חנוכת התורה/פרשת חיי שרה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

חנוכת התורה פרשת חיי שרה

חנוכת התורה - פרשת חיי שרה

כ

בפסוק ויישם לפניו לאכול ויאמר לא אוכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר ויאמר עבד אברהם אנכי וגו'. והנה דבר תימה הוא וכי עד השתא לא ידעו שהוא עבד אברהם עד שהוצרך לומר להם על שולחנו שהוא עבד אברהם. ובצחות הפשוטה יש לפרש על פי מה דאיתא יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מגופן של תורה וכו'. והנה כשהושם לפניו לאכול אמר אליעזר לא אוכל כי אם דברתי דברי וצרכי על מה שבאתי. והשיבו לבן מה לך לדבר דברי חול על השולחן דבר בדברי תורה כי כל שולחן שאין אומרים עליו דברי תורה וכו' כמאמר חכמינו ז"ל. והשיבו אליעזר שפיר עבד אברהם אנכי ויפה שיחתן של עבדי אבות יותר מגופן של תורה:

כא

ברש"י ואבוא היום אל העין. היום יצאתי והיום באתי מכאן שקפצה לו הארץ. ויש לדקדק דלמא לא יאמינו לו ומהיכן היה לו ראיה על זה. ויש לתרץ דהנה על הפסוק ויתן לו את כל אשר לו פירש רש"י שטר מתנה הראה להם. אם כן יש לומר דהראה להם דהשטר מתנה נכתב בו ביום:

כב

איתא בגמרא כל המלעיג על דברי חכמים מאכילין לו גחלי רתמים. ויש לפרש הטעם למה דוקא מגיע לו עונש זה. יש לומר דאיתא במסכת יומא כל המרבה דברים בטלים עובר בעשה ובלא תעשה. וגם מצינו על פי דברי חכמינו ז"ל שאפילו מיתה חייב על חטא זה ומפרשים על זה נאמר לא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה. רק שיחות של תלמידי חכמים צריכים לימוד ואם כן שיחות של תלמידי חכמים הוו כמו תורה כי צריכה לימוד. וזה הפירוש כל המלעיג על דברי חכמים ואומר שאין שיחתם צריכה לימוד ואם כן רוצה לחייב לתלמידי חכמים שריפה כדאיתא במסכת תענית טעמא שהיה דיבור של תורה ביניהם וכו' ובאמת יפה שיחתם של תלמידי חכמים כאשר רוצה ללמוד תורה אחר כך וזה שאמרו חכמינו ז"ל שיחתם של תלמידי חכמים צריכים לימוד וזה הרשע מלעיג בדין הוא שמאכילים לו גחלי רתמים מדה כנגד מדה. ובזה יבוארו הפסוקים בפרשה זאת מה שחזר אליעזר וסיפר לפני בתואל כל המעשה שאירע לו ואחר כך ואבוא היום אל העין וגו' ופירש רש"י היום יצאתי והיום באתי מלמד שקפצה לו הארץ וכו' אמר רבי אחא יפה שיחתם של עבדי אבות לפני המקום מתורתם של בנים שפרשה של אליעזר כפולה בתורה וכו'. וקשה מה בא התורה לרמז לנו בזה שיפה שיחתם ומה מלמדינו בזה. וצריך לומר שהיה קשה לרש"י על אליעזר למה אמר ואבא אל העין אחר הסיפור דברים ולמה לא אמר זאת תכף בבואו וגם למה היה מרבה בדברים הלא שיחה בטילה הוא זו. אלא לכך חזר בראשון ואחר כך אמר ואבוא וגו' דרצה להראות הדין ששיחתם של תלמידי חכמים תורה הוא ואם כן יצא לנו מזה דין חדש שמותר לומר שיחות חולין שהוא צורך לימוד התורה כמו באליעזר ודוק:

כג

ברש"י ויאמר אחיה ואמה תשב הנערה אתנו ימים או עשור ופירש רש"י ובתואל היכן היה הוא רצה לעכב ובא מלאך והמיתו. וי"ל עוד כי לבן ואמו בכוונה הרגו לבתואל כיון שלא בטובתן נתנו לרבקה ללכת. ורצו שעל כל פנים תוכל רבקה למאן כשתגדל כאשר תחפוץ. כי קטנה היתה בעת הנישואין וקיימא לן קטנה שהשיאוה אחיה ואמה יכולה למאן כשתגדל. וזאת יוכל להיות רק כשישיאוה אחיה ואמה אבל לא כאשר יקבל אביה הקידושין עבורה. לכן הרגו אותו:

· מעבר לתחילת הדף