חנוכת התורה/פרשת שמיני

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

חנוכת התורה פרשת שמיני

חנוכת התורה - פרשת שמיני

קז

ברש"י על הפסוק קח לך עגל וגו' פירש"י להודיע שהקב"ה מכפר לך על ידי עגל זה מעשה עגל וכו'. ויש לדקדק על הלשון להודיע. ועוד מה הלשון עגל זה. ויש לפרש על פי דברי הגמרא במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת כי היכא שלא לבייש השבים והרואה יאמר עולה הוא מקריב. ומסיק שם הגמרא הני מילי בשאר חטאות אבל בחטא עבודה זרה אדרבא חייב להודיע לרבים שחטא וליכסוף כי כיסופא הוא כפרתו. ויש לומר דזה הוא כוונת רש"י ז"ל דהיה קשה לו היאך צוה הקב"ה ליקח קרבן חטאת בגלוי הלא כיסופא להו בזה כי ידעו כולם שזה חטאת דהא היה קרבן ראשון דעדיין לא הקריבו במקום הזה שום עולה. לזה כתב רש"י ז"ל להודיע. וכך אמר הקב"ה שיודיע עונו לרבים. כי זה הוא כפרתו שידעו כנזכר לעיל ובזה אכפר לך. וזהו שכתב רש"י שהקדוש ברוך הוא מכפר לך על ידי עגל זה דהיינו מחמת שהוא בגלוי וידוע לכל:

קח

ברש"י על הפסוק קרב אל המזבח שהיה אהרן בוש וירא לגשת אמר לו משה למה אתה בוש הלא לכך נבחרת. יש לפרש על פי מה דאיתא במדרש מפני מה היה אהרן כהן מפני שאמר יעקב וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. פירוש שיעקב נדר ליתן מעשר מבניו. והנה ליעקב היה ד' בכורים שנפטרו ממעשר ונשתיירו שמנה בנים נמצא חוזר חלילה והיה חל עשירי על לוי. ואהרן היה משבטו של לוי. והנה המפורשים הקשו אם כן כיון דלא נמנו הבכורים אם כן קשה לא לימני נמי לבכור של קהת דהיינו עמרם אלא יצהר חברון ועוזיאל וחוזר חלילה ונמצא הגורל שייך על קרח לפי החשבון. ומתרצים כי לא נמנו הבכורים דוקא קודם החטא שהיה העבודה בבכורים אבל לאחר החטא נמנו הבכורים גם כן. והשתא אתי שפיר דכך אמר לו לכך נבחרת שאלולי לא חטאת לא היו נימנים הבכורים והגיע הכהונה לקרח ולא לך אבל השתא אתה נבחרת:

קט

ברש"י בפסוק ויאמר משה לאהרן הוא אשר דיבר ה' בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידום אהרן. פירש"י היכן דיבר ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי אל תקרא בכבודי אלא במכובדי אמר לו משה לאהרן אהרן יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום והייתי סבור או בי או בך עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך עד כאן לשונו. ויש לפרש כי בהפסוק כי מפני הרעה נאסף הצדיק אין הכרע אי הפירוש שנאסף בעון הדור או שלא יסתכל ברעה המאורע להם. והנה ממקומו הוא מוכרע אם נשארו עוד צדיקים בחיים אזי נדחה הפירוש שלא יראה ברעה המאורע ובהכרח צריכים לומר דהפירוש הוא שנאסף לכפר על עון הדור. ויש לומר נמי דזה הוא הפירוש חבל על דאבדון ולא משתכחין רצה לומר חבל על דאבדון הרבה צדיקים ולא משתכחין וכיון דלא משתכחין עוד צדיקים בחיים כמותן אם כן על כרחך הטעם הוא שלא לראות הרע משום הכי חבל. אבל אי משתכחין כוותי' אם כן מוכח דהטעם הוא לכפר על עון הדור. לפי זה יתבארו דברי רש"י ז"ל הנזכר לעיל דכך אמר משה סבור הייתי או בי או בך דהייתי סבור הפירוש כי מפני הרעה נאסף הצדיק כדי שיגין על הדור ואם כן בחד מינייהו סגי. אבל עכשיו ששניהם מתו אם כן על כרחך הפירוש כדי שלא יראה ברעה ואם כן כל הצדיקים שבאותו דור היו צריכים חס ושלום למות. אם כן השתא דחזינן דלא מתו אלא הם על כרחך נשמע מזה שהם גדולים ממני וממך שהם היו צדיקים ביותר:

קי

במדרש רבה פרשה זו. אר"י כל הבהמות ולויתן הם קניגין (פי' צידה) של צדיקים לעתיד לבוא וכו' כיצד הם נשחטים וכו' ולויתן נותץ לבהמות בסנפיריו ונוחרו. ופריך וכי זו הוא שחיטה כשירה והא תניא בכל שוחטין חוץ ממגל וכו' ומשני אמר הקדוש ברוך הוא תורה חדשה מאתי תצא חידוש תורה מאתי תצא וכו' והקדוש ברוך הוא מכריז מי שלא אכל נבילות וטריפות בעולם הזה יבא ויהנה מסעודה זו שנאמר ואכל לא תאכלוהו (פירוש ואכול יתירא קדריש בשביל שתאכלו ממנו לעתיד לבוא לפיכך לא תאכלוהו בעולם הזה) עד כאן דברי המדרש. והוא כולו מקשה ואין להאריך בקושיות כי קצר המצע מלהשתרע ועיין ביפ"ת. ויש לפרש דהענין כך הוא על פי מה דאיתא בגמרא במסכת שבת אין כותבין תפילין וספר תורה ומזוזות אלא על גבי עור של בהמה טהורה. ושאל הגמון אחד למה כותבין על גבי עור של נבילות וטריפות הא כתיב בפיך מן המותר בפיך. ותי' משל למי שהרגו מלך ואחד הרגו אספקלאטור איזה מהם חשוב יותר הוי אומר מי שהרגו מלך. אם כן של נבילה חשוב יותר וכו'. והקשו התוס' לפי זה בשלמא על גבי עור נבילה שפיר מותר לכתוב עליו לפי שהרגו מלך מה שאין כן על גבי עור של נחורות ועקורות בידי אדם היאך כתבינן הא בכהאי גוונא הוי כהורגו אספקלאטור ואינו מותר בפיך וצריך עיון עד כאן דבריהם. והנה איתא בזוהר הקדוש דלעתיד יכתוב הקב"ה את התורה על גבי העור של השור הבר. והנה כבר אמרנו שלעתיד ינחור הלויתן בסנפיריו את השור הבר. אם כן קשה איך יכתוב הקב"ה את התורה החדשה על העור הזה הא קיימא לן דאין כותבין ספר תורה וכו' אלא על גבי עור שהוא מותר בפיך והא השור בשר נבילה הוא דהרגו אספקלאטור. ואם כן קשה הא תנן בכל שוחטין חוץ מהמגירה וכו' וכי זה הוא שחיטה כשירה שהקב"ה יכתוב עלי' התורה הא לדעת התוס' הנזכר לעיל אסור לכתוב על עור כזה. לכך מתרץ המדרש באמת יהיה חידוש תורה שיתחדש הלכה דיהיה נבילות מותר לעתיד לבוא והביא ראיה מן הפסוק ואכול לא תאכלוהו וכל מי שלא היה אוכל נבילות וכו'. אם כן שפיר קרינן ביה מן המותר בפיך דהא יהיה מותר באכילה:

· מעבר לתחילת הדף