חנוכת התורה/פרשת תרומה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

חנוכת התורה פרשת תרומה

חנוכת התורה - פרשת תרומה

צ

בפסוק ויקחו לי תרומה וגו'.

והנה בפרשת משפטים מסיים ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה. ויש לדרוש הסמיכות בזה האופן. על פי מה דאיתא במסכת סוטה דף י"ג ע"ב דמשה לא מת דכתיב וימת שם משה וכתיב ויהי שם עם ה' ארבעים יום מזה נלמד גזירה שוה דמשה לא מת עיין שם.

והנה איתא במסכת סנהדרין ובילקוט דשאל מין אחד את ר' אבין הא אלקיכם כהן הוא דכתיב ויקחו לי תרומה כי קבר למשה במה קטביל וכו' עיין שם.

והשתא יובן הסמיכות ויהי משה בהר ארבעים יום ומזה נלמד דמשה לא מת כנזכר לעיל אם כן נופל קושית המין הנזכר לעיל ואם כן שפיר הוי כהן ויכול ליקח תרומה לכן ויקחו לי תרומה:

צא

ברש"י ויקחו לי תרומה פירש"י לי לשמי.

ויש לפרש על פי מה דאיתא במסכת ברכות (דף סג.) למה נסמכה פרשת סוטה לפרשת תרומה וכו' לסוף נצרך לכהן על ידי אשתו להביא אשתו סוטה לכהן עיין שם.

לזה פירש"י לי לשמי דהיינו לפי שאם תשטה אשתו אם כן השם הנכתב בקדושה ימחה על המים שמשקין את האשה אבל אם נותן תרומה לא יבא לידי מדה זו ולא יצטרך להשקות מים המאררים. וזה לי לשמי בשביל כבוד שמי שלא ימחה על המים:

צב

ברש"י תחשים לא היה אלא לשעה והרבה גוונים היו לה לכך מתרגם ססגונא ששש ומתפאר בגוונין שלה וכו' עד כאן.

ויש לדקדק מניין לו לרש"י ז"ל שתיבת ססגונא הוא פירוש על תיבת תחש ששש ומתפאר דילמא שמו כן הוא בלשון ארמי כמו כל שאר מלות.

ועוד קשה למה עשה רש"י ז"ל פירוש על התרגום דוקא כאן במלה זו.

ויש לבאר דהנה דוע דלכל הבהמות והחיות היה אדם הראשון קורא להם שמות וכל נפש חיה אשר יקרא לו אדם שם הוא שמו לעולם. ואחר כך בדור הפלגה נתחדשו הרבה לשונות והלשון ארמי גם כן נתחדש באותו הזמן.

והנה רש"י ז"ל כתב כאן דתחש לא היה אלא לשעה זו לצורך בנין המשכן. נמצא דבשעת דור הפלגה לא היה תחש בעולם וגם השתא ליכא. אם כן קשה למה קרא אותו התרגום ססגונא מנין לו לחדש שם זה רק הוה ליה לתרגם כמו לשון המקרא.

לכך כתב רש"י ז"ל לכך מתרגם ססגונא לפי שמתפאר וכו' אבל באמת אין זה השם של התחש:

· מעבר לתחילת הדף