חנוכת התורה/פרשת כי תבוא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך





חנוכת התורה
משך חכמה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

חנוכת התורה TriangleArrow-Left.png פרשת כי תבוא

חנוכת התורה - פרשת כי תבוא


קנט[עריכה]

בפסוק וענית ואמרת פירש"י בקול רם. ויש לדקדק מאי בעי רש"י בזה. ויש לפרש על פי מה דאיתא במסכת ברכות דאסור להגביה קולו בתפלתו לפי שנראה מקטני אמנה שסובר שהקב"ה אין עונה לחש ובוחן לבות ומחשבות חס ושלום. והנה לפי זה אם אדם אומר בתפלתו דבר שנודע מזה לכל העולם שהקב"ה בוחן לבבות ויודע מחשבות אזי רשאי להתפלל בקול רם. והנה בכאן הוא אומר ארמי אובד אבי דלבן ביקש במחשבתו לעקור את הכל וה' הצילנו מידו דהיה יודע את מחשבתו ובחן את לבבו. ואם כן בכהאי גוונא רשאי לומר בקול רם. וזה הוא שפרש"י וענית ואמרת בקיל רם וקשה הלא אסור להגביה קולו בתפלתו לזה אמר ארמי אובד אבי משום הכי מותר להגביה את קולו כנזכר לעיל:



קס[עריכה]

במדרש רבה פרשה זו וזה לשונו ברוך אתה בבואך בפרקמטיא שלך וברוך אתה בצאתך בפרקמטיא שלך ודוד מפרשה ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם וכו' עד כאן לשונו. והנה על דברי המדרש הללו כל העובר ישתומם. ויש לבאר על פי מה דאיתא במסכת עירובין דף כ"א מטפס ועולה מטפס ויורד וכו' והקשו בתוס' דהוה ליה למינקט ברישא הירידה והדר העליה ותירצו דלכך נקיט עליה ברישא להורות דרשאי לעשות כן אפילו כמה זימני. פירוש דהשתא הוא המשמעות שכבר ירד ועתה עולה והדר יורד עוד הפעם וכו' עיין שם. אם כן יש לומר דהיה קשה לבעל המדרש אמאי נקיט ברישא הביאה והדר היציאה הא הוא היפוך הסדר דהא מתחלה יוצאים ואחר כך באים. ועל כרחך צריכין לתרץ כמו התירוץ של התוס' הנזכר לעיל דכאן נמי להורות בא דיהיה כן כמה זימני עד עולם. וזה שאמר המדרש ודוד מפרשה דהא דוד אמר ה' ישמור צאתך ובואך ונקט הסדר משום הכי צריך לומר מעתה ועד עולם. אבל כאן בהתורה לא היה צריך לומר מעתה ועד עולם דממילא נשמע מדמהפך הסדר:



קסא[עריכה]

במדרש רבה. וזה לשונו ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך הדא הוא דכתיב עת ללדת ועת למות. ויש לפרש על פי מה דאיתא שם עוד במדרש ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך כשם שביאתך לעולם בלא חטא כך תהא יציאתך מן העולם בלא חטא עד כאן. והנה איתא במסכת סנהדרין דהיצר הרע בא לאדם משעת ביאתו לעולם דאי אפשר לומר דמשעת יצירה בא דאם כן מבעט באמו ויוצא עיין שם. אם כן יש לומר דזה הוא כוונת המדרש ברוך אתה בבואך וגו' ודרשינן כשם שביאתך לעולם בלא חטא וכו'. וקשה דילמא בא לאדם היצר הרע במעי אמו אם כן יש חטאים אף משעת ביאתו לעולם. לכך מתרץ המדרש הדא הוא דכתיב עת ללדת ואם כן אם אמרינן דהיצר הרע בא משעת יצירה אם כן אין כאן עת ללדת דהא מבעט באמו ויוצא אלא על כרחך דבא משעת לידה אם כן הוי שפיר ביאתך לעולם בלא חטא:



קסב[עריכה]

איתא במדרש על הפסוק גם כל חלי וכל מכה אשרי לא כתוב בספר התורה הזאת וגו' זו מיתת צדיקים רחמנא ליצלן. ויש לפרש על פי מה דאיתא בספר חסידים סי' תשע"א דדיו הנשאר מכתיבת התורה מוחק הקב"ה בראש הצדיקים כשימותו. ולכן זו הוא המכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת:



(שייך לפרשת תבוא)

רכז[עריכה]

בפסוק ארמי אובד אבי וירד מצרימה וגו'. יש לפרש ע"פ מה דאיתא בספר גליא רזיא וז"ל בשביל שהביא יעקב אבינו לשון תרגום בתורה. לבן קראו יגר שהדותא. ויעקב קראו גלעד בשביל כך באו ישראל בגלות מצרימה דוקא וכו' עיין שם. ויש לומר דזה שאמר הכתוב בפרשת וישב וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגו' להוריד מצרימה. ר"ל שראו שבאו מגלע"ד הואיל שיעקב הביא גלע"ד לשון תרגום בתורה ולכך הוכרת יוסף להוריד מצרימה. וזה שאמר הכתוב ארמי דייקא אובד אבי וירד מצרימה ר"ל בשביל שהביא אבי לשון ארמי בתורה זאת גרם שלכך הוכרח לירד מצרימה. ויש לפרש ג"כ דזה שאמר בעל הגדה וירד מצרימה מלמד שהיה אנוס על פי הדיבור דייקא ר"ל בשביל שדיבר יעקב אבינו לשון ארמי עם לבן לכך היה אנוס לירד למצרים:


·
מעבר לתחילת הדף