירות שיעבוד קרקעות. דהרי אין לו שום קרקע. ובזה ישבתי קו' ט"ז בח"מ סס"י פ"ח אהא דנשבע וגובה מחצה במס' ב"ב קכ"ח ע"ב ע"ש ואין להאריך וק"ל. ויש לפקפק קצת על סברא זו ממשמעו' תוס' ב"ב קמ"ט ע"א ד"ה ואי אגב כו' דלק"מ להנ"ל:

אם רצה להוסיף כו'. כ' הר"ן ומיירי אפי' כייל הכל במוהר בתולייכי ע"ש ומ"מ נ"ל דלא כ' דחזי ליכי שהרי לא חזי לה סך כך ודוקא במשפחות כהנים או משפחה מיוחסת דלעיל י"ב ע"ב ובתוס' שם ד"ה ב"ד כו' התם הוה חזי לה כיון שכל משפחתה נוהגי' כן. אבל משנתינו מיירי בשאין כל המשפחה נוהגים כן בודאי לא שייך חזי ליכי ודברי תי"ט דשמעתין תמוהים:

לשבח עתו"ס ומהרש"א הקשה דה"ל להקשות כן מרישא דבכור אינו נוטל בשבח. ע"כ מיתמי איירי. וגם בגליון תוס' שבסוף מסכתא הקשו ע"ש. ודבריהם תמוהים דלאו מדמיון כתובה לבנות או לבכור אתאינן עלה. אלא מגופי' דמזון הבנות דמסיק התם משום דתנאי כתובה ככתובה דמי והיינו ע"כ משום דלא תיקשי משמואל בעל חוב גובה השבח ומוכח דבע"ח גובה מיתומים דאי לאו הכי לא הוה קשה אמזון האשה והוא פשוט:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף