חתם סופר/בבא בתרא/נד/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רשב"ם
תוספות
רמב"ן
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


חתם סופר TriangleArrow-Left.png בבא בתרא TriangleArrow-Left.png נד TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נכסי עכומ"ז הרי הן כמדבר במרדכי יליף מזה לנכנס למערופי' של חברו אצל עכומ"ז דהרי הן כמדבר וכל הקודם זכה. ולכאורה אין לזה מובן דאיך יליף זה מהכא דקבל זוזי ואסתלק לי'. וצ"ל דה"פ דצריך להבין מה בין ישראל לעכומ"ז. דבאתרא דלא קנה אלא בשטרי נמי מכיון שקיבל זוזי איסתלק לי'. וצ"ל ישראל חס על ממון חברו ורוצה להעמיד מקחו בידו ע"כ אע"ג דקבל זוזי דילי' אינו רוצה להסתלק כדי שלא יוזק חברו על ידי זה. אבל עכומ"ז לא איכפת לי' בממונו של זה וכיון שקיבל זוזי דילי' תו לא איכפת לי' ומסלק עצמו ומשו"ה הוה כמדבר. א"כ מכ"ש זה שאפי' זוזי לא יהיב לעכומ"ז רק שהוא כמכיריו שאין לומר שסומך דעתו על העכומ"ז שירויח אצלו כלום וע"כ כל הקודם זכה להרויח עם העכומ"ז זה הוא דעת אותן הפוסקי' שאינם דנין דין מערופי': ומיהו לולי הנ"ל הייתי אומר הסברא לחלק בין ישראל לעכומ"ז. דבישראל דקונה מן התורה בין בכסף ובין בשטר. ויש לו רשות לבחור באיזה קנין שירצה דהכל דאורי' ע"כ באתרא דקני בשטרא לא איסתלק ע"י זוזי. משא"כ עכומ"ז שאינו קונה קרקע אלא בכסף. ושטר לא מהני בי' כלל. וא"כ באתרא דכותבי' את השטר או אפי' בכל מקום כיון דעכומ"ז אלם הוא ואינו סומך דעתו בלא שטר מ"מ בזוזי אסתלק לי' מן הקרקע וכיון דשטר אינו קנין דאורי' לאו כל כמיני' למימר לא בעינא למיקנא ועל כרחך מסתלק בזוזי שקבל. אמנם ישראל לא סמיך דעתי' לקנות עד דמטי שטרי לידי' וה"ל הפקר בינו לבינו. ועמ"ש נימוק"י פ"ק דב"מ גבי כיון דנפל גלי דעתו בנפילה ניחא לי' דליקני' וכו': ישראל לא קני עד דמטי שטרא לידי'. כ' תוס' וקשי' לר"ש בר' אברהם דאמאי לא קנה בכסף גרידא וכו' פי' ר' שמשון הניח כלל דע"כ א"א לומר דבעי' תרווי' כסף ושטר דגופו בא' ממונו בשתי' וא"א נמי לומר גופו בכסף וממונו בשטר לחוד. והא דבעי' כספא משום דעכומ"ז לא מקני לי' לישראל אלא עד דקיבל מעותיו ומיד מסלק נפשו ומפקירו וישראל לא קנה מן התורה אלא בשטר ובנתיים הוה הפקר. זה א"א דע"כ כסף קונה בעכומ"ז משדה עפרון. וע"כ א"א לומר אלא דישראל לא רצה לקנו' בקנין שפסקה לו תורה היינו כסף משום דעכומ"ז אלם הוא ועל זה קשה לי' לר"ש למה יהי' ישראל שוטה בכך הלא עי"ז יהי' הפקר ויבוא ישראל אחר ויזכה בו וזה שכיח יותר ממה שיהי' העכומ"ז אלם ולא יעמיד לו מקחו ועל זה תי' ר' שמשון דמדסתם א"כ אין דעתו לקנו' אלא כמו שרגיל עם ישראל חברו. ואמנם אנן קיי"ל אפי' במקום דישראל מישראל קני בכספא בלא שטרא. מ"מ בעכומ"ז הוה הפקר אע"ג שאינו רגיל עם ישראל חברו בכך וא"כ הדר ק' לדוכתא מ"ט יהי' הישראל שוטה ולא ירא שמא יזכה בו ישראל חברו וע"כ נ"ל דס"ל כשיטת רבינו האי דחברו המחזיק בקרקע צריך להחזיר לו מעותיו וע"כ לא חייש שיחזיק בו חברו וא"נ יחזיק בו יחזיר לו מעותיו משא"כ עכומ"ז באלמותו שמפסידו מכל וכל:

דדמ"ד כ' רשב"ם ואיך יקנה זה המחזיק הואיל ואין לו שטר מן העכומ"ז עכ"ל. מבואר מדבריו דאין לדד"מ כח לעקור ד"ת למימר דעכומ"ז לא מסתלק בזוזי דודאי מסתלק ואך זה המחזיק לא יקנה בלי שטר ונ"ל נהי לדינא נמי העכומ"ז מסתלק בזוזי בדין תורה מ"מ בדד"מ לא אסתלק והשתא נהי דישראל אחר שקדם וזכה אין הלוקח יכול להוציא מידו בב"ד דמה לדד"מ נגד התורה אבל עכ"פ העכומ"ז המוכר כשחוזר ומוציא קרקעו מהמחזיק אינינו גזל בידו שהרי זוכה בו בדד"מ ומה לו לעכומ"ז עם ד"ת ומשו"ה כשלוקח הראשון מוסר העכומ"ז בהמחזיק ומוציא קרקעו ממנו ומחזירו להלוקח ראשון אינינו גזל ביד הלוקח ראשון רק מסו' הוא אם הי' זה רוצה להחזיר לו ממונו וכמ"ש תוס' אבל גזל ליכא שהעכומ"ז נטל את שלו בדד"מ ועיי' תשו' רמ"א סי' י"ב והרמ"ה כ' שטעו אביי בזה ור' יוסף לא חש לקושיתו משום דודאי בנכסי גר והפקר קנה בלא שטרא והכא ה"ל הפקר כיון דמה"ת אסתלק עכומ"ז בזוזי ושוב יקנה בלא שטר ולרשב"ם הי' טעות של אביי דהוא סבור מלכא אמר לא ליקני ארעא וכו' ובאמת מלכא לא אמר מידי אלא מאליהם נהגו כך:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף