חפץ חיים/רכילות/א
|
|
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
א[עריכה]
המרגל בחבירו עובר בלא תעשה שנאמר (ויקרא יט טז) לא תלך רכיל בעמיך. ועון גדול הוא וגורם להרוג נפשות רבות מישראל, לכך נסמך לו (שם) לא תעמוד על דם רעך. צא ולמד מה אירע מרכילותו של דואג האדומי שנהרגה על ידי זה כל נוב עיר הכהנים[2]. ולאו זה שכתבנו הוא מה שכתבתו התורה בפירוש מיוחד לאיסור זה, אבל בלאו הכי יש עוד הרבה לאוין ועשין אחרים כמבואר לעיל בפתיחה עי"ש.
ב[עריכה]
איזה רכיל, זה שטוען דברים מזה לזה והולך ואומר כך אמר פלוני עליך כך עשה לך פלוני כך וכך שמעתי עליו שעשה לך או רוצה לעשות לך. אף על פי שאותו דבר אין גנות על מי שמספר אף לפי דברי הרוכל, ואילו היו שואלין לו בעצמו לא היה מכחיש או משום שהאמת והצדק אתו או משום שהתכוין באלו הפעולות והדיבורים כונה אחרת, אפילו הכי רכיל מיקרי.
ג[עריכה]
ודע, דאיסור רכילות הוא אפילו אם אין מתכוין ברכילותו להכניס שנאה בלבו על אותו פלוני. ואפילו אם גם לפי דעתו כדין עשה פלוני שדיבר עליו או עשה לו המעשה הזה, כגון ששמעון מוכיח לראובן על מה שדיבר עליו או עשה לו ענין פלוני ופלוני וראובן מתנצל עצמו שהדין עמו והראיה שגם יהודא אמר עליו כן; אפילו הכי אם הוא משער שעל ידי זה יכנס שנאה בלב שמעון על יהודא, רכיל מיקרי.
ד[עריכה]
כל זה שכתבנו דאסור, הוא אפילו אם הוא אמת גמור שאין בו תערובת שקר. ולא מיבעי אם היו אוהבים זה לזה מתחלה והולך ומרגל מזה לזה, רשע מיקרי והוא מתועב עבור זה מאד לפני ה' כמ"ש (משלי ו טז) שש הנה שנא ד' ושבע תועבת נפשו וכו' ומשלח מדנים בין אחים, ואמרו חז"ל (ויק"ר טו א) דזו היא השביעית הקשה שבכולן. אלא אפילו אם בלא זה היו גם כן שונאים זה לזה מאוד, ושומע שאחד מדבר רעה על חבירו והוא הולך ומרגל, רכיל מיקרי.