חתם סופר/גיטין/פ/א

חתם סופר גיטין פ א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שינה שמו ושמה שם עירו ועירה היינו מקום דירה כמבואר ביבמו' קט"ו ע"ב אנדרולנאי נהרדעי ולעיל יהודה וגליל. והרא"ש בשמעתין כ' להדיא דאי לא כ' כלל כשר רק שינה פסול וכן מוכיח לעיל בהגה' אשרי אמתני' דהכותב טופסי גיטין כ"ו ע"א ע"ש ולעיל דף כ' לא גרסי בדרב יוסף שינה שם עירו אלא שינה שמו. וכ' קרבן נתנאל דזהו דעת תוס' בשמעתין גם כן כהרא"ש דאי ס"ד ס"ל דלא כ' פסול א"כ מאותה הוכחה עצמה שהוכיחו תוס' לעיל דף כ' דשינה שמו בשמעתין אינו שינוי ממש אלא שמו שבגליל ביהודה דאל"ה ה"ל למתני' למינקט לא כ' כלל אותה הוכחה ממש איתא בשינה שם עירו דאמאי לא תנן לא כ' כלל אע"כ שינה שם עירו היינו שמה שבגליל וא"כ מ"ט כ' תוס' ד"ה שינה וכו' וכן שם עירו ושם עירה וכו' עכ"ל ומאי אולמי' דשמו ושמה מעירו ועירה הא בהוכחה א' מוכח דשניהם לאו בשינה ממש איירי אלא ע"כ ס"ל כהרא"ש וכמ"ש מהרש"ל דלא כ' כלל כשר ואין הוכחה דשם עירו מיירי בשם שבגליל ויהודה רק מדכייל בחד בבא שמו ושמה ועירו ועירה ודלא כמהרש"א ולענין קושי' מהרש"ל כיון דלא כ' כשר מ"ט פוסל שינה יפה תי' מהרש"ל אלא שקיצר וביאורו דשינה שם דירה הידוע לעולם פוסל בעצמו שיחמרו אין זה המגרש משא"כ שם הלידה שאינו מפורסם אינו פוסל בעצמותו רק משום דעדים חתמו אשיקרא ולזה כ' תוס' כיון דלא כ' כלל כשר לא איכפת לעדים לדקדק אחריו. וכ"כ פנ"י על קושי' הגאון מו"ה אברהם ברודא ז"ל ע"ש:

הכינס את יבמתו. עיין מ"ש תוס' יבמות צ"ב ע"ב ד"ה ת"ש כנסה בגט קרח וכו':

ושובר מיד האשה מלשון זה משמע שהבעל והאשה מודים זל"ז וע"כ פירש"י ד"ה לאבד זכותו של שני שנשאה דאמרי' קנוני' היא ע"ש אמנם מלשון ר"א בשמע דהבעל לבד טוען משו"ה אמר לא כל המנו של ראשון וכו' וכן משמע לשון רש"י לקמן פ"א ע"א ד"ה זכות הראוי וכו' וכמו שהבין מהרש"ל שם ועיין מ"ש שם אי"ה:

דאין להם לא כתב ולא לשון. עיין מ"ש תוס' במס' ע"ז י' ע"א. ולבאר הענין הנה נפלגה הארץ לשבעים עמים בשבעים מדינות וכל עם כתבו ולשונו לפי טבע המדינה או לפי מזל ושר מלמעלה או שניהם כאחד אך אומה זו לשונה וכתבה איננו מטבע מדינה ולא משר שלמעלה אך איש א' ושמו לאטינס בשנת שמ"ה לאלף השלישי המציא לעצמו לשון לטין י"ט אותיות וכל הלשון כרצונו וחפצו ובאותו לשון משתמשים במלכות בכל כתבי חוקיהם ודתיהם ונימוסי מלכות וחכמות. במקום שהי' היונים משתמשים בלשון יון והישמעאלים בלשון ישמעאל וערביים משתמשים בלשונם שהמציא האיש ההוא ובזה תבין דברי חז"ל:

אלא אסופר. נלע"ד מקום עמידת הסופר הוצרך משם זמן שאנו מונין כאן במתא פלוני' כי אם לא ידעי' מקום הכתיבה לא ידעינן לאיזה מלכות הוא מונה. ואמנם אם שינה בו ושני המקומות ממלכות א' שאין קפידא מטעם מנין השנים מ"מ פסול וכל הדרכים האלו בה משום לעז שיאמרו עמנו הי' אעפ"י שאיננו הזמה ממש לדין הזמה אבל לעז איכא. אבל מקום עמידת הבעל אין צריך כלל כמו בעמידת האשה. וגם אין השינוי פוסל כי יאמרו מילי מסר כדאי' האי עובדא ביבמות קט"ז ע"א ומהאי טעמא בשטרי ממון אינו אלא זהירות לכתחלה לכתוב הייני ולא שילה אבל בדיעבד כשר כי יאמרו ההלואה היתה בשיל ולא הי' שם סופר ואיחרוהו וכתבו בשילי בשם היני מקום הלואה וזמנו של שילי. אבל בגט אין לומר הבעל ציוה להם במזרח ואיחרוהו וכתבוהו במערב וכ' שם מקום שציוה להם הבעל כי מה עדיפת יום ציווי הבעל להזכירו בגט בשלמא מקום ההלואה משום שהוא עיקור השיעבוד אלא שאינו טורף כיון שאין לו קול אלא מיום כתיבת השטר וע"כ צריך להזכיר זמן הכתיבה אבל הזכירו מקום ההלואה משו"ה כשר בדיעבד אבל בגט מה סברא יש להזכיר בגט מקום ציווי של הבעל לעדים וסופר ע"כ פסול אפי' בדיעבד ומ"מ עמידת אין צריך וגם שינוי אין פוסל בו. ומ"מ נ"ל דהרמב"ן דמייתי תוס' יבמות צ"א ע"ב ס"ל שינוי בעמידת הבעל פוסל והכי פריך אלימא בעל היינו שינוי שם עיר ועירה פי' שבכלל שם עירו נכלל הכל כל שינוי הן דירתו הן עמידתו ולמה לי' למינקט בבא בפ"ע מזרח ומערב ומסיק אסופר קאי אבל בעל נמי פסול. ולמסקנא דאמר רב אשי שינה שם עירו אפי' לרבנן כל הדרכים האלו בה א"כ י"ל מזרח ומערב היינו עמידת הבעל נמי ושינה עירו היינו דירתו מודו רבנן ומזרח ומערב היינו עמידו לא יודו רבנן ולעולם עמידת הבעל נמי בכלל מזרח ומערב:

כי יתבית בשילי וכו' תוס' בשמעתין ס"ל כפירש"י רפאד"מ דלא כהתוס' שם דודאי מדלא שטר מאוחר הוא אלא אחרוהו וכתבוהו משמע שתולין שבמקום ההלואה לא הי' סופר או שאר עיכוב וכתבוהו ביום אחר ובזה תולין להכשיר השטר אעפ"י שהוזמו עדים לפנינו אבל לתלות בשטר מאוחר שנכתב במקומו ובזמנו והמלוה מחל שיעבודו עד יום המאוחר זה לא שכיח שימחל שיעבודו ולא תלינן בו להכשיר השטר ולהוציא ממנו כיון שהוזמו העדים לפנינו נהי דאין לעשות בהעדים דין הזמה דלמא מאוחר אבל גם בשטר אין גובים בו אלא בטענת אחרוהו וכתבוהו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף