חתם סופר/גיטין/פט/ב

חתם סופר גיטין פט ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לפלגות ראובן גדולי' חקרי לב עיי' גי' ר"ח דמייתי הרא"ש משמע יש קטנים חקרי לב שראוי שיתקיימו מעשיהם אלא שאין אנו בקיאי' להבחין והוא ע"ד מופלא סמוך לאיש שנדריו נבדקים והכא לא ניתן לנו רשות להבחין. ומ"מ צ"ע אם קידש אשה מספיקא היה לנו להחמיר וצ"ע ואמר לי בני הרב מוה' אברהם שמואל בנימין ני' כיון דאין אנו יכולים להבחין ה"ל מקדש בלא עדים וכעין שכ' הר"ן גבי ספק קרב לו. ונכון הוא. ותלמידי הרב מוה' נטע וואלף סג"ל אמר לפמ"ש חי' ר"ן ר"פ הנחנקי' דהא דבדורו' הראשונים הי' יולדת בני ז' מ"מ הוה רק מיעוטא דמיעוטא וה"נ משו"ה לא חיישינן להא אפי' רואי' בו שכל נפלא מכל מקום מיעוטא דמיעוטא הוא שיגיע לפלגות ראובן טרם בא לכלל שנים וסימנים. ובדרוש אמרתי וכתבתי מ"ט תלה בפלגות ראובן דוקא:

רב זביד אמר במקום אמתלא. הרי"ף גרס ורב זביד בוי"ו העיטוף ע"כ מפרש דפליג אדר"ה ומפרש רמב"ן במקום אמתלא חוששים מיד לאמתלא ולא תנשא לכתחלה ואם נישאית לא תצא זהו לשון חוששים ומצפים אולי אחר עשרה ימים תצא קלא אמתלא מפורש ואז שרי' למפרע ומשו"ה מייתי רב כהנא מנתקדשה ואח"כ בא בעולה דהתם כבר נישאית מאז לראשון ע"כ לא תצא:

והלכתא לא חיישי' עיי' עובדא דר"ת שכ' שהי' הבעל בחופה. וב"י בא"ע סי' י"ד מייתי דברי רבנו ירוחם אשת איש שפשטה ידה וקיבלה קידושי' מאחר מותרת לשני ואם תשאר תחת הראשון יגרש שני משום שלא ערער הבעל והקשה ב"י אדרבא אם הי' מערער ואפ"ה העיזה פני' הוה עדיף טפי דכשהבעל מסייעא לה מעיזה כדלעיל ס"ד ע"ב ותי' הגאון בית מאיר ז"ל דרבנו ירוחם ס"ל כהרמ"ה דבזה"ז דנפישא חוצפא לא שרינן על ידי חזקה דאין אשה מעיזה פני' אא"כ יש עוד רגלים לדבר והכא דלא ערער הבעל הוה רגלים לדבר. וכ' שכן נ"ל מלשון ר"ת דהכא דאי לאו דהי' בחופה ולא ערער לא הוה חזק דאין אשה מעיזה פני':

ובתשובה א' כתבתי ליישב דברי ר' ירוחם גם מה שהקשו עליו איך יגרש שני ותשאר תחת הראשון שמא יאמרו גירש ראשון ונשא שני ונמצא מחזיר גרושתו. ולפע"ד דברי רבנו ירוחם הולכים ע"ד רבו הרא"ש בתשובה דמייתי טוא"ע סי' קכ"ז בשנמצא גט מוקדם שתצא מהשני בלא גט ופי' הב"ח אנן סהדי אלו היה נודע פסולו להמקדש לא היה מקדש אשה כזו שיש ערעור ואם כן בטלו הקידושין. והכי נמי נימא אלו הוה ידע שיש ערעור ואין סמיכה אלא על חזקה אין אשה מעיזה פניה לא הי' נכנס לזה אלא כיון שראה שאין הבעל מערער סבור שאין כאן ערעור ופקפק וקידוש ועכשיו שנודע שטעה בטלה הקידושין ומכל מקום ליתר שאת יגרש אבל העולם יבחנו ויבינו זה כמו מקום אמתלא לעיל דנתקדשה ואח"כ בא בעלה:

והנה בד"מ סי' י"ז כ' טעמו של רבינו ירוחם הואיל ולא אמרה גרשתני רק פשטה ידה וקיבלה קידושי' אבל גרשתני לא אמרה והוא תמוה כמ"ש בית שמואל שם. ולפע"ד לפרש קצת דהרי כל עצמנו לא התרנו זו להשני אלא חזקה שלא תעיז פני' בפני בעלה להוציא עצמה ממנו. והן עתה רוצה היא להשאיר תחת בעלה הראשון הרי מעיזה פניה בהשני וממ"נ מעיזה פני' בפני א' מהבעלי' ואבדה חזקתה ותשאר בחזקת א"א להראשון. אך נהי דאין אנו מאמינים לה מכל מקום היא שותה נפשה חתיכא דאיסורא בנישואין לשני או נתקדשה לשני דה"ל מחזיר גרושתו משנתקדשה. לזה כ' רמ"א הרי לא אמרה בפיה גרשתני בעלי רק העיזה לקבל קידושי' מאחר ואינה נאמנות לנו והיא לא הוציאה מפיה גרשני בעלי לשוי נפשה חד"א כנלע"ד:

תצא והעמידו הדבר על בריו והודיעני. לעיל פ"א דמחלק בין אי קרו לנתינה כתיבה והרמב"ם לא חילוק ולעולם תצא כ' המגיה בט"ז סי' ו' דמדלא איתמר צריך בדיקה ותצא אחר הבדיקה. משמע לעולם תצא מפני שהדבר צריך בדיקה ואין בידינו לבדוק ע"ש והנה דקדוקו נכון אבל פירושו דחוק. והנה גם כאן יש לדקדק כן ונ"ל פירושו תצא מבעלה לעולם והעמידו הדבר על בריו באיזה אופן תצא אי על ידי גירושין או אפי' בלא גט תשאר תחת הראשון אי מגליא מילתא דקידושי מעלי' נינהי:

ועל דרך זה עצמו יפורש לעיל תצא מבעלה בכל אופן אך הדבר צריך בדיקה אי איכא דקרי לנתינה כתיב' אזי כופי' בשוטי' להוציא ואיננו גט מעושה שלא כדין. מה שאין כן אי ליכא דקרי לנתינה כתיבה. נהי דעל כל פנים תצא משום דאי אפשר לבדוק בזה כמ"ש המגי"ה הנ"ל מכל מקום אין כופי' דיש לחוש למעושה שלא כדין וע"כ פסק רמב"ם לעולם תצא בכל אלו בלא"ה יש לעיין אי כופי' לדידן:

משום דאמרי' על תנאי קידש. הקשה פני יהושע אם כן לעיל פ"א נמי נימא על תנאי גירש ועל זה בנה הגאון מו"ה פייבש זצ"ל בנוב"י קמא סי' ס"ה יסודו. ולפע"ד הכא הא דהוה מקום אמתלא משום דמתחלה באתה לב"ד לבקש לה היתר על ידי מת בעלי ע"כ מפורסם שספק היה בדבר ע"כ תלינן על תנאי זה קידש וס' זו מבואר ביבמות כ"ב ע"א עיין שם והיינו מקום אמתלא מה שאין כן לעיל פ"א ע"ש:

כי דאתמר דר"ה וכו' והקשו תוס' א"כ דר"ה אפי' שלא בפניו מה יענה במתני' ואם יש עדים שהיתה א"א אינה נאמנות ותירצו דר"ה לא אמרי' אלא לחוש ולא להתירה להדיא והתוס' ביבמות קט"ז ע"ב בתי' קמא ס"ל דר"ה אפי' להתירה לכתחילה קאמר וכ' בית מאיר דס"ל כאורחת חיים דמיית ב"י ריש סי' י"ז דר"ה לא קאמר אלא בליכא עידי קידושין לפנינו רק שמוחזקת לנו באשת איש אז אתיא חזקה דאינה מעיזה ומפיק מחזקה דהחזקנו בא"א אבל מתני' מיירי ביש עדים שהיא א"א לא אתי' חזקה דאינה מעיזה ומפיק מעדים. והתוס' ביבמות הקשה להם לדינא בנשים דליכא עדים רק בחזקת א"א ובאה ואמרה מת בעלי דאפילו הכי אין אנו מתירים אלא מטעם דייקא וק' לרב הונא וע"ז תי' תוס' אלו דבריו ז"ל ובמקום אחר כתבתי בזה. ומדשמעתין לא קשה אאורחת חיים לא קאמר אלא דלא הקיל ר"ה בשלא בפניו אבל כיון דס"ל שלא בפניו נמי אינה מעיזה. נהי דלהקל במקום עדים לא אמרי' מ"מ להחמיר חיישי' לר"ה וצריכים גט משני. וקמ"ל שמואל דלא כר"ה. ועיין לעיל ס"ד בסוגיא דשליש כ' הרא"ש היכי דאיכא שליש דמסייעא לה נמי אינה מעיזה נראה לא כ' הראשון כן אלא לר"ה התם ור"ה לשיטתו דאפילו שלא בפניו אינה מעיזה א"כ בפניו אפי' בסיועת השליש אינה מעיזה. משא"כ לדינא דשלא בפניו אין לסמוך על חזקה אין מעיזה א"כ י"ל אפי' בפניו אי איכא ע"א דמסייעא לה אפי' אינו בעלה מכל מקום מעיזה ומעיזה והארכתי בדברים אלו בתשובה ואין להאריך:

מגרש ראשון ונושא שני. כ' תוס' ואומר הר"ר אלחנן דמשמע דהלכתא כר"ה עכ"ל משום דלכאורה י"ל ע"כ לא פליג ר"ה אדרב שישא אלא משום דס"ל חזקה אפי' שלא בפניו א"כ לא יתלו בקידושי טעות דשני אלא משפשטה ידה יאמרו גרשתני אמרה. אבל אי הוה ס"ל דמעיזה שלא בפניו ולא הוה כטוענת גרשתני הי' מודה לרב שישא וא"כ דאנן לית לן דר"ה ה"א הלכה כרב שישא ע"כ הוצרך רבינו אלחנן לפסוק הלכה כר"ה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף