חתם סופר/גיטין/נט/א

חתם סופר גיטין נט א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמר רב אנא הוה וכו'. ע"ד דרוש י"ל קצת רב ורבי לשיטתי' אזלי דהרי רש"י כתב דרבי ס"ל לא תענה על ריב אדיני ממונות נמי קאי והיינו כבש"ס סנהדרין ג' ע"ב דלנטות דכתיב בהאי קרא אדיני ממונות קאי וה"ה כולי' קרא ונ"ל בהא פליגי בסנהדרין ל"ו ע"א ר"א בר פפא יליף לי' מלא תענה על ריב ורבב"ח אר"י מויחגור איש חרבו ויחגור גם דוד חרבו. דר"א בר פפא ס"ל מורד במלכות לא בעי' למדייני' כלל וכלל והאי חגירת חרב בעלמא הוא כיוצא למלחמה שהמלך יוצא אחרון כפירש"י פ' בשלח פסוק ואת עמו לקח עמו. וא"כ ליכא למילף אלא מלא תענה על ריב ובדיני נפשות ורבב"ח אר"י ס"ל כמ"ש תוס' שם דנהי לא בעי למדייני' כד"נ אבל עכ"פ ב"ד ודין צריך וכמ"ש שם תוס' ויחגרו איש חרבו משום דבכל הדיינים מתחילין מן הצד דלא תענה על ריב על כל הדינים קאי. והנה במס' שבת נ"ו ע"א אמר רב רבי דאתי מדוד מהפך ודריש בזכותי' דדוד ואותו הרגת בחרב בני עמון מה חרב בני עמון אי אתה נענש עליו וכו' ומ"ט איענש דה"ל לדונו בסנהדרין והיינו דס"ל מורד במלכות בעי לדיינו עכ"פ כדיני ממונות וא"כ ויחגרו איש חרבו משום דבדיני ממונות נמי מתחילין מן הצד ע"כ רב לטעמי' אמר הכא דרבי לטעמי' כל מנינים מן הצד הוה. ובמקום אחר כתבתי הא דדקדק רב לומר רבי דאתי מדוד ולכאורה מיגרע כמ"ש תוס' יבמות ע"ז ע"א ד"ה אם וכו'. אלא משום דאיתא בתוספתא אין ממנין מלך אלא מן המשיאי' לכהונה נמצא אי חטא דוד בבת שבע הרי היא ובני' פסולן לכהונה ואין שלמה ראוי למלכות וכל זרעו פסולין ויצמיח משיח משארי בני דוד ולא מזרעו של שהע"ה. ורבי אתי מזרע דהע"ה לא מזרע שלמה אלא משפטי' בן אביטל כמבואר במס' כתובות ס"ב ע"ב א"כ הי' נוח לו לומר דוד חטא בבת שבע ואין שלמה וזרעו ראוי' למלכות ולו תסוב מלוכה ואפ"ה מהפך ודרש בזכותי' דדוד והרי נאמן הוא על הלכה זו:

שאני רבי דכולהו מניניהו מן הצד הוה מתחיל. כתב תוס' מחמת עניוות וכן עשה הלל שהי' מקדים דברי ב"ש לדבריו אע"פ שהוא הי' נשיא ושמאי אב"ד מ"מ מחמת עניוות הקדימו ומשו"ה זכה לקבוע הלכה כמותם וכן הלכה כרבי מחברו משום מי שכבר הוציא משפתיו דעתו קשה לו לחזור וממש אינו נכנס באזניו ולבו סברת חבירו החלוקין עליו אבל אם שכבר שמע סברות חבריו ודעתם והוא מתישב בדבריהם ואח"כ אומר דעתו חזקה על זה שהאמת אתו ע"ד דקיי"ל הלכה כבתראי:

ברי' דרבי וולס. ציין רש"י וולס ולא פי' כלום ובסנהדרין כתב כך שמו ושמעתי בשם הגאון מוה' דוד או"ה ז"ל דרש"י כתב כן לאפוקי לוקס ולוס לעיל י"א ע"ב שהם שמות מובהקים של גוים בחו"ל:

בוניס בן נוניס לרבי וכו' עיין עירובין פ"ה ע"א אמר עליו רבי פנו מקום לבן מנה ולאחר אמר פנו מקום לבן מאתים שוב אמרינן רבי מכבד עשירים ויליף מקרא ישב עולם לפני אלקים ע"ש נראה עד רבי לא היו מכבדין עשירים פי' שהושיבו כל תלמיד בבהמ"ד לפי חכמתו ואם הי' שוין בחכמה הולכו אחר יחוס אבותם. אבל העושר לא הי' נחשב למאומה ור"ע ורבי חידשו דבשוין בחכמה ויחוס ורק אחד עשיר מחברו יתכבד מפני עשרו ומפיק מקרא ישב עולם לפני אלקים. ונראה דלעיל גבי בוניס בן נוניס לא הוה צריך קרא להחשיב בן מאתים יותר מבן מאה דפשיטא דנסיונו של בן מאתים יותר מבן מנה שעוסק בתורה מתוך עושר ואינו בועט מרוב עשרו אבל לכבד עשירים במקום עניים גמורים אם הם שוים בחכמה ויחוס ואי משום נסיון העושר גם זה מתנסה בעוני ויסורין והרי הלל מחייב עניים ור"א בן חסמא מחייב עשירים והוה סד"א דלא להקדים עשיר לפני עני קמ"ל ישב עולם לפני אלקים חסד ואמת שעושים ומחזיקים ת"ח מנכסיהם היא שעומד להם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף