חתם סופר/גיטין/מד/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
חתם סופר
רש"ש
תפארת יעקב
אילת השחר

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


חתם סופר TriangleArrow-Left.png גיטין TriangleArrow-Left.png מד TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שדה שנתקווצה. הנה לא קתני המקוץ שדהו בשביעית אלא נתקוצה ע"י מאן דהו שהיה צריך להקוצים ולא נתכוון ליפות הקרקע דכי האי גוני אמרינן שם במס' שבת אי לא נתכוון ליפות לא מחייב בכל שהוא אלא בשיעור אחר ופריך הא ממיל' מתיפה ומשני בארע' דחברי' דהוה מלאכה שאצ"ל. ומיהו בשביעית לא ממשכן ילפי' ולא בעי מלאכת מחשבת ומחייב זה המקווץ אפי' קיוץ לצורך אחר מ"מ מתיפה הקרקע ממילא נמצא זה עבר אדאורייתא עכ"פ. והשתא אי ידע הבעלים שזה מקווץ קרקע שלהם ושתקו ולא מיחו בי' כדי שבין כך תתיפה קרקע שלהם והיה בידם למחות היה ראוי לקונסם ואע"כ מיירי בתלוש וזהו כוונת תוס' והגאון בס' תורת גיטין התפלא עליהם ולא ידעתי מקום לתמוה:

מכרתיהו לפלוני אנטוכי לא יצא לחירות וכו'. כלל הענין כל הני דשמעתין אין העבד יוצא עם רבו לחו"ל בשום אופן דהכל מעלין ואין הכל מוציאין. אך אפי' רבו השני רוצה להניחו כאן או למוכרו לכאן מ"מ כיון שכתב בלשון השטר אנטוכי שבאנטכי יצא לחירות מחשש שמא ידבר על לבו להוציאו לחו"ל כמ"ש תוס' לחו"ל וכו' אבל אם כתב אנטוכי סתם ורבו השני רוצה למוכרו כאן או לתת לו פעולה ועובדה כאן לא יצא לחירות וכן אשה שהכניסה לבעלה עבדים פשיטא שאינם יוצאים אחריהם לחו"ל אלא אפי' רוצים להניחם כאן בא"י מ"מ אי ה"ל הכניסה לבעלה בכלל גזירת מכירה יצאו לחירות מיד שהכניסם לו ולמסקנא לא איפשטא איבעי:

כיון דהדין עמו וכו'. לה הוה צריך לכל זה אלא פשוט כיון דהגוף שלה אין תורת מכירה עליו אעפ"י שהפירות שלו או דילמא כיון שהפירות שלו הוה בכלל גזירת מכירה. וצ"ל דלא דמי לדעיל דמשני הא לגופא הא לפירא משמע דאי מכרו לגוי רק לפירות ומעשי ידיו אינו בכלל גזירת מכירה לגוי. שאני התם דלעולם לא יזכה גוי בגוף אבל הכא נהי עכשיו אין לבעל אלא פירות מ"מ כשתמות בחייו ירשנה וגם עתה אוכל פירות מספיקא ולא הוה ש"ס צריך לומר כיון שהדין עמו וכ"כ כתב רמב"ם וכ' לח"מ דש"ס לרוחא דמילתא נקיט הדין דהדין עמו. ולפע"ד י"ל דמשום דלחד לישנא דאמימר איש ואשה שמכרו בנכסי מלוג אינו כלום ואפי' לעצמם אינם יכול למכור ואינו יוצא בשן ועין לשום אחד מהם ועיין מ"ש תוס' לעיל מ"ב ע"א ד"ה בעבד וכו'. ומה דמסיימו שם דשטר ודאי מפקיע איסורא ז"א לאידך אמימר דס"ל המפקיר עבדו אין לו תקנה שוב בשטר וא"כ להך לישנא צ"ל הכא בנכסי צאן ברזל שאני כיון דעכ"פ הדין עמו הוה טפי שלו מנכסי מלוג משו"ה האריך בכאן ואגב אמר נמי גבי דידה הדין עמה אבל למאי דלא קיי"ל כהך לישנא דאמימר לא היה צריך הרמב"ם להאריך אלא הספק הוא אי בתר גופא אזלינן או בתר פרי:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף