חתם סופר/חולין/סז/א

חתם סופר חולין סז א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

במים במים שני פעמים. עיין היטב שיטת תוס' ולדעתם תנא דבי רב ס"ל כללא בתרא דוקא ואפ"ה לא מרבה חריצין שאינן עצורין לאיסורא. ואפשר לומר בעלמא בכופו"כ ממש אי כללא בתרא דוקא מרבינן כי האי גונא. אך הכא בקרא דהתירא ב' כללים סמוכים שניהם קמי' דהפרט נהי הטל פרט ביניהם ודונם בכופו"כ מ"מ לא שייך לומר כללא בתרא דוקא כיון ששני הכללים מקמי' דפרטא כתיבי. ונהי נמי דלא מצינן למימר כללא קמא דוקא ובעינן כל הצדדים זה לא נימא שהרי בקרא דלאו כתיב תרי כללי בתר הפרט והוה כללא בתרא דוקא מ"מ מבין שניהם נאמר כעין פשר דבר לרבות חריצין שאינן עצורין להתירא. אבל לעולם אי כופ"כ כבעלמא והנה קיי"ל כללא בתרא דוקא הוה מרבינן חריצין לאיסורא כמו תנא דבי ר"י אפי' אין נובעין כיון שאינן עצורין:

והנה יש לעיין למאי דקיי"ל כופ"כ בעשה ול"ת מצטרפין ועושין ממנו כופ"כ עיין מ"ק ג' ע"א ובתוס' שם א"כ נימא דהכא הוה כופ"כ כבעלמא דבמים דבעשה כלל וימים ונחלים בין בעשה בין בל"ת פרט ומים דבל"ת כלל וה"ל כופו"כ כבעלמא והני תרי במים לא מייתי דלגופיהו אצטריך למשמעות הקרא למעיין היטב וש"ס נדחק לעשות מהם ב' כללי סמוכים ומאי צורך לדוחק הזה לימא כנ"ל וצ"ל הני תנאי ס"ל כו"פ המרוחקים אפי' רק בשני פסוקים אין דורשין בכו"פ משו"ה צריך לעשות כו"פ מכל פסוק בפ"ע ומטעם ב' כללים סמוכים ולפ"ז למאי דקיי"ל דמרוחקים בשני פסוקים דרשינן בכו"פ עיין תוס' ב"ק ריש דף פ"ה ובשארי מקומות דמייתי התם וא"כ אנן נדרוש בכו"פ וכלל וכללא בתרא דוקא ואיתרבו חריצין שאינן נובעין ואינן עצורין לאיסורא. ומיושב פסק הרמב"ם וסרה מעליו כל תלונות פר"ח סי' פ"ד ע"ש וק"ל הקצרתי:

מנין לרבות שיחין ומערות ששוחה ושותה מהן כ' הרא"ש דוקא שוחה ולא שואב דא"כ פרוש אדופן הכלי מבחוץ ולאו היינו רבותייהו א"כ מוכח מהך סייעתא תרי הדינים איסורא דפירש והתירא דרבותיהו וכ"כ מהר"משיף ז"ל:

כל השרץ לרבות יבחושין שסיננן. ברי"ף ורוב ראשונים הגירסא בנבלתם תשקצו לרבות יבחושין שסיננן והוא קרא דכתיב בדגים ומיותר ומידרש ליבחושין שסיננן והיינו נבלתם דברים הגדל במים כיון שסיננן מן המים מיד מת כדלקמן קכ"ז ע"א. מיהו לקמן בשמעתין דריש מיני' לאסור דרני דבישרא וצ"ל באם אינו ענין לדגים תנהי ענין לבשרה וקשה הא אצטריך ליבחושין שסיננן עכנלע"ד דבס"פ החובל ור"פ מרובה פליגי לישני אי כל כללא הוא או ריבוי ע"ש והשתא למ"ד כל כללא ה"ל כל השרץ השורץ על הארץ כלל ופרט ואין בכלל אלא מה שבפרט על הארץ אין יבחושין שסיננן לא אפי' פרי באביה לא כדלקמן בסמוך אי"ה ואצטרך בנבלתם תשקצו לאסור יבחושין שסיננן אבל אנן קיי"ל כל ריבוי וה"ל כל השרץ השורץ על הארץ ריבוי ומיעוט וקיי"ל בריבוי ומיעוט מרבינן כמו בכופ"כ למ"ד כללא בתרא דוקא עפירש"י בפ"ק דשבועות וא"כ מכל מרבינן נמי יבחושין שסיננן ואייתר בנבלתם תשקצו לאם אינו ענין לדגים תנהי ענין לדרני דבשרא. ולפ"ז י"ל להך לישנא דשרי קוקאני ס"ל כל כללא הוא ואצטריך נבלתם תשקצו ליבחושין שסיננן ודרני דבשרא ועיין תוס' ד"ה קיקאני וכו' וק"ל:

קישות שהתליע באביה. לכאורה לפי הנ"ל דשמעתין אזלי אי כל ריבוי' ומרבינן מריבוי למיעוט כל השרץ השורץ על הארץ כל דדמי לי' אפי' בחד צד והיינו בוודאי אילן המחובר לקרקע אך פרי לא ידעינן וקמ"ל שמואל דבאביה נמי הוה דמי לפרט וע"ז מייתי ראי' מברייתא. ודע דלאו ב' ברייתות נינהו בת"כ אלא חד ברייתא רישא וסיפא ממעט כליסין התירא ומרבה עיקרי זתים לאיסורא. ולפי מאי דס"ל לש"ס עיקרי זתים היינו פרי באביה והדיוקא נמי הא רק לכאורה א"כ הוה סייעתא לשמואל דבאבי' הוה מעין הפרט. אבל מודה שמואל למאן דס"ל כל כללא הוא ולא ריבוי וה"ל כלל ופרט ואין בכלל אלא מה שבפרט על הארץ אין וממעטינן אפי' הגדלין באילן גופי' והיינו ברייתא דתוספתא דתרומות דמייתי רשב"ם בפסחים קי"ו ע"ב ומשו"ה אין מברייתא דהתם לא תיובתא ולא סייעתא לשמואל ועיין מה שהאריך בזה בס' שאילת שלום סוף פ' שמיני וי"ל בהא פליגי ת"ק ור"א בר צדוק שם לת"ק תולעים דמרור שרי' דאין בכלל אלא מה שבפרט ולא בעי בדיקה וחרוסת משום קפא ור"א בר צדוק ס"ל כהלכתא כל ריבוי' וצריך בדיקה וע"כ חרוסת למצוה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף