חתם סופר/גיטין/נט/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
חתם סופר
רש"ש
תפארת יעקב

שינון הדף בר"ת


חתם סופר TriangleArrow-Left.png גיטין TriangleArrow-Left.png נט TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מנא הני מילי. עיין ריש מס' מגילה מתמה שם מנ"ל כדבעי למימר לקמן וע"ש פירש"י וא"כ הכא צ"ע וכבר הרגיש מהר"מ שי"ף וכתב דפשיטא למקשן דהוה יסוד דאורייתא דאי משום אינצויי מאי חזית לסדר כהן לוי ישראל אימא איפכא. ולפע"ד דכשם שאמרינן כל המקודש מחברו קודם לחברו ה"נ אמרינן בהיפוך מעלין בקודש ולא מורידין עיין פירש"י ר"פ בני העיר. וכבר כתבתי בתשובה כששניהם עומדים לפנינו כגון עולה וחטאת כבר"פ כל התדיר אז מקודש קודם ומקריבין עולה קודם אבל כשאינו לפנינו מתעסק בתחלה בקדושה קלה ויעלה מזה לקדושה חמורה דמעלין בקודש. ועיין מג"א סי' קל"ז סק"ג ומ"ש שם על הגליון ועיין מ"ש על גליון שו"ע או"ח רסי' כ"ה. עכ"פ הכא הו"מ למימר מעלין בקודש ויקדים ישראל ואחריו לוי ואחריו כהן ועיין במגילה פרק בני העיר אחרון שקרא דמשובח משום מעלין בקודש. ובפוסקים דבזה"ז קורים הפרנסים אחרונים דאחרון חביב ע"ד מעלין בקודש וא"כ מנא ה"מ לתקן סדר הזה כהן לוי ישראל ומשני דקרא כתיב. והנה בקראי ויתנה לכהנים בני לוי כתיב בקרא להדיא ולזקני ישראל הרי כהן לוי ישראל וכן נגשו הכהנים בני לוי נמי כתיב זקנים אחריו. ולהנ"ל בלאה"נ מוכח עכ"פ מדמקדים כהנים ללוים ש"מ אין הולכין על סדר מעלין בקודש א"כ ממילא ישראל אחרי'. ולקמן נמי דמייתי מוקדשתו יש ליישב דמייתי ליטול מנה יפה ראשון שאינו ענין לכאן והרגיש מהרמשי"ף. וי"ל להנ"ל דוקדשתו אינו מורה לן אלא להקדיש את המוקדשים אבל מנ"ל להקדימו דלמא לאחרו ואחרון חביב קמ"ל דהא האי קרא נמי לענין מנה יפה ראשון והא ע"כ ראשון קאמר שיברור לו היפה בעיניו וא"כ לפתוח ולברך נמי ראשון קאמר וא"ש אך מאי דמייתי מקרא ויבדל אהרן קודש קדשים לא הבנתי כלל וגם בלאה"נ מאי ראי' דכה"ג הוא קדש קדשים פשיטא ומנ"ל כהנים דעלמא שהם קודמין ללוי:

ונגשו כהנים בני לוי. האי קרא בעגלה ערופה כתיב וצ"ע מאי ענינו לכאן ומאי ילפותא. הנה בירושלמי סוף הוריות תנן כהן קודם ללוי ולוי לישראל פריך ולא הוא כהן הוא לוי הוא ישראל ומשני בשעת הדוכן שנו. וממג"א ססי' ר"א נעלם פי' הירושלמי הלז והוא מפורש במפרש שנדפס בגליון ש"ס סוף הוריות וה"פ מאי קמ"ל כהן קודם ללוי ולישראל פשיטא שהרי הכהן הוא לוי ג"כ וישראל גם כן והכל כלול בו ומשני בשעת הדוכן והשיר שנו שהכהן פסול לזה א"כ כשם שאין הלוי כשר לעבודת כהנים ה"נ אין הכהן כשר לעבודת לוים והוה סד"א כהן אינו לוי קמ"ל כהן גם הוא לוי וקודם לו ולפ"ז היינו דילפינן מקרא הכהנים הם בני לוים ולא תאמר הכהנים אינם לוים אלא הרי הם לוים ג"כ וממילא הוא קודם. אלא לפי מ"ש לעיל דאדרבה י"ל מעלין בקודש אין ללמוד מכאן כלל. לכל זה עוררני בני הבחור החתן המופלא כה' שמעון נ"י. והנה למאן דלא בעי למילף מעגלה ערופה צריך להבין מ"ט כתיב בני לוי וראיתי בהרא"ע דמפרש כהנים שהם בברור בני לוי יש לפרש ע"פ דרכו דעגלה ערופה לא הוה בעי כהנים אלא אפי' לוים אי הוה ברירא לן שהוא בן לוי ולא נאנסה אמו דלא בעי רחמנא למיזל בתר רובא במצוה זו וע"כ ציוה שיהי' כהנים לא מצד כהונתם אלא שהם בודאי לוי שהרי זונה אסורה לכהן ואלו נאנסה היתה מגדת לבעלה דאוקמא אחזקת צדקת כמ"ש תוס' חולין י"א ע"ב ועיין היטב בתורת חיים שם:

דרכי' דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. במשלי ג' יש ג' פסוקים זא"ז יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה. אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד. דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. רצה לומר יקרה היא מפנינים דרשינן מכה"ג שנכנס לפני ולפנים וממזר ת"ח קודם לכה"ג עם הארץ ומ"מ אם איננו עם הארץ גמור אלא קצת בן תורה והחכם מוחל על כבודו ומקדים כהן כמו ר' פרידא זוכה החכם לאריכות ימים ומכ"ש לעושר וכבוד והיינו אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד ומשום דלא ליתי לאנצויי טוב לתקן להקדים הכהן לעולם והיינו דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום כבשמעתין משום דרכי שלום:

והא רב הונא קרי בכהנא בשבתות ויו"ט. פי' בל"ז ה"א משנתינו דוקא בשני וחמישי דהרי לא הזכיר אלא כהן לוי וישראל. משום דאז לא שכיחי עמי הארץ בבהכ"נ אלא לומדי תורה א"כ אפי' איכא כאן ת"ח גדול מ"מ כיון שגם הכהן הוא בן תורה תיקנו משום דרכי שלום שלא להקדים ת"ח אלא הכהן שהוא עכ"פ ג"כ קצת חכם אבל בשבת ויו"ט דאיכא בבהכ"נ עמי הארץ ממש שנאמר עליהם כל משנאי אהבו מות לא תיקנו חכמים אלא לעולם ת"ח קודם אבל השתא דאמר ר' מתנה משנתינו בשבת ויו"ט דוקא קשה מר"ה. והנה בקרא כתיב יברך את בית ישראל מתחיל בקטן ומעלה בקודש יברך את בית אהרן ואח"כ קודש ממנו יברך יראי ה' דיקרה היא מפנינים ת"ח חשוב מכה"ג. וכן ביאמר נא ישראל וכו' אך בקרא בית ישראל ברכו את ה' היינו כלל ואח"כ פורט מלמעלה למטה בית אהרן ברכו ואח"כ בית הלוי ואח"כ יראי ה' כדרך בבהכ"נ גם ברכו את ה' שסידר כהן ואח"כ לוי ואח"כ ישראל אפי' ת"ח דבבהכ"נ חיישינן דלא ליית לאינצויי ע"כ בברכו את ה' מסדרין כהן לוי וישראל:

נקטינן אין שם כהן נתפרדה חבילה. לפי' א' אבד כבודו י"ל כל כבודו נתונים נתונים המה לאהרן לשרתו בקודש ואם אין כאן כהן אין כאן מעלה ללוי. אמנם במרדכי איתא דכבודו של לוי משום כבודו של מרע"ה שהי' לוי ונתנה תורה על ידו א"כ י"ל אז קורין ת"ח לפניו היינו כבודו של מרע"ה:

כי קאמרינן באותו כהן. עיין תוס' בשם תוספתא ורמב"ם פסק פי"ב מתפלה אפי' בזה"ז שמברך לפניו ולאחריו מ"מ צריך לירד ולעלות בין קריאה לקריאה ועיין בכ"מ שם. והנה בתשובה בארתי ביישוב קושי' ט"ז אדאמרינן במתני' אין מפסיקין בקללות והטעם שאין ראוי שיברכוני בני על הקללות. וקשה הא בזמן המשנה לא הי' כל אחד מברך. ועוד הקשיתי בב"י בשם שבלי הלקט בשבת קורין ז' להשמיע ז' פעמים ברכו והלא בימי התקנה לא היו מברכין ז' פעמים מזה הוכחתי נהי ברכת התורה לא הי' אומרין אבל מ"מ ברכו את ה' המבורך אמר וא"כ אפ"ה אמר בתוספתא שישב בנתיים ש"מ אף ע"פ שמברך בין קריאה לקריאה לא הוה הפסק עד שיפסיק בישיבה ביניהם ומוכח כהרמב"ם ולהתוס' צ"ל ס"ל כיון שלא ברך ברכה אחרונה על מה שכבר קרא לא הוה הפסק אא"כ ישב לו בנתיים. ועיין טו"ז או"ח סי' קכ"ח ס"ק ל"ט והוא מדברי הגהת מרדכי דפרקין ע"ש היטיב ולפע"ד ליישב דר"ת ורבינו פטר לדבר א' נתכוונו דבמרדכי דפרקין איתא דמהר"מ מר"ב אמר דכהן שמחל על כבודו כבודו מחול דכהונה דיליה היא דכתיב כהונתכם. ונ"ל היינו אם אינו מקריב לחם אלקיך דאז קדושתו רק משום כבודו והאי דילי' היא. אבל אם לחם אלקיך מקריב לאו דיליה היא כ"א כבוד שמים והיינו דקאמר ר"ת בזמן שאין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם לשלא יהי' יכולין למחול אלא יכולין למחול והאי דיצק מים מסתמא מחל. וכעין זה נ"ל ליישב מ"ש תוס' ביומא י"ב ע"ב כה"ג מתמנה בפה ומסתלק בפה. ובירושלמי רפ"ב דהוריות מבואר דכה"ג א"א להעבירו בשום אופן דכתיב שמן משחת ה' עליו אני ה' כשם כשאני קיים כך קדושתו. ויש לומר לא נאמר אלא המשוח אשר שמן משחת ה' עליו אבל המרובה בבגדים מסתלק בפה. וה"נ לחלק בכולהו כהנים בזמן שמקריבין לחם ה' אין כבודם מחול משא"כ בזה"ז:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף