חתם סופר/גיטין/ע/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
חתם סופר
רש"ש
תפארת יעקב
חידושי הרי"מ
אילת השחר
שיח השדה

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


חתם סופר TriangleArrow-Left.png גיטין TriangleArrow-Left.png ע TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ריש לקיש מדמה לי לישן. כתב רשב"א דס"ל לר"ל אי ס"ד לא כותבין מיד א"כ כיון שממתינין עד שישתפה למה ניתן אח"כ בלי שאלת פיו אולי יאמר שהיה בדעתו כשחזר בו וכל היכי דאיכא לברורי מבררינן אע"כ נותנים מיד קודם שיפוי ואז ליכא לברורי. ונדחק רשב"א בטעמי' דר' יוחנן מ"ט לא נברר. ולפע"ד בהא פליגי ר"ל ס"ל הקורדייקוס אינו מוחלט שיהיה בתכלית השטות כל זמניו א"כ ה"ל למישאל אולי בעת שיפוי יאמר שהיה אז בשעת חזרה ג"כ צליל בדעתו ומדלא מברינן ש"מ נותנין מיד בעת שטותו והטעם ע"כ משום שאפי' בשעה שהוא שוטה גמור נמי דומה לישן ומותר ליתנו מיד ור' יוחנן ס"ל הקורדייקוס הוא בתכלית השטות מוחלט כל זמניו כשוטה וא"א לברר. ובזה מיושב קושי' תוס' סוף ד"ה ומי אמר וכו' וכן קו' מהרש"א דאדר"ל לק"מ דס"ל איננו שוטה גמור ומשו"ה בשחט רוב שנים אעפ"י שלבסוף יגיע לשיעור קורדייקוס היינו לפחות שבשיעורי קורדיקס שזה אפי' אין סמי' בידו יכול לכתוב גט ודאמר ר"ל דומה לישן צריך לזה משום דלפעמים הקורדייקס הוא שוטה גמור אבל שחט בו רוב שנים לא יגיע אלא לשיעור הפחות אבל לר' יוחנן שאפי' שיעור הפחות שבקורדייקוס הוה שוטה מקשה שפיר:

ור"י מדמה לי' לשוטה. רמב"ם פסק אפי' שוטה דלאו סמי' בידן נמי איננו אלא פסול דרבנן. וכ' פר"ח כיון שמינה שליח ונעשה כמותו כשהיה בדעת אעפ"י שנשתטה מ"מ השליח לא נשתטה ע"ש ועי' לעיל בתוס' י"ג ע"א ד"ה לא יתנו וכו' שכתבו דהוה ס"ד במינה שליח בחייו ומת לא הוה גט אחר מיתה קמ"ל ע"ש הרי דאפי' במת הוה ס"ד הכי ונהי קמ"ל מתני' דלא מ"מ בשוטה נימא הכי והחילוק בשלמא מיתה מפקיע האישות לגמרי א"כ מפקיע גם השליחות והיא זקוקה ליבם ואין גט לאחר מיתה. משא"כ שטות אינו מפקיע האישות שהרי הבא עלי' חייב חנק ה"נ אינו מפקיע השליחות. שוב מצאתי כן בקצה"ח סי' קפ"ח ע"ש:

התם דעתא צלותא. כ' תוס' שצריך להיות שיפוי גם בין כתיבה לנתינה ועיין מהרש"א. ונראה דתלי' בפלוגתת הטור ורמ"ה סי' קכ"ד בכתבו במחובר ובתוס' לעיל ד' ע"א ד"ה עד וכו' שיש סוברים וכתב ונתן אם בשעת כתיבה היה ראוי לנתינה אע"ג דאשרוש בנתיים כשר וה"נ אי נשתטה בנתיים לית לן בה ויש סוברים שצריך שיהי' בתלוש בין כתיבה לנתינה וה"נ דכוותי'. שוב הראוני שכבר עמד בזה בס' שושנת העמקים להגאון פרי מגדים ע"ש בסוף הספר:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף