חנוכת התורה/פרשת משפטים

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רלב"ג


חנוכת התורה
טעמא דקרא
משך חכמה
נחל קדומים



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

חנוכת התורה TriangleArrow-Left.png פרשת משפטים

חנוכת התורה - פרשת משפטים


פה[עריכה]

ברש"י ורצע אדוניו את אזנו הימנית או אינו אלא שמאלית תלמוד לומר אזן אזן וכו'.

ויש לדקדק מאי קושיא הוא זאת או אינו אלא שמאלית הלא כל המצות סתם בתורה הדין נותן להיות בימין כמו שמצינן לענין כמה דברים.

ויש לפרש על פי מה דאיתא במדרש רבה בשיר השירים על הפסוק ישקני מנשיקות פירוש דבשעת מתן תורה היה הדיבור יוצא מימינו של הקב"ה לשמאלן של ישראל וכו' עיין שם.

נמצא דהדיבור לא תגנוב דמחמתו נרצע שמע האזן שמאל אם כן הוה אמינא דשמאלית תרצע משום הכי צריכים ללמוד הגזרה שוה:



פו[עריכה]

ברש"י מה ראה אוזן לירצע יותר מכל שאר אברים שבגוף אמר ר' יוחנן בן זכאי אוזן ששמע על הר סיני לא תגנוב והלך וגנב תרצע.

והנה לכאורה תמוה הא הפסוק לא תגנוב מיירי בגונב נפשות והא לזה מכרוהו בגניבת ממון.

ויש לומר על פי מה דאיתא במדרש על הפסוק וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר מלמד שאמר כל הדברות בדיבור אחד מה שאי אפשר לאוזן לשמוע ולפה לדבר וכו' דבר אחר מלמד שלכל דיבור ודיבור אמר פרטי הדברים השייכים לאותו הדיבור. דרך משל בדיבור לא תרצח אמר נמי המלבין פני חבירו שהוא כעין רציחה דאזיל סומקא ואתי חיוורא וכן כל כיוצא בזה. וכן בדיבור לא תגנוב אמר נמי גונב ממון וגונב דעת הבריות וכיוצא בו וכו' עיין שם.

אם כן השתא יובן דברי רש"י ז"ל הנזכר לעיל אוזן ששמע על הר סיני לא תגנוב אם כן כיון ששמע על כרחך אי אפשר לומר כפשט הראשון של המדרש הנזכר לעיל על את כל הדברים האלה לאמר וכו' אלא על כרחך דהפשט השני הוא עיקר שאמר פרטי הדברים של כל דיבור ודיבור.

נמצא אף דהפסוק לא תגנוב קאי על גניבת נפשות מכל מקום הפרטי דברים נאמרו עמו והוא גניבת ממון וגניבת דעת וכל כיוצא בו כנזכר לעיל. ואם כן שמע האוזן על הר סיני לא תגנוב על גניבת ממון גם כן והוא הלך וגנב לכך תרצע:



פז[עריכה]

ברש"י מכה איש ומת וגו' וכי יכה איש למה נאמרו שניהם אלו נאמר וכי יכה איש הוה אמינא אפילו הכאה שאין בה מיתה לכך נאמר ומכה איש ומת ואלו נאמר מכה וגו' הוה אמינא אפילו קטן שהכה יהא חייב תלמוד לומר וכו' עד כאן.

ויש להקשות הא יכולין לדרוש כל קרא באפי נפשיה הוא מכה איש ומת כשיש מיתה במשמע אפילו קטן. וכי יכה איש, בא ללמד כשהמכה הוא איש שהוא גדול אז אפילו הכאה שאין בה מיתה חייב בה וצריך עיון:



פח[עריכה]

בפסוק מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי.

יש לפרש דהתורה מרמז לנו מה דאיתא בכמה מקומות את גודל העונש של מוציא שכבת זרע לבטלה. והוא מחמת שני נשים זונות מחל"ת ולילי"ת המחטיאים לאדם. והתקנה לזה להכניע הכת של לילי"ת על ידי דמעות שאדם מיילל ובוכה על אדם כשר שמת רחמנא ליצלן או להוריד דמעות בשעת התפלה. ולכת מחל"ת יש תקנה לכניע על ידי שמחה של מצוה.

ועל פי זה מבואר הפסוק כי מלאתך אלו ביכורים שהיו מביאים בשמחה להכניע מחל"ת ודמעך דהיינו דמעות להכניע לילי"ת שלא יחטיאו את האדם. ואם תעשה כן אז בכור בניך תתן לי דהיינו ראשית אונו:



פט[עריכה]

ברש"י ויקח משה חצי הדם פירש"י מי חלקו מלאך בא וחלקו עד כאן.

ויש לדקדק דילמא משה בעצמו חלקו.

ויש לומר דהנה איתא בש"ס שלקח הדם מיד כשהתחיל לזוב מהבהמה מדכתיב ויקח משה חצי הדם וישם באגנות וחצי הדם זרק על המזבח. משמע שקיבל מעיקרא חצי הדם באגנות ואחר כך המתין עד שיצא מהבהמה חצי הדם הנשאר בה כדי שיהיה לזריקה עיין שם.

אם כן קשה איך ידע כמה תצא עוד.

משום הכי מוכרחים לומר דמלאך בא וחלקו:



(שייך לפרשת משפטים)

רכה[עריכה]

בפסוק לא תבשל גדי בחלב אמו. איתא במדרש בשעת מתן תורה טענו המלאכים תנה הודך על השמים וכו' השיב להם הקדוש ברוך הוא כלום אתמול לא אכלתם בשר וחלב אצל אברהם ואלו תינוק של בית רבן נזהר יותר מכם וכו' ע"ש. ולכאורה קשה ממה נפשך באיזה אופן אכלו המלאכים בשר וחלב אצל אברהם אבינו ע"ה אי אכלו שלא כדרך בישולו הלא אין כאן איסור דאורייתא דדרך בישול אסרה התורה. ואי דאכלו דרך בישול אם כן קשה על אברהם אבינו ע"ה שקיים כל התורה כולה היאך בישל בשר וחלב הא בבישול לחוד ג"כ איכא איסור לאו וצ"ע:



רכו[עריכה]

במדרש בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה לא תבשל גדי בחלב אמו אמר משה רבונו של עולם תן לי רשות לכתוב בשר ולא גדי כדי שלא יטעו המינים. אמר לו הקדוש ברוך הוא כתוב לך כמו שאמרתי כי על פי הדברים האלה כרתי ברית אתך ואת ישראל עכ"ל. והנה כל העובר ישתומם מלהבין התשובה של הקדוש ברוך הוא. ויש לפרש על פי מה דאיתא במדרש הנזכר באות הקודם שהשיב הקדוש ברוך הוא להמלאכים שאכלו בשר וחלב אצל אברהם אבינו ע"ה. והנה לפי דעת המינים דגדי דוקא אסרה תורה א"כ לא חטאו כלל המלאכים דהא שם גבי אברהם לא הי' הבשר וחלב מן גדי כדכתיב בקרא ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אבל לא גדי [ועיין בתורת חיים בחידושיו למס' ב"מ דף פ"ו שכתב ג"ה דזה הי' הבשר והחלב שלהם]. והשתא מובן שפיר מה שהשיב הקב"ה למשה דשפיר יכול לכתוב גדי ואין לטעות דדוקא גדי ז"א דהא ע"פ הדברים האלה היינו משום הלאו דלא תבשל וגו' כרתי הברית אתך ואת ישראל ר"ל שלא נתתי התורה להמלאכים רק לכם משום שהם אכלו אצל אברהם בשר וחלב. והרי שם לא היה מן גדי וע"כ דאי אפשר לטעות:


·
מעבר לתחילת הדף